לימור לבנת: "אני נלחמת עד זוב דם על תקציב התרבות"

"נלחמתי אתמול עד זוב דם", אומרת שרת התרבות והספורט לימור לבנת בבוקר שלאחר ישיבת ממשלה סוערת, אשר במהלכה הצביעו חברי הממשלה על קיצוץ גורף של 2% בתקציבי משרדי הממשלה, בניסיון לממן את עלויות "צוק איתן". את הדברים הללו אומרת לבנת ל"גלובס", בראיון שנערך עמה בעקבות סיום המבצע, כשברקע - "יום הקולנוע הישראלי" שמתקיים היום.

הידיעה כי משרד האוצר טרם אמד את סך עלויות המבצע, מטרידה את לבנת ובצדק. משרדי החינוך, הרווחה, הבריאות, ספגו קיצוצים כבדים בתקציביהם, ואם אלו נתפשים על-ידי שר האוצר כ"שמנת" של התקציב, לא קשה לנחש היכן בהיררכיה התקציבית המסורתית ממוקם משרד התרבות.

לבנת: "כבר עכשיו אני אומרת לך מה יהיה הצעד הבא - יגידו לנו לפתוח את ההסכמים שמגנים על תקציב התרבות: 582 מיליון שקל שהם לא מוחרגים (מתוכם 80 מיליון שקל שהם תקציב הקולנוע), כלומר - תקציבים שאסור לגעת בהם. אבל באוצר יגידו שאין דרך אחרת, שאין עוד מאיפה לקחת".

- כשאת אומרת "לפתוח הסכמים" את בעצם מתכוונת להפרה של הסכמים.

"כן. זה יהיה הצעד הבא שהם יעשו. כי לא תהיה להם ברירה".

- ואיך את מתכוונת להילחם בזה?

"נלחמתי ואני נלחמת ועוד אלחם עד זוב דם, אבל כשמקצצים מהחינוך ומקצצים בכל מקום אחר, אני חוששת שהמלחמה שלי תהיה אבודה. אני אומרת לך מראש. זו מלחמה מאוד מאוד קשה".

- השאלה היא אם משרד הביטחון באמת זקוק לכל כך הרבה תוספות תקציב, בשעה שהוא אפילו לא מנסה להתייעל, ודו"חות מבקר המדינה יעידו שיש במה להתייעל.

"אני אמרתי בישיבת הממשלה שאין לי שום מחלוקת על הצורך בתקציבים לעוטף עזה, השאלה מאיזה מקורות זה יבוא. אף שר לא יחלוק על הצורך להקצות את כל המשאבים ליישובי עוטף עזה ומעבר לזה, ליישובים שנמצאים במרחק שבעה ועד 40 קילומטר מעזה. גם לאשדוד ולאשקלון מגיע, על מה שהם ספגו. וזה נכון שצריך להוסיף לביטחון, וצריך גם להתייעל בביטחון. השאלה היא לגבי המקורות התקציביים. שר האוצר לא בא אלינו עם תמונת מצב. למשל, מה עם העודפים של 2014? הרי היו עודפים השנה. למה אין מיצוי מקסימלי של התקציבים של המשרדים השונים? ולמה לא משאירים על זה לדיון בעוד שבוע וחצי על התקציב לשנת 2015?

"אנחנו, השרים, אמרנו בישיבה - 'בואו עכשיו נאשר עקרונית את התוספות שדרושות ליישובי עוטף עזה, ועל המקורות נצביע בישיבת התקציב, אחרי שנקבל תמונה מדויקת מהאוצר, אחרי שנשאל את כל השאלות שיש לנו, אחרי שנבדוק איפה מחביאים עוד כל מיני סעיפים תקציביים שאנחנו לא מקבלים עליהם תשובות - ונקבל עליהם תשובות, ואז נוכל לדעת מה קורה כאן.

"הייתה התנגדות גורפת של השרים. עכשיו, מה קרה? כיוון שכרכו הכול ביחד, את הסיוע ליישובים ואת תוספת תקציב הביטחון, היה חשש של השרים שייצא כאילו שהם מתנגדים להחלטה על תמיכה ביישובי עוטף עזה. ככה זה היה מצטייר. ומי מהשרים רוצה להצטייר כאילו שהוא מתנגד?".

- אבל יודעים מה סדר העדיפויות של האוצר. התוכנית של לפיד על 0 אחוז מע"מ, למשל.

"זה לא הובא בכלל. הובאה רק אופציה אחת. קיצוץ של 2%.

- אם כך, למה לבסוף לא הצבעת נגד הקיצוץ?

"אם הייתי מתנגדת, היה יוצא שהתנגדתי לתוספות התקציביות ליישובי עוטף עזה. ישבו שם כל ראשי הרשויות של הדרום בפנים. כולם. מה אני אעשה, אצביע נגדם? זה מה שמתפרש".

- כלומר, החשש היה שיעשו עליכם מניפולציה בתקשורת?

"בוודאי. הרי כמעט כל השרים היו נגד. אני הצעתי לראש הממשלה לפצל את ההצבעה - הצבעה אחת על תוספות התקציביות ליישובים, ועל המקורות להצביע בנפרד".

- ומה נתניהו אמר על ההצעה?

"הוא לא הסכים, כמובן. אנחנו הולכים לקראת עוד קיצוצים, לא רק של תקציב 2015. יבואו כל הזמן עוד קיצוצים, אני רואה את זה בעיניים. גם תוכנית המע"מ 0 של לפיד, זו תוכנית שעולה 3 מיליארד שקל. כשהוא הביא את זה לממשלה, הוא אמר שזה יעלה מיליארד שקל. שאלנו מאיפה יבוא המימון, הוא אמר לנו - 'אל תדאגו, זה בסדר, זה ממקורות של האוצר'. עכשיו מתברר שזה לא מיליארד שקל כמו שהוא אמר, אלא שלושה מיליארד שקל. עכשיו מאיפה זה יבוא, ממקורות האוצר? ברור שלא. זה יבוא מקיצוצים שעושים לנו. וזו תוכנית שכולם מתנגדים לה".

- אפשר לבטל, למשל, את הטבות המס לטייקונים ב-7 מיליארד שקל, ואז אולי לא יהיה צורך לקצץ במשרדים האחרים.

"לא חסרות דרכים אחרות לממן. כולם מבינים שצוק איתן עלה הרבה כסף. כל ילד מבין את זה. ציפי לבני הייתה הראשונה ששאלה - 'אם אתם אומרים שצריך לממן את צוק איתן, זה בסדר גמור, כולנו מוכנים לשאת בנטל. אבל זה ב-2014. למה זה בבסיס 2015 והלאה?".

גרעיני תרבות בפריפריה

ענפי התרבות והתיירות הם מבין הענפים שנפגעו הכי הרבה במהלך "צוק איתן". הופעות מחו"ל בוטלו, פסטיבלים ואירועים שהפקותיהם ארכו חודשים ארוכים נדחו למועד לא ידוע, או בוטלו לחלוטין. כשהשרה לבנת נשאלת מהם הנזקים המיידיים והרחוקים של צוק איתן לתרבות, היא עונה בכנות שהיא לא יכולה לענות כיוון שעדיין אין לה מושג, אך מיד מפרטת את אירועי התרבות בזמן המבצע ולאחר המבצע, שניתנו חינם לתושבי הדרום.

מדובר, לדבריה, במאות רבות של מופעים. "אנחנו צריכים לפצות אותם על החופש שלא היה להם, ולחבק אותם", אומרת לבנת. מה אחר כך, כשהחיבור ישתחרר? לבנת אומרת שקידום הפריפריה הוא החזון שלה, ובשלוש השנים האחרונות גייסה מעל התקציב עוד 54 מיליון שקל לקירוב התרבות לפריפריה.

- הטענה הרווחת של אנשי תרבות בפריפריה היא שהתרבות שנוצרת במרכז משווקת לשם, במקום קידום תרבות שנוצרת בפריפריה.

"זה גם וגם. זה לא 'או-או'. זה הקצינו 45 מיליון שקל למוסדות תרבות ביישובים בפריפריה.

אנחנו מממנים מוסדות, כמו למשל 'הקאמרי' בקרית שמונה. יש שם תיאטרון קטן, ונציג מהקאמרי מגיע לשם לשנתיים ואחר כך נשאר שם גרעין שעובד. עוד דוגמאות: מעבדת התרבות בדימונה; הפרויקט של רננה רז, שעבדה שנתיים באילת, במימון שלנו, עם גרעין מחול, וכתוצאה מכך הוקם שם סטודיו למחול, וקבוצת מחול.

"בנוסף, העלינו מ-2.4 שקל ל-5.5 מיליון שקל את התקציב לקולנוע רב-תרבותי, או בשמו: 'פריפריה חברתית וגיאוגרפית'. פתחנו חממה ליוצרי קולנוע חירשים, משלב הפיתוח ועד שלב ההפקה. עודדנו ותמכנו ביצירה אתיופית, גילינו ותמכנו בבימאי הקולנוע הבדואי הראשון. ובימים אלה, 20 יוצרות חרדיות עובדות על סרטים עלילתיים".

- על הפעילויות הללו אמונות קרן גשר והקרן החדשה לקולנוע?

"קרן גשר קיבלה את כל התוספת, 5.5 מיליון שקל, כי הקרן החדשה לקולנוע הייתה עסוקה בלהגיש עתירות לבג"ץ".

- מה הכוונה?

"הקרן החדשה לקולנוע יכלה לגשת ולקבל תקציב, אבל היא בחרה לעשות משהו אחר. היא החליטה שעכשיו היא רוצה להיות קרן קולנוע גדולה ולגשת לתחום של פיצ'רים (סרטים עלילתיים באורך מלא, מ"ש). אבל היא מעולם לא עסקה בסרטים עלילתיים, אלא בדרמות טלוויזיה ובדוקו. והמעבר לא יכול להיעשות רק כי מנכ"לית הקרן אומרת 'בא לי עכשיו'. זה לא עובד בצורה הזו".

- ולכן היא עתרה נגדכם ונגד הקרנות האחרות לבית משפט, ולמשך תקופה נעצרו ההפקות?

"לא במקרה בית המשפט לא נענה לבקשה שלהם. הקרן מתנהגת, ואני אומר זאת בעדינות, בצורה לא סבירה. ובינתיים, במקום לעסוק ביצירת סרטים, היא מפסידה זמן יצירה ועוסקת בהגשת עתירות. זה מאוד חבל.

"אני מצטערת על זה שלא מקבלים את ההחלטות של מועצת הקולנוע וגם לא את ההחלטות של בית משפט, וממשיכים לערער. זו מלחמה שבעיניי אין לה תוחלת. דורית ענבר, מנכ"לית הקרן, רוצה עוד פעם לערער, אז היא תערער שוב. היא פשוט מבזבזת את הזמן ואת הכסף של הקרן".

לדברי לבנת, תשומת הלב שלה זוכות קרנות הקולנוע, איננו דבר שהן היו מורגלות אליו בעבר. הדבר נובע, לדידה, מהרצון להעצים את הקולנוע הישראלי על איכויותיו. לבנת: "התוכנית שאני מקדמת יחד עם מועצת הקולנוע היא שיהיה יותר כסף לפחות סרטים. משקיעים פה ביותר מדי סרטים, שרובם שוכבים ומעלים אבק על המדף ואנשים לא יודעים שהם קיימים בכלל. המטרה היא ששתי הקרנות הגדולות - קרן הקולנוע הישראלי וקרן רבינוביץ', ישקיעו לפחות 2 מיליון שקל לסרט.

"כיום נותנים מעט כסף להרבה סרטים, ואז המפיקים צריכים לגרד כל מיני השקעות זרות. כשכל מיני רשתות טלוויזיה באיטליה ובצרפת רצו להשקיע בקולנוע הישראלי, בידיעה שכאן מקבלים מעט מידי כסף, זה יצר לא מעט סרטים פרו-פלסטינים. אני אומרת - למה לא לעשות סרטים קלילים, נחמדים. לא כל היום פלסטינים-פלסטינים".

כשל פנימי

עוד עניין בוער על סדר היום התרבותי בישראל הוא ההפקות מחו"ל שברחו מהארץ, בשל כשל ביישום חוק הקולנוע שאמור להעניק הטבות מס להפקות זרות, כמו, הסדרה האמריקנית על מצדה, הפקה בתקציב של 40 מיליון דולר, שהייתה צריכה להצטלם במצדה ובגלל הכשל הזה, מצלמים אותה עכשיו במלטה.

- נראה כי הכשל נובע, בין השאר, מכך שיש רפרנטים לקולנוע בכל מיני משרדים.

"אני אגיד לך משהו יותר חמור מזה. כל הייצוא של התרבות, זה דבר אדיר. התרבות הישראלית מאוד מבוקשת בחו"ל. לא רק הפילהרמונית ולהקת המחול בת שבע. יש המון גופים ומוסדות תרבות שמצליחים בצורה מטורפת. כל זה לא קשור אלינו. איפה זה נמצא? במשרד החוץ.

"קשתו"ם זה קשרי תרבות ומדע, יחידה במשרד החוץ. זה דבר הזוי. היחידה הזו לא מחוברת בכלל למוסדות כמו שאנחנו מחוברים אליהם. אין להם קריטריונים, אין להם אמות מידה. הם שולחים לחו"ל מי שבא להם. זה לא נורמלי. שנים אני אומרת את זה, אבל למי אני אדבר? עוד לא נולד שר החוץ שיוותר על יחידה במשרד שלו".

חגיגת יום הקולנוע הישראלי

במהלך יום הקולנוע הישראלי שמתקיים היום (ד'), מוקרנים סרטים ישראלים חדשים - כאלה שיצאו לקולנוע וגם כאלה שעדיין לא, במחיר של 10 שקל לכרטיס. בשנה שעברה, התאחדות בתי הקולנוע בישראל יזמה את "יום הקולנוע" שהציע כרטיס לכל סרט שמוקרן בבתי הקולנוע, שרובו הוליוודי, והשנה, על הבסיס הזה, יזמה השרה לבנת את "יום הקולנוע הישראלי", והקצתה לשם כך תקציב של 1.5 מיליון שקל, סכום שחלקו מופנה להקרנות סרטים ביישובים שאין בקרבתם בתי קולנוע פעילים. בנוסף, יזמה לבנת את פרויקט הקמת ספר הקולנוע הישראלי הדיגיטלי: ארכיון בעברית שיכיל מידע על סרטים ישראליים שהופקו משנת 1934 ועד היום, בשיתוף עם קרן רבינוביץ'.

תגובות

משרד האוצר:

"כפי שהוסבר בישיבת הממשלה, עלויות מבצע "צוק איתן" גבוהות יותר מסכום ההפחתות שאושרו על-ידי הממשלה בתחילת השבוע. הפחתה של 2% נועדה לממן חלק מהוצאות הביטחון ולהשלים את המימון של התוכנית לחוסן הבטחוני, תוך שמירה על מסגרת התקציב ל-2014. לצורך השלמת יתר עלויות המבצע, משרד האוצר עושה שימוש גם ברזרבות בתקציב ובתתי הביצוע של משרדי הממשלה. בגיבוש תקציב המדינה, נדרשים השרים לבצע צעדים כלכליים אשר נועדו להתאים את הוצאות הממשלה למסגרת התקציב, המהווה עוגן בשמירה על יציבותה של כלכלת ישראל". תקציב המדינה יוגש לשרי הממשלה אשר יקבעו את סדרי העדיפויות לשנת 2015".

משרד החוץ:

"האגף לקשרי תרבות ומדע של משרד החוץ (קשת"ום) מחובר למוסדות התרבות בארץ, ולא פחות חשוב מכך - לאכסניות התרבות והפסטיבלים היוקרתיים ברחבי העולם. עבודה זו נעשית באמצעות מערכת של כ-100 נציגויות דיפלומטיות של ישראל ונספחי התרבות של משרד החוץ. האגף, הזוכה להערכה הן מבית והן מחוץ, הוא חוד החנית של ייצוא היצירה התרבותית הישראלית וימשיך למלא שליחותו תוך שתוף פעולה עם עמיתיו במשרד התרבות. במשרד החוץ ישנם הניסיון והידע בתחום התרבות הישראלית והפצתה ברחבי העולם ואנו גאים על עבודתנו ארוכת השנים למימוש מטרה זו".

דורית ענבר - מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע:

"עתירת הקרן לא נדחתה. בית המשפט לא הכריע בה עד היום אלא המתין עם הקרן ועם כל השוק לסיום הליך בדיקת בקשות התמיכה בתחום הקולנוע. העתירה הוגשה כנגד תיקון חקיקה חפוז ומלאכותי, שנראה כי ייעודו היחיד למנוע מהקרן להתחיל לפעול בתחום קולנוע עלילתי ארוך, שבו פועלות לאורך שנים רבות שתי קרנות ותיקות. זכותה וחובתה של הקרן הדואגת ליוצרים בישראל, לפנות לבג"צ בכל נושא, כמו הנושא הזה, שיש בו חשד לשיקולים זרים באופן הקצאת כסף ציבורי... נמתין להכרעת בג"ץ ונכבד אותה".

 מספרי התרבות