רשות ניירות ערך הודיעה כי היא תומכת בקיומו של שוק אג"ח עמוק בישראל. הבוקר (ב') פרסמה הרשות, בראשה עומד פרופ' שמואל האוזר, נייר עמדה שמשקף את מסקנות הבדיקות שביצעה בשבועות האחרונים, ואשר הובילו אותה לקבוע כי בישראל קיים שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה.
משמעות החלטה זו - שתוכרז כסופית עם סיום הליך הערות הציבור - היא כי שוק האג"ח המקומי הינו נזיל, ולכן החברות שמפוקחות על ידי רשות ני"ע יוכלו להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות של עובדיהם לפי שיעור ריבית שמעניקות אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה גבוה (AA). בכוונת הרשות ליישם את ההחלטה בנושא עד סוף השנה.
בפועל, מדובר בקביעה אשר מיטיבה עם החברות המפוקחות, משום שכיום רוב החברות מהוונות את ההתחייבויות לפי התשואה באג"ח ממשלתית, שם התשואה נמוכה יותר לעומת שוק האג"ח הקונרצניות. נזכיר כי ככל ששיעור התשואה לפיה מהוונים את החוב גבוהה יותר, היקף ההיוון נמוך יותר, והחברות נדרשות להקצות פחות הון להיוון ההתחייבות הפנסיוניות.
סוגיית השוק העמוק התעוררה לפני מספר חודשים, על רקע החלתו הצפויה של תקן חשבונאי חדש בתחילת 2015. תקן זה יחייב חברות ציבוריות להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות שלהן לעובדיהן לפי שיעור ריבית מסוים, שייקבע כאמור בהתאם לאופן שבו יוחלט לסווג את שוק האג"ח המקומי.
בחודש שעבר, על רקע הטענות לניגודי העניינים של המוסד לתקינה החשבונאית (חשד כי חברי המועצה קשורים לגופים המושפעים מההחלטה), הוחלט כי רשות ני"ע היא שתקבע האם שוק האג"ח בישראל הוא עמוק - עמדה שכבר אז הרשות תמכה בה, אולם הודיעה כי בכוונתה לבצע בדיקה מחודשת.
עמדת הרשות שפורסמה היום ותומכת בקיומו של שוק עמוק מתבססת בין היתר על פי חוות דעת כלכלית שהוכנה עבורה ע"י ד"ר חיים לוי-קידר ומתבססת על המשתנים והמאפיינים המאקרו-כלכליים של מדינת ישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם שנחשבות כ"שווקים עמוקים", והן מבחינת רמת הנזילות באגרות החוב.
עם זאת חוות הדעת קובעת כי בשנים האחרונות לא התקיים בישראל שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה באופן מובהק, ולכן הרשות מבקשת להחיל את הקביעה מנקודת הזמן הנוכחית (ולא רטרואקטיבית).
הקביעה בנוגע לשוק העמוק תשפיע על שורה של גופים המדווחים לפי כללי ה-IFRS, אשר להם התחייבויות פנסיוניות גבוהות לעובדים. בין היתר, מדובר בבנקים (ובראשם בנק לאומי) וחברת החשמל.
אלא שקביעה בנושא זה מתקבלת ע"י כל רגולטור בנפרד, ולכן עמדת רשות ני"ע כי בישראל קיים שוק עמוק אינה משפיעה על כלל הגופים במשק. אם לא די בכך, הרגולטורים בישראל - יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, המפקח על הבנקים, דודו זקן והממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר - חלוקים בדעתם בנושא, שכן השניים האחרונים חוששים בעיקר מהתנודתיות של השוק האג"ח הקונצרניות המקומי, שיגרמו לזעזועים בשערוך ההתחייבויות של הגופים המפוקחים על ידם.
כשברקע חילוקי דעות אלה, וכפי ש"גלובס" חשף לאחרונה, בנק ישראל מגבש בימים אלה פתרון לסוגיית שוק האג"ח העמוק בישראל. לפי הפתרון שמקדם זקן, התחייבויות הפנסיוניות של עובדי הבנקים ישוערכו לפי ריבית שתתבסס על תשואת האג"ח הממשלתיות בישראל, בתוספת המרווח בין תשואת אג"ח של ממשלת ארה"ב לזו של אג"ח הקונצרניות בדירוג גבוה (עוד על השפעת הסוגיה על הבנקים ראו מסגרת).
כאמור, על פניו מדובר בחדשות טובות גם מבחינת חברת החשמל. הקביעה כי קיים שוק עמוק תאפשר לחברה להפחית את התחייבויותיה לקרן הפנסיה של העובדים, בהיקף של כ-6 מיליארד שקל. הפחתה זו תתורגם לגידול בהון העצמי של החברה, תסייעה לחזק את איתנותה הפיננסית הרעועה ותמנע ממנה, לפחות תיאורטית, לבצע מהלכים לטובת הגדלת שורת הכנסות, כגון העלאת תעריפי החשמל.
עם זאת, למרות שהרגולטור הרלוונטי מבחינת חברת השמל תומך בקיומו של שוק עמוק, אין בכל ערובה כי החברה אכן תוכל להפחית את התחייבויות קרן הפנסיה שלה בהתאם. זאת, משום שהפחתה זו מצריכה שינוי בתקנון הקרן - צעד הדורש את אישורה של המפקחת על שוק ההון במשרד האוצר, שבינתיים כאמור מסתייגת מהקביעה כי קיים בישראל שוק עמוק.
מי שעוד מסתייג מהקביעה הוא שחר הררי, המייעץ לוועד עובדי חברת החשמל בעניינים פיננסיים. לאחרונה אמר הררי בריאיון ל"גלובס" כי על פניו מדובר בהישג, אולם הוא עלול לשנות את כללי המשחק בשוק ההון הפנסיוני באופן שיסכן את כספי החוסכים לפנסיה בכל המשק. "כתוצאה מהמהלך גדל הסיכון שבעתיד יחסרו מיליארדי שקלים לחוסכים לפנסיה. עובדי חברת החשמל לא ייפגעו כי אנחנו נדרוש מהמדינה ערבות על הפער בין הסכומים בכל שנה - אבל עובדים אחרים, שאין להם יכולת או מודעות לבעיה, יישארו חשופים לסיכון המוגבר", הסביר הררי. לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות בקביעה זו היא שהמח"מ הממוצע של אג"ח הקונצרניות שעומד על 3 שנים בלבד, בעוד שמח"מ לפנסיה הוא מטבעו ארוך משמעותית - 15 שנה לפחות.
במקביל, הוא הסתייג מהקביעה כי שוק האג"ח בארץ עמוק, בטענה כי השוק המקומי הינו מוגבל וסובל מבעיות קשות של היעדר דירוג, היעדר ביטחונות וכי "כל מי שמכיר את השוק יודע שהסחירות של האג"ח הקונצרני הרלוונטי היא כמעט אפסית. המוסדיים שומרים את הסחורה קרוב לחזה כי אין סחורה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
