גונזים חומרים

בתזכיר החוק שהפיץ אתמול (ב') שר התקשורת גלעד ארדן לא הוזכר שמו של ערוץ 10 במפורש, אך אל תתנו לאף אחד להגיד לכם שלא מדובר בו. החוק אמנם מנסה להתהלך בזהירות מסביבו, מתעלם משמו ומתייחס לערוץ 2 ולזכייניותיו בלבד. אך סעיף אחד שנראה תלוש ובלתי מזיק מוכיח בדיוק ההפך - הסיפור כולו כאן הוא ערוץ 10.

מדובר בעיסוק בארכיון "חברת החדשות שתחדל להתקיים". משרד התקשורת דורש ממנה להפקיד בידי הרשות השנייה העתק של כל הארכיון שצילמה לאורך השנים. כל הארכיון כולו - כל הכתבות, התוכניות והתחקירים, ובכללם תחקיר "ביבי טורס" של רביב דרוקר והפרופיל השנוי במחלוקת על שלדון אדלסון - כולם יעברו לידיים ממשלתיות, לא פחות.

זה לא סעיף תמים. לו היה תמים, ומאחוריו היה עומד רצון ישר להנגיש ארכיונים של חברות חדשות לציבור, הוא לא היה מתייחס רק לחברת חדשות שמתה - אלא גם לזו הקיימת וזו שתקום.

900 מיליון שקל השקיעה, על-פי חישוב גס, חברת חדשות 10 בשידוריה במהלך השנים. תכניה פרטיים - בניגוד לארכיון רשות השידור, אשר בו יש חומרים בלעדיים מימים שבהם אף אחד לא צילם פה.

נדמה כי וונדטה אישית וספציפית מאוד, ותנחשו לבד של מי, מבקשת להכחיד את חדשות 10 מהעולם, עד כדי כך שאפילו לא תוכל לקבל שקל ממכירת החומר השייך לה אחרי סגירתה.

דמיינו לכם, שואלים עצמם אנשים בלשכות הגבוהות, שאחרי שחדשות 10 תיסגר, גם נמצא את החומרים הכה מזיקים האלה בידיים של חברת חדשות חדשה שתקום? אז מה עשינו בכל החוק הזה?

השר גלעד ארדן עושה את הדבר הנכון בדרישתו לפצל את ערוץ 2 מוקדם יותר, ולו רק בגלל שכל התחשיבים והניתוחים שנעשו בשוק בשנים האחרונות מדברים על הסדרתו באמצעות שני גופים - עם שני ערוצים ברישיון.

אם ערוץ 10 ייסגר, יהיה זה רק בגלל בעלי המניות שלו. אפשר, אבל לא בטוח שצריך לעזור לו לפגוש את בוראו. אבל אפשר גם לא להכחיש שבו ורק בו מדובר בעצם.