הסדר היסטורי: אגודות הקיבוצים יוכלו לרכוש את הקרקע

לאחר שנים של התכתשויות בין רשות מקרקעי ישראל ובין הקיבוצים, ולאחר חודשים ארוכים של חילוקי דיעות, מועצת מקרקעי ישראל בראשות מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, אישרה פה-אחד את המלצת ועדת ליברמן, להסדרת זכויות המגורים בקיבוצים: על פי המתווה שאושר, האגודות השיתופיות בקיבוצים יוכלו לרכוש מרשות מקרקעי ישראל את כלל זכויות המגורים בקיבוץ, והמדינה כבר לא תחזיק בקרקע. זאת במטרה לשמר את אורח החיים הקיבוצי. המשמעות היא שחברי הקיבוץ יוכלו להקים את ביתם ולהתנהל אך ורק מול האגודה השיתופית, ולא מול המדינה. בנוסף, בעקבות ההסדר, בתנועה הקיבוצית מעריכים כי בשנים הקרובים ייבנו 65 אלף מגרשים מתוך 120 אלף מגרשים בקיבוצים ברחבי הארץ.

הוועדה, בראשותו של בנצי ליברמן מנהל רשות מקרקעי ישראל, אשר מונתה על ידי שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אורי אריאל, הגישה המלצותיה לגבי הסדר נוסף המהווה אלטרנטיבה להסדר שיוך הדירות הפרטני הקיים, בנושא הקניית זכויות קניין במגורים, המאפשר לאגודת הקיבוץ לשמר את זכויות המגורים ולא לחלקן בין חברי הקיבוץ, וזאת במטרה לשמר את הקהילה הקיבוצית. זאת על רקע חשש בקרב התנועה הקיבוצית כי שיוך דירות פרטני של כל תושב בקיבוץ שירכוש את זכויותיו מהמדינה, יהפוך את הקיבוצים למעין "מושבים" או "ישובים קהילתיים" וצביונם המיוחד של הקיבוצים ייעלם. ההסדר החדש, משאיר את הרעיון שמאחורי ניהול הקיבוץ בשליטת האגודות השיתופיות.

בהתאם להמלצות שאושרו תהיה רשאית האגודה השיתופית של הקיבוץ לרכוש במרוכז את זכויות המגורים בקיבוץ המוקנות על פי תוכנית המתאר הארצית - תמ"א 35 , אם על פי תכנית תקפה או על פי תכנית אשר תאושר בעתיד. זאת, בתנאי שלפחות 66% מחברי הקיבוץ מאשרים את המתווה.

רכישה מרוכזת זו פוטרת את הקיבוץ מהחובה לשלם לרשות מקרקעי ישראל או לקבל את חתימתו בגין הקמת יחידות דיור בקיבוץ או בגין כל הסדר בין הקיבוץ לבין חבריו בנוגע ליחידות דיור אלו. עוד אושר כי שיעורי התשלום עבור הקרקע יהיו בהתאם להסדרים הנהוגים כיום בהתאם להחלטות מועצה העוסקות בשיוך דירות בקיבוצים (1366 ו-751) בהתאמות הנדרשות למתווה החדש. מועצת מקרקעי ישראל תקבע את העקרונות למערכת היחסים הקניינית בין האגודה לחבריה.

"אנחנו מברכים על צעד משמעותי שנעשה הערב במערכת היחסים בין רשות מקרקעי ישראל לבין התנועה הקיבוצית " אומר איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית " קבלתה של "חלופת האגודה" תאפשר לקיבוצים ברחבי הארץ לבחון מחדש את תהליכי השיוך עליהם החליטו בעבר ולהיכנס לתהליך מואץ של צמיחה וגדילה תוך שמירה על אופיו של הקיבוץ ועל מעמדה של האגודה בקרקע".

כאמור, בתנועה הקיבוצית טוענים כי במשך שנים ארוכות, מערכת היחסים העכורה בין רשות מקרקעי ישראל לבין הקיבוצים הביאה לחיכוכים קשים, ולהקפאה ממושכת של היתרי הבנייה בקיבוצים. לדברי ברושי "זה הוא הישג חשוב, אנו מצפים כי תהליך יישומה של ההחלטה יהווה פרק חדש במערכת היחסים בין התנועה הקיבוצית לבין רשות מקרקעי ישראל. צמיחתם של הקיבוצים הינה אינטרס לאומי וההחלטה מבטאת זאת".

יחד עם זאת, הדיון באשר ל"חלופת הפיקדון" שאמורה לאפשר בנייה בקיבוצים המתחדשים באמצעות פקדון שיפקידו החברים לצורך מימונה, נדחה בשל דרישה נחרצת של אנשי התנועה הקיבוצית שטענו שלא ניתן להשלים עם השינויים ותיקוני נוסח אשר הוכנסו אליה בידי לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה.

עם פרסום ההחלטה בעוד מספר ימים ילמדו במטה התנועה הקיבוצית את פרטיה ואת הוראות הביצוע הנובעות ממנה על מנת לגבש באופן סופי את עמדתם ולהנחות את הקיבוצים בהמשך תהליכי הבנייה והשיוך תוך הבנה כי אין דרך אחת המתאימה לכלל הקיבוצים.

לדברי שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין, מדובר בהחלטה "הסטורית". עוד אומרת בוגין כי מדובר בהישג של התנועה הקיבוצית. "זוהי הצלחה וזהו הישג לתנועה הקיבוצית אשר בניגוד להצעות קודמות לשיוך בתים ונכסים בקיבוצים, הצליחה להעביר החלטה עקרונית, המשמרת את צביונו של הקבוץ ולצד זאת מאפשרת המשך הפתוח של הקיבוץ ובניית בתי המגורים בו. אך זהו הישג לא פחות משמעותי גם עבור החברה הישראלית אשר הקיבוץ הינו חלק מההווי והרוח החזקה שלה. הדבר הוכח למעל לכל ספק בשבועות האחרונים במבצע צוק איתן, שהרי חברי הקבוצים הגנו בגופם תרתי משמע על המרכז בעצם היותם חלק מעוטף עזה ולצידם היו אלה קיבוצי המרכז והצפון אשר לקחו על עצמם את תפקידה המתבקש של המדינה וארחו במשך שבועות את הקהילות והמשפחות מקיבוצי הדרום. עתה, הקיבוצים, אשר למעלה משנה וחצי נאלצו להתמודד עם מצב בו לא קבלו היתרי בנייה, צפויים עוד לדרך ארוכה".

בוגין מוסיפה כי לפני הקיבוצים התמודדות עם דרישות כספיות בגובה עשרות מיליוני שקלים להסדרת נושאים שונים ובראשם הסדר השימושים החורגים. "ספק גדול הוא אם הקבוצים ערוכים ומסוגלים להתמודד עם דרישות ועלויות אלו. המדינה, שבחרה לא להגיע להסדר עם הקבוצים במהלך השנים ולהעלים עין, מתנה כרגע את מימוש ההחלטה ההיסטורית בעניין הסדרת השימושים החורגים. מדובר על דרישות כספיות עצומות ובדרך סביר כי לקבוצים תהיינה השגות לגבי הדרישות הכספיות. מכאן שצפויים דיונים ארוכים בנושא. טוב יעשו האגודות בקבוצים אם יחלו כבר עתה לעשות בדק בית לגבי הסדרת השימושים החורגים ויפה שעה אחת קודם. עליהם להעריך באופן מקצוע ומבעוד מועד את הדרישות ולבדוק מקצועית כיצד עליהם לטפל בנושא. ללא הסדרת השימושים החורגים לא ניתן להתקדם למימוש ההחלטה, זהו מהלך עקרוני".