כארבע שנים לאחר שגיבשה את אחד מהסדרי החוב הגדולים במשק, בהיקף של 570 מיליון שקל, פרסמה אתמול סקורפיו, חברת הנדל"ן שבשליטת המיליארדר בני שטיינמץ הפועלת במזרח אירופה, מתווה עקרונות להסדר חוב גדול נוסף - הפעם בהיקף של 242 מיליון שקל.
במסגרת עקרונות המתווה שגובש מול נציגות מחזיקי האג"ח, שטיינמץ מציע לדחות את תשלום יתרת האג"ח לעוד חמש שנים, בתשלום אחד, וזאת במקום חמישה תשלומים שנתיים בין השנים 2014-2019. בד בבד, מציע שטיינמץ כי במידה שבמהלך התקופה יועבר למחזיקים תשלום חד פעמי של 160 מיליון שקל, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית - תימחק יתרת החוב. כלומר, תספורת של 34% (כ-82 מיליון שקל).
דוחות הרבעון השני של סקורפיו שפורסמו אתמול מראים כי סך התחייבויות האג"ח של החברה מגיעות ל-366 מיליון שקל (סולו), וההצעות שפרסמה מנטרלות את החזקותיו של שטיינמץ באג"ח (כ-125 מיליון שקל).
עקרונות מתווה ההסדר כפופים לעריכת הסכם מפורט ומחייב בין הצדדים, וכן להגעה להבנות מול בנק הפועלים, לו חייבת סקורפיו 257 מיליון שקל. בינתיים, הערת "עסק חי" ממשיכה ללוות את דוחותיה של סקורפיו, ורואי החשבון שלה מפנים את תשומת לב המשקיעים לגירעון ענק של 233 מיליון שקל בהונה העצמי. כמו כן, לחוסר הוודאות לגבי המשך התקדמות הפרויקטים שלה במדינות הפעילות המרכזיות שלה - אוקראינה ורוסיה, בעקבות המתיחות הגיאופוליטית שם.
מתיחות זו עמדה ברקע להתדרדרות האחרונה במצבה של סקורפיו, שמצבה הפיננסי היה רחוק מלהיות מזהיר גם קודם לכן, והוא זה שבסופו של דבר הוביל אותה להסדר חוב שני. התרעה ראשונה בנושא פרסמה סקורפיו בחודש מארס, וכעת רואי החשבון מציינים כי המצב בזירה האוקראינית-רוסית גרם בין היתר "לעצירת עסקאות נדל"ן ולהאטה משמעותית במכירת דירות למגורים". עוד הם מוסיפים כי "בשלב זה קיימת אי ודאות בדבר הסבירות וההיתכנות של מכירת יחידות הדיור ומימוש הקרקעות באוקראינה וברוסיה".
בסיכום מחצית השנה הראשונה, הפסדיה של סקורפיו הגיעו לכ-10 מיליון שקל, המצטרפים להפסד תלת שנתי מצטבר של 520 מיליון שקל בין 2011-2013. סקורפיו נסחרת בבורסה באמצעות אג"ח בלבד, בתשואת "זבל" של 46%.
כאמור, גם טרם המשבר בין אוקראינה לרוסיה מצבה של סקורפיו לא היה מזהיר, והיא הייתה אחת מחברות נדל"ן ישראליות רבות שנפגעו מהמשבר בענף שפקד את מדינות מזרח אירופה. זה גרר אותה להפסדי עתק, שהתקרבו ל-1 מיליארד שקל בשנים 2008-2011, ולקשיים תזרימיים.
החברה ניהלה מו"מ ממושך להסדר חוב עם נושיה, ובתחילת 2011 הגיעו מחזיקי האג"ח והחברה להבנות, במסגרתן הכניס שטיינמץ את היד עמוק לכיס, והזרים לקופת החברה 100 מיליון דולר תמורת פריסת החוב.
המספרים של קרדן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
