רצון העם?

הרהורים בעקבות גמר "האח הגדול", שבת 21:00, ערוץ 2 קשת

בואו ונלך ישר לשורה התחתונה: אין מצב שטל גלבוע הטבעונית התנחלה בלבבות יותר מאלדד האקס-מתנחל. זו לא קביעה ערכית שלי ביחס לשני הטיפוסים, אלא הכרה של המקום שבו אני חי וכותב.

זאת ועוד: אין סיכוי שלינור למשל, שהגיעה למקום השלישי בגמר העונה השישית של "האח הגדול", הייתה מגיעה להיכן שהגיעה לו נשענה על הכריזמה שלה, מכל סוג שהוא, בלבד. גם כאן לא מדובר בקביעה ערכית: כבר היו לאורך העונות מתחרים איומים ונוראים, אבל כאלה שניתן היה להבין את סוד הקסם שלהם בקרב סקטור מסוים או בכלל הציבור.

אחרי שיכבו כל הזיקוקים ויטואטא כל הקונפטי שירד על טל גלבוע, הזוכה, יצטרכו בהפקת "האח הגדול" לעשות חושבים בקשר לנוהל ההצבעות בעתיד.

זה לא חשש שלי חלילה מ"טוהר ההצבעה" - נשבע לכם שזה לא מעניין אותי - אלא הבנה של ההפקה שברגע שבו המועמד המועדף על הציבור לא נבחר, ההתמרמרות עלולה לפגוע בעונה הבאה.

מה עושים? אולי נפרדים מהפורמט שגובה כסף על הצבעות, אולי מעבירים את ההצבעה לשלט בטלוויזיה - מה שיחזיר למשחק גם קהלים מבוגרים יותר שבטוחים ש"אפליקציה" זה סוג של מחלת עור.

ושלא תבינו אותי לא נכון: זה לא שאני חושב שבמקרה של טל מישהו "קנה" קולות, אבל מסתבר שלפעמים די בסקטור חזק ופעיל ברשתות החברתיות מאחוריך, כדי להטות את התוצאה באופן החוקי ביותר. נכון שזה כך גם בעוד אספקטים, חשובים מעט יותר, של חיינו. ריאליטי חיינו.