מלכודות הדבש של שוק הון בריבית אפסית; ממה להימנע?

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נולד מכשיר פיננסי חדש: מוצר מובנה. המוצר נוצר כמענה למשקיעים שלא רצו להסתפק בריביות הנמוכות ששררו באותה תקופה במשק, והיו מוכנים להגדיל את הסיכון כדי להרוויח מעט יותר. בתי ההשקעות והבנקים החלו להציע מוצרים כאלה, ומרבית המשקיעים היו מרוצים, הודות לפוטנציאל הרווח שהיה טמון בהם, והעובדה שעל פי רוב סכום הקרן היה מובטח.

עם זאת, חשוב לזכור כי מוצרים מובנים נחשבים מוצרים בסיכון מיוחד, וכי הם עלולים להפוך למלכודת דבש. סביבת ריבית נמוכה עלולה לדחוף משקיעים רבים לחיפוש אחר תשואה גבוהה יותר. חיפוש זה גורר אחריו באופן טבעי את הגדלת הסיכון בתיק - וזוהי המלכודת העיקרית שממנה חשוב להיזהר. לפניכם כמה מלכודות דבש אשר עלולות לגרום נזק פיננסי כבד למשקיעים.

צריכה במקום חיסכון והשקעה

אם נבחן את פרסומי הפיקדונות כיום בבנקים נגלה, כי השקעה של סכום הגבוה מ-250,000 שקל לתקופה של 18 חודשים תניב תשואה כוללת של כ-1.25% (הנתונים הנם מלפני הורדת הריבית האחרונה). לפיכך, מרבית המשקיעים לא מרגישים כי יש טעם לסגור את הכסף לתקופה ארוכה אם הם לא הולכים להרוויח עליו בהתאם.

במרבית המקרים האזרח פשוט מפסיק לחסוך ומתחיל לצרוך: יוצא לחופשה, משפץ את הבית, קונה רכב חדש וכדומה. ישנם מקרים בהם הצריכה אף גוברת על ההכנסה השוטפת והחסכונות, וכמות ההלוואות עולה, שכן כשהריבית כה נמוכה זה כדאי, לכאורה.

זו בדיוק המטרה של בנק ישראל בהורדת הריבית - להוזיל את הכסף ולעודד את הצריכה. אך בעוד שהאזרחים שמגבירים את הצריכה תורמים לכלכלת המדינה, הם פוגעים בכלכלתם שלהם (למשל פגיעה בפנסיה, הירושה לילדים ועוד).

מינוף לצורכי נדל"ן

כאשר אין אלטרנטיבת השקעה ראויה, בוחרים רבים מהמשקיעים למנף את הונם ואת חסכונותיהם לצורך רכישת דירה נוספת - על פניו דבר שנכון מאוד לעשות לאור הריביות הנמוכות. רכישת דירה נוספת מאפשרת למשקיעים לעזור לילדים, לקבל השלמת הכנסה בגיל פרישה וגם לשמור על ביטחונם הכלכלי, שכן בידם נותר נכס ששוויו הכלכלי רב, ואשר אותו יוכלו למכור במידת הצורך.

אך לא הכול באמת מושלם ברעיון זה, שכן בשלב כלשהו הריבית תעלה, המשכנתאות יתייקרו ובמקרה הרע מחירי הדירות יירדו. במקרה שבו יזדקק המשקיע לכסף יתברר כי נותר בכיסו הרבה פחות מהמתוכנן. נוסף על כך, גם אם מחירי הדירות לא יירדו, קיים בתחום הנדל"ן חשש נזילות אינהרנטי.

איגרות חוב קונצרניות

איגרות חוב קונצרניות בדירוג גבוה, כמו למשל אלו הכלולות במדד תל בונד 60, מספקות תשואה של כ-1.2% צמוד למדד במח"מ 4.5 שנים. זוהי עוד דוגמה לתשואה נמוכה ולנזילות נמוכה הדוחפת את המשקיעים לכיוון אג"ח מסוכנות יותר, שיכולות לספק כ-6% תשואה בשנה.

בגזרה זו בולטות בסכנתן אג"ח "זבל" - שכשמן כן הן - אג"ח בדירוג נמוך, שחלקן עלולות לא לשלם את חובן וכתוצאה מכך למחוק סכומי כסף נכבדים מחסכונות המשקיעים. בניגוד לעבר, שאז התשואה והריבית השוטפת היו מפצות על הסיכון באותן איגרות חוב, עכשיו אין כך הדבר.

מניות ומוצרים מסוכנים

משקיעים עלולים להגדיל את החלק המנייתי בתיקיהם כדי להגדיל את התשואות, תוך התעלמות מרמת הסיכון הגדולה שהם לוקחים על עצמם, ומנקודה חשובה נוספת: תנודתיות. מניות מטבען תנודתיות יותר, ולכן אין להתייחס אליהן כאל אפיק המספק אלטרנטיבה לכספי החיסכון.

נוסף על כך, הריבית הנמוכה עלולה לדחוף משקיעים רבים למוצרים מסוכנים עוד יותר, כגון השקעה בפורקס (מט"ח) או באופציות בינאריות וכד'. מוצרים מסוכנים אלו הם בגדר הימור עבור המשקיע הממוצע שאינו יודע כלל מה משמעויותיהם מבחינת הסיכון.

אז איך נמנעים ממלכודות דבש?

דווקא בתקופה שבה הריבית והתשואה בבנקים נמוכות, חשוב לשמור על הכסף. אל תחפשו הרפתקאות, אל תרדפו אחרי התשואה ואל תבזבזו את חסכונותיכם כי "אין אלטרנטיבה".

קחו נשימה ארוכה, הנמיכו ציפיות תשואה והמשיכו לפעול פחות או יותר תחת אותו מבנה השקעות שבו פעלתם עד כה, שכן תשואה שנתית נמוכה של 1%-2% פשוט לא שווה את הסיכון.

ישנם תיקי השקעה שיוכלו לספק כ-4% תשואה שנתית (יותר מפי שניים מהבנק) ללא סיכון מרבית כספכם.

זכרו מה אמר הכלכלן הנודע ג'רי סיינפלד: "כשאתה שולח את הכסף שלך לעבוד, תמיד יש אפשרות שיפטרו אותו".

*** הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר בקבוצת פיוניר. לפיוניר או לכותב המאמר אין עניין אישי ביחס לנושאים המוזכרים בכתבה, נכון למועד פרסום הכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם