אחד ממשפטי הגירושים היקרים בהיסטוריה, אם לא "ה", מתנהל בימים אלה במדינת אוקלהומה בארה"ב. הבעל, הארולד האם בן ה-68, מדורג בפורבס במקום ה-34 ברשימת עשירי העולם, עם שווי הון מוערך של כ 21 מיליארד דולר (נתון שממשיך להשתנות כלפי מעלה כמעט בכל דקה שבה אתם קוראים מאמר זה). אשתו מזה 26 שנה, סו אן, תבעה גירושים בשנת 2012, אז הונו היה שווה כ-17 מיליארד דולר, והשאלה שבמחלוקת היא כמה מתוכם יהא עליו לשלם לה כעת.
סיפור התעשרותו של של הרולד האם כמו נגזר מסרט הוליוודי סוחט דמעות. הוא התחיל את חייו כילד הצעיר מבין 13 ילדי משפחה עניה של קוטפי כותנה, ובהמשך עבד בתחנת דלק וכמוסכניק. בשנת 1967 לקח הלוואה, הקים חברה, ורכש חלקת אדמה בצפון דקוטה, שהייתה ידועה כמקור פוטנציאלי לנפט, אך ערכה היה נמוך, בהעדר אמצעים טכנולוגיים להפיק את הנפט. המציאות עלתה אפילו על חזונו הדימיוני של הרולד האם, ובשנות ה-90 התפתחות טכנולוגית, שאפשרה שאיבה של אלפי חביות נפט ביום מהקרקעות שבבעלות החברה, הפכה את החברה לאחת מחברות הנפט הגדולות בעולם, ואת האם לעשיר כקורח.
אין מחלוקת שהמניות בחברה היו רכושו הפרטי של האם עוד לפני הנישואים, ולכן לכאורה דינם להשאר בידיו גם אחרי סיומם. מאידך, בשנת 1987, במסגרת גירושיו מאשתו הראשונה, הונו של האם הוערך בכ-12 מיליון דולר בלבד, ולכן אין ספק שעליה של מיליארדי דולרים בשווי מניותיו נעשתה במהלך נישואיו לאשתו השניה.
ההשבחה של המניות מהווה נכס בפני עצמו, שדינו להתחלק בין בני הזוג בתנאים מסוימים, ומהפרסומים בתקשורת האמריקאית נראה כי דיני המשפחה באוקלהומה, בדומה לישראל, מפרידים בין השבחה של נכס כתוצאה מגורמים חיצוניים, להשבחה של נכס כתוצאה מעבודה ומאמץ.
כך למשל בשנת 2008 בית המשפט לעניני משפחה בירושלים דן בתביעתו של בעל להיות שותף בהשבחת נכסי נדל"ן רבים שירשה אשתו מאביה המנוח. על אף שאין מחלוקת שנכסי הנדל"ן שייכים לאישה בלבד ואינם נכללים ברכוש לחלוקה, הבעל טען שבמהלך הנישואים האישה השקיעה שעות רבות של עבודה בניהול ואחזקה של נכסי הנדל"ן, והפכה אותם ממגרשים ריקים לבתים ועסקים, כך ששווים עלה באופן ניכר, והוא זכאי למחצית משווי עלייה זאת.
בית המשפט קבע שאכן יש להפריד בין השבחת מקרקעין שמקורה בעליית ערך השוק, או בהיתרים שהפשירו את המקרקעין לבנייה, קרי כתוצאה מגורמים חיצוניים שלבעל הנכס או לבן זוגו אין קשר אליהם, ולכן השבחה זאת אינה עומדת לחלוקה, לבין עלית ערך מקרקעין כתוצאה מהשקעת כספים משותפים או כתוצאה מניהול מחוכם של אחזקת המקרקעין וההשקעות בהם, שבה בן הזוג יכול להחשב כשותף.
באופן דומה, בית המשפט באוקלהומה יצטרך לגייס מומחים אשר ינסו להפריד בין עליית ערך מניות החברה כתוצאה מעליית מחירי הנפט בעולם, וכתוצאה מהתפתחות טכנולוגית חיצונית שאפשרה את שאיבת הנפט המוגברת לאורך השנים, לבין השבח הנובע מכישורי הניהול של הרולד האם, ומפעולות אקטיביות שלו בחברה, וזוהי כמובן משימה מאד לא פשוטה.
הסכנה המרחפת מעל ראשו של הרולד האם היא שפסיקת מיליארדי דולרים לטובת אשתו, תיאלצו למכור אחוז ניכר מ68% המניות שהוא מחזיק בחברה, וכך הוא עלול לאבד את השליטה בה. כמובן שעוגמת-נפש זאת הייתה נחסכת לו אם טרם נישואיו לאשתו השניה היה דואג לערוך הסכם ממון שיבטיח כי כל רכושו וכן הפירות וההשבחה של רכוש זה יהיו שייכים לו בלבד. הסכם ממון זה עשוי היה להיות פיסת הנייר היקרה ביותר בעולם.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לענייני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
