היא בשלה, והוא בשלו

גם לאחר שיחת הפיוס ביניהם, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ושר האוצר יאיר לפיד מתבצרים בעמדותיהם בכל הקשור לתקציב 2015. היא בשלה, והוא בשלו. בנאום שנשאה הנגידה הבוקר (יום ג') היא חזרה, אחד לאחד, על כל טענותיה כלפי המדיניות של שר האוצר, ובשורה התחתונה הזהירה מפני התוצאות הכלכליות והחברתיות של מדיניות זו.

הטענה של פלוג היא שמדיניותו הנוכחית של לפיד תוביל להגדלה לא רצויה של הגירעון התקציבי, תגדיל את יחס חוב-תוצר, תאלץ ממשלות בעתיד להגדיל את שיעורי המס ולקצץ ברווחה. אם לפרש דברים אלה, אפשר לומר שהנגידה מעריכה כי שר האוצר מקריב את העתיד הכלכלי החברתי למען ההווה. לא רק זאת, אלא שפלוג יותר מרומזת שלפיד, ובעצם הממשלה כולה, לא מסוגלים להתמודד עם הצורך לנסח סדרי עדיפויות.

בשבוע שבו הממשלה החליטה על קיצוץ רוחבי של שני מיליארד שקל, פלוג חזרה על אזהרותיה לגבי המשמעות של מהלך כזה. היא שבה והזכירה לממשלה, במיוחד לשר האוצר לפיד ולראש הממשלה בנימין נתניהו ,שרמת ההוצאה האזרחית בישראל היא הנמוכה ביותר בין מדינות ה-OECD, ויש לכך השלכות על הרווחה והשוויון בחברה.

המסר הוא אם כך אותו מסר, והפעם הוא מחודד יותר: יש להגדיל את ההכנסות ממסים, קודם כל על ידי ביטול פטורים וגם על ידי העלאת שיעורי המס. ניסיון להתחמק ממהלך כזה רק יסכן את היציבות הפיננסית, יהפוך את המשק הישראלי לפגיע יותר אם תהיה טלטלה כלכלית ויפגע ברווחה של האזרחים.

יש לשער שהנגידה השמיעה יותר מפעם אחת את הטענות האלה בפני שר האוצר, בלי שהצליחה לחדור מבעד חומת העיקשות של אדם שחושב שהנגידה לא מבינה את העולם, ושהוא יודע כיצד צריך לנהוג.

אם פלוג ממשיכה להתעקש להשמיע את דעתה זה אולי מפני שדבריה מכוונים אל נתניהו, כדי להביא אותו להסביר לשר האוצר בממשלתו מאיזה חומרים בנויה המציאות. עד עתה אפשר נתניהו חופש פעולה מלא ללפיד, והוא עצמו יכול להזדהות עם הגישה של קיצוצים ברווחה והורדת מסים. אלא שהנגידה מזהירה אותו מפני המחיר שיצטרך לשלם אם לא יתערב, וזו כבר שפה שנתניהו מבין היטב.

איך אפשר לדעת אם המסר נקלט? התשובה פשוטה יחסית: אם ראש הממשלה יזמן באופן פומבי את לפיד ופלוג לפגישה איתו, הרי שיהיה בכך רמז לנכונותו ללכת כלפי עמדותיו של בנק ישראל.

בפועל זה אומר שנתניהו יבהיר ללפיד שאת התוכנית של מע"מ 0% על דירה חדשה צריך "לדחות", שהוא צריך לבדוק איזה פטורים ממס אפשר לבטל, בלי לגרום למהומה רבתי - בעצם מדובר בחלק מהפטורים מכוח חוק עידוד השקעות הון - ועד כמה אפשר יהיה לסגור פרצות בחוקי המס כבר בשנה הבאה.

אלא שהנגידה לא רק דורשת טיפול בצד ההכנסות. היא גם אומרת לממשלה שצריך לקבוע סדר עדיפויות. כלומר, לקבוע להיכן תלך ההוצאה הממשלתית. בעניין זה לראש הממשלה יהיה הרבה יותר קשה להיענות לנגידה.

נתניהו יתחמק מריב עם משרד הביטחון על התקציבים שהוא דורש, או עם הבית היהודי על הסכומים שהם תובעים להשקעה מעבר לקו הירוק. מה שנותר הוא לקצץ בתשתיות וגם בהוצאה האזרחית, תוך שהוא משאיר את המחיר הפוליטי של התנהגות זו על סף דלת לשכתו של שר האוצר.