בעל השליטה דה פקטו בחברת סקיילקס, יעקב לוקסנבורג (לוקסי), חושף לראשונה את ההפסדים שנבעו לו מהשקעה באג"ח החברה, אשר הגיעה לחדלות פירעון תחת בעל השליטה הקודם, אילן בן דב. סקיילקס, בעבר בעלת השליטה בחברת הסלולר פרטנר, נסחרת כיום לפי שווי אפסי של 10 מיליון שקל בלבד.
בדוחות חברת לפידות, שבאמצעותה ביצע לוקסי את השקעתו בסקיילקס ובחברה האם סאני (שקרסה), נכתב כי לחברה יש השקעה באג"ח לא מובטחות של סקיילקס בסך כ-30.7 מיליון שקל (נכס המסווג כלא שוטף), וכן השקעה באג"ח מובטחות של סקיילקס בסך כ-29 מיליון שקל (נכס שוטף). סך ההפסד מהשקעת לפידות באג"ח סקיילקס משני הסוגים הגיע ברבעון השני ל-12.6 מיליון שקל, ובמחצית השנה ל-14.1 מיליון שקל. לפידות אינה מוסרת אינפורמציה בדוחות על השקעתה באג"ח סאני.
בסיכום רבעוני עברה לפידות, בדרך כלל חברת השקעות רווחית למדי, להפסד של 8.2 מיליון שקל, לעומת רווח של 5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתקופת מחצית השנה רשמה החברה רווח מזערי של 29 אלף שקל בלבד.
בסקיילקס, המחזיקה במניות חברת הסלולר פרטנר ובפעילות של יבוא מכשירי הקצה של סמסונג, מוצמדת לדוחות הרבעון הערת "עסק חי". מהדוחות עולה כי הכנסות החברה ירדו ברבעון השני ב-36% ל-200 מיליון שקל, וההפסד הנקי העמיק מ-25 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל-98 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ההכנסות ב-467 מיליון שקל, וההפסד הגיע ל-109 מיליון שקל.
בדוחות מפרטת סקיילקס על השפעת התיקון להסכם עם סמסונג מפברואר האחרון, והמחלוקות שהגיעו בעקבותיו, וגרמו ל"הרעה משמעותית במערכת היחסים העסקית בין הצדדים". במחצית הראשונה, הרווח הגולמי של סקיילקס מפעילות זו היה 34 מיליון שקל (בניכוי הפחתות). בניכוי הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות, והפחתות מוניטין בסך 49 מיליון שקל, ההפסד התפעולי שייצרה פעילות סמסונג במחצית הגיע ל-40 מיליון שקל (הפסד של 51 מיליון שקל ברבעון השני), לעומת רווח תפעולי של 37 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
לפידות שוב נחלצת לעזרה
בד בבד, עם פרסום הדוחות של שתי החברות, הודיעה לפידות כי היא באה שוב לעזרתה של סקיילקס, ומעמידה לה ערבות נוספת בסך 10 מיליון דולר, כדי לשמר את ההסכם עם סמסונג. לפידות תעמיד ערבות מוגבלת לטובת בנק מזרחי טפחות, וזאת לשם הבטחת התחייבות סקיילקס כלפי הבנק בקשר עם אשראים שהבנק מעמיד, לשם מימון פעילותה בתחום יבוא ושיווק ציוד קצה מתוצרת סמסונג.
הנכס המרכזי של סקיילקס הוא הזיכיון למכירת מכשירי הסלולר של סמסונג לשוק הפרטי בישראל. הערבות החדשה מתווספת לערבות בסכום זהה שהעמידה לפידות לסקיילקס בחודש יולי, ומחליפה ערבות בסך 7 מיליון דולר שהעמידה לה באוגוסט. מכל מקום, הערבות כפופה לאישור אסיפות מחזיקי איגרות החוב של סקיילקס (סדרות ד', ו', ז'-ט') עד 9 בספטמבר.
בסקיילקס מנמקים את העמדת הערבות החדשה בין היתר בכך שהאשראי מהבנק הכרחי לצורך ביצוע הזמנות ציוד מסמסונג לחודש ספטמבר, ולפי עמדת הבנק, החברה נדרשה להעמדת ביטחונות נוספים.
סקיילקס מציינת בהודעה לבורסה, כי "על אף מאמציה, לא הצליחה החברה לאתר אלטרנטיבות, הן מול הבנק והן מול גופים אחרים, שיאפשרו עמידה בדרישות הבנק, למעט הערבות החדשה". לדברי החברה, ביצוע הזמנת ספטמבר "מהותית בהקשר של שימור מערכת היחסים העסקית התקינה בין החברה לבין סמסונג".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
