שוק ציי הרכב מתחדש במהירות; מי יהיו הלהיטים הבאים?

בשנים האחרונות אנחנו נוהגים להביט מדי כמה חודשים בכדור הבדולח הפרטי ומנסים לחזות מי יהיו הלהיטים הבאים בשוק ציי הרכב. התחזית, אם יורשה לנו לטפוח לעצמנו על השכם, הייתה די מדויקת עד היום. אבל החיזוי הופך לקשה יותר משנה לשנה. ציי הרכב וחברות הליסינג מגלים כיום פתיחות מפתיעה ביחס לדרישות העובדים. לא זו בלבד שהמגוון המוצע לבחירה גדול יותר, אלא שכיום הרבה מאוד מעסיקים מאפשרים בחירות "אישיות" כמו ג'יפונים, רכבי פנאי, כלי רכב עם מנועים שונים מהסטנדרט, ואפילו, רחמנא לצלן, כלי רכב בצבעים יוצאי דופן.

נכון שעדיין יש ציים השואפים שכל העובדים יישרו קו, יוותרו על הזהות האישית וייטמעו בתוך הקולקטיב הגדול, אבל למרבה המזל המדיניות של מידה אחת (סדאן 1.6) וצבע אחד (לבן) לכווולם הולכת ונעלמת.

אז מי יהיו הלהיטים הבאים בשוק הזה, שהיקפו כ-14 מיליארד שקלים בשנה? הפעם הלכנו על כמה בחירות שנראות בטוחות וצפויות - אבל עם פתח להפתעות.

דאצ'יה לודג'י: מחיר שובר קטגוריות

עזבו רגע בצד את הבדיחות העדתיות. כן, אנחנו יודעים שמדובר במותג רומני מבית צרפתי, שמיוצר במרוקו - מה שאומר שכל טוקבקיסט ברדיוס של 600 קילומטרים ינסה לקבל "לייקים" באמצעות בדיחות על רומנים ועל מרוקאים. ציי הרכב בישראל פחות רגישים לתדמית ומה שהם יראו לפניהם זו השורה התחתונה: כלי רכב מודרניים, גב של יבואן מסודר ומחירים שוברי קטגוריות.

ניקח למשל את המיניוואן Lodgy, שיוצב בחזית הדגמים החדשים של דאצ'יה בארץ. במחיר דומה לזה של מכונית סופר-מיני (בסביבות 90 אלף שקלים, על-פי הערכות שטרם אומתו) יקבלו הלקוחות המוסדיים מכונית רב-תכליתית אמיתית. הלודג'י אמנם ארוכה כמו מכונית סטיישן טיפוסית אבל יש לה בסיס גלגלים מכובד ושבעה מקומות ישיבה בשלוש שורות, כאשר השורה השלישית מציעה, על-פי טענת רנו, את מרווח הרגליים והראש הטוב ביותר בקטגוריה שלה.

כאשר מוותרים על חלק ממקומות הישיבה מקבלים מסחרית עם פוטנציאל לשמש כרכב שירות והובלות. בתצורה של חמישה מקומות ישיבה עומד נפח המטען על 827 ליטרים, וכאשר שתי שורות המושבים האחוריות מקופלות מזנק הנפח ליותר מ-2,600 ליטרים - כמו בליגה של מסחריות ייעודיות.

היצע המנועים כולל יחידות ותיקות ומוכרות דוגמת הטורבו-דיזל 1.5 ליטרים של המגאן, עם הספקים של תשעים ושל 110 כוחות סוס, ומנוע ה-1.6 ליטרים בנזין העתיק. לצדם תוצע המכונית גם עם מנוע 1.2 ליטרים טורבו-בנזין חדש, שמציע הרבה מומנט וחיסכון מופלג בדלק.

אז נכון שהלודג'י - ושאר דגמי דאצ'יה - יגיעו עם תיבה ידנית בלבד ורק עם מינימום הכרחי של גימור, של עיצוב פנים ושל אבזור. אבל בתקופות של הידוק חגורה, ועם שווי שימוש המבטיח להיות נמוך במאות שקלים מזה של דגמים מקבילים עם שבעה מקומות ישיבה, לא נופתע אם הבדיחה תהיה על חשבון המתחרים.

מתי בארץ? בתחילת 2015, או אולי מעט לפני כן

סקודה פאביה 2015: מפרט גרמני, מחיר קוריאני

את עיקר הזינוק המטאורי שלה בשנים האחרונות בישראל חייבת סקודה לציי הרכב. הציים מחלו על שיקולי תדמית ויוקרה ופתחו בפני סקודה את הדלתות לכל דרגי העובדים - מהמנהלים הבכירים ועד לעובדים הזוטרים. משם כבר זלגו המכירות גם ללקוחות הפרטיים. לפיכך השקתה של הפאביה החדשה צפויה להעלות גלים בשוק המקומי, במיוחד אם מדיניות התמחור האגרסיבית של הדגם היוצא תימשך.

הפאביה דור 3 מבוססת על פלטפורמת MQB המודולרית החדשה של קבוצת פולקסווגן, המשרתת גם את פולקסווגן גולף ופולו, את סקודה אוקטביה, את סיאט ליאון ועוד. בזכות אותה פלטפורמה מודרנית הפאביה דור 3 קלה יותר בארבעים קילוגרמים מקודמה - היא שוקלת פחות מטונה בגרסת הבסיס - אבל גם קשיחה וחסונה יותר.

העיצוב עדיין מצטנע, בלשון המעטה, אך המפרט מראה שהיא מעט קצרה יותר אבל נמוכה ורחבה יותר בצורה משמעותית מקודמתה, מה שמקנה לה יציבה אגרסיבית וספורטיבית יותר. בסיס הגלגלים צמח רק בחמישה מילימטרים, אך סקודה טוענת שהודות לשינוי יסודי בעיצוב הפנים המכונית הרבה יותר מרווחת.

החידושים העיקריים נמצאים באגף המנועים, ובראשם ניצב מנוע טורבו-דיזל חדש בנפח 1.4 ליטרים, שבגרסה ה"ירוקה" ביותר שלו רושם צריכת דלק ממוצעת של כשלושים קילומטרים לליטר ופליטה נמוכה מזו של מכונית היברידית. המנוע הזה יוצע גם בגרסה אוטומטית עם תיבת DSG, אבל רב המכר המקומי יהיה, כבעבר, מנוע ה-1.2 ליטרים טורבו-בנזין, שגם הוא יוצע עם אופציה ל-DSG. באירופה לפחות ניתן יהיה לרכוש את המכונית גם עם מנוע שלושה צילינדרים בנפח ליטר, אך ספק אם הוא יגיע אלינו.

מתי בארץ? ברבעון ראשון/שני 2015

הונדה סיביק ארצות הברית: תיירת מעולם מקביל

"נו טוב, מה כבר יכול להיות חדש בהונדה סיביק ומה הרלבנטיות לציים?", אתם ודאי שואלים. ובכן, שני דברים: הראשון הוא שבפעם הראשונה זה הרבה שנים נוחתת בישראל הונדה סיביק מתוצרת ארצות הברית, עם מפרט אמריקאי למהדרין, שתימכר לצד הסיביק האירופית המוכרת; החידוש השני הוא שהיבואנית המקבילה של אותה סיביק היא לא אחרת מחברת אלבר, אחת משלוש חברות הליסינג הגדולות בשוק הישראלי.

למי שאינו זוכר (ודי קל לשכוח), בתחילת העשור הודיע משרד התחבורה על "מהפכה", שתאפשר ליזמים לייבא ביבוא מסחרי סדיר כלי רכב חדשים גם בלי חוזה ישיר עם יצרני הרכב. כלומר, מסלול מקביל ועוקף יבואנים סדירים. אבל השנים חלפו, היצרנים התנגדו, והיבוא המקביל הפך ללא יותר מאשר סמל ריק מתוכן עם פחות מ-150 מכוניות בשנה, שנמכרו עד כה.

בשנה שעברה החליטה "אלבר" שהיא חזקה מספיק כדי להתגבר על האופוזיציה של ענף הרכב הממוסד, והחליטה להתחיל ביבוא מקביל. כעת העסק עדיין נמצא בשלב הפיילוט, עם יבוא ושיווק בפרופיל נמוך, שנועד לשמור על האופרציה מתחת למסכי הרדאר של היבואנים.

אבל התחלת היבוא של הסיביק האמריקאית, עם תמחור שחותך את מחיר הסיביק האירופית מיבוא סדיר בכמה אלפי שקלים, היא לא עניין של מה בכך. מדובר במשפחתית יפנית, עם פוטנציאל חדירה נרחב בשוק הישראלי. המכונית עצמה היא הדור המחודש של הסיביק, שנמכר בארצות הברית כבר מ-2013 ועדיין לא הגיע לאירופה. חיצונית למכונית יש חרטום בעיצוב מודגש יותר מזו של המכונית האירופית, גלגלים בעיצוב שונה, וזנב מעודכן. גם תא הנוסעים מכיל כמה שינויי עיצוב, שעיקרם בקונסול המרכזי.

המנוע הוא אותו 1.8 ליטרים מוכר של המכונית האירופית, אך תיבת ההילוכים היא CVT מדור חדש עם העברה שאמורה להיות רהוטה יותר ועם שבע מהירויות שונות. למכונית יש רמת אבזור גבוהה יחסית כבר בדרגת הבסיס, אם כי המפרט הסופי עדיין לא לגמרי סגור.

מתי אצלנו? על הנייר כבר עכשיו. אבל בשלב הנוכחי לפחות רק לפרטיים או להזמנות בה יקף מוגבל.

יונדאי i20 2015: יוצאת מהקופסה

יונדאי גטס זצ"ל מעולם לא הייתה מכונית מרשימה. היא הייתה קופסה רבועה עם איכות חומרים זולה, מנוע מחוספס ורועש, תיבת הילוכים מיושנת ועם יכולת דינמית מפוקפקת למדי. אבל היא הייתה מרווחת, ובעיקר אמינה וזולה להפליא, מה שקסם ללקוחות מוסדיים שזכו לקבל עליה הנחות מרשימות. השורה התחתונה הייתה מכונית פורצת דרך מבחינה עסקית - כזו שהכניסה את יונדאי עמוק להיצע של חברות הליסינג וההשכרה בארץ, והציבה את הגטס, ומאוחר יותר גם את ה-i20, בצמרת טבלת המכירות של פלח הסופר מיני.

לפיכך, עוד בטרם נחתה כאן ה-i20 החדשה, כבר אפשר להמר שמובטח לה עתיד סולידי בקרב חברות הליסינג וההשכרה. אבל יונדאי של היום היא חברה שונה, וגם המכונית מכוונת לקהל אחר: פרטי, מבוסס ושוחר פינוקים. את זה מספקת המכונית עם עיצוב חדש ומתוחכם, שמזכיר את ה-i30 אבל ללא הקימורים הראוותניים. זה עיצוב שבמידה רבה "עושה בית ספר" לשמרנות של פולקסווגן, של פורד ושל שאר האליטה האירופית.

עיצוב הפנים מיישר קו עם המראה המתוחכם של דגמי הדור האחרון של יונדאי, וכולל, בין השאר, מסך מגע גדול כסטנדרט, ושאר הגדג'טים הבידוריים והבטיחותיים המקובלים. המכונית עצמה מרווחת יותר מקודמתה, ויונדאי טוענת ליכולות דינמיות בליגה אירופית - טענה שתצטרך להיבדק בשטח.

באגף המנועים עדיין לא שוחררו כל הפרטים, אם כי בשוקי אסיה, שבהם היא כבר הושקה, מוצעים מנוע 1.2 ליטרים בנזין מדור חדש ומנוע טורבו-דיזל בנפח 1.4 ליטרים. אפשר להניח שלפחות בשלב הראשון תגיע אלינו המכונית עם המנועים של ה-i20 הקיימת, אך זו תהיה רק הקדמה למנועי הטורבו בנזין הקטנים שמפתחת כיום החברה עבור כל דגמיה.

מתי אצלנו? בתחילת 2015