כך נראית אחת הטכנולוגיות החדשות שאמורות להוביל את הרפואה לעולם העתיד: גלולה שמתפרקת בקיבה ומחדירה חיישנים למחזור הדם תתריע מראש על היווצרותו של התקף לב. עתיד רחוק? לא דווקא.
מפתחי מוצרים מהסוג הזה טוענים שבתוך שנים ספורות הם עשויים להיות זמינים בשוק ולהוביל מהפכה, לא רק כי יחסכו התקפי לב, אלא גם כי הם יחסכו את הפחד, התרעות השווא והעלויות של התרעות השווא הללו. טכנולוגיה כזאת יכולה להניב חיסכון אדיר בעלויות, אולם כשעתידן הרפואה ג'ו פלאואר מציג את תוכניתו ל"מהפכה במערכת הבריאות שתחסוך 50% מהעלויות הקיימות", הוא לא מתכוון להסתמך רק על מכשירי אבחון חדשניים ואוטומציה.
בתוכנית של פלאואר, אבחון תוך-גופי רציף הוא רק אחד מנדבכי המהפכה, לצד אוטומציה ומעבר נרחב לטלה-רפואה וטיפול בבית. אבל אחד הנדבכים החשובים בתוכנית שלו להוזלת העלויות הוא דווקא הגברת השימוש בכלי הישן ביותר של הרפואה - הקשר הבין-אישי. בכך נבדל פלאואר מרוב עתידני הרפואה האחרים. ביום חמישי הבא הוא ידבר על כך בכנס Digital Health בירושלים, הנערך בחסות EY ישראל, סטארט-אפ ניישן, Veritas ו-IATI.
הטכנולוגיה: אבחון 24 שעות ביממה
נתחיל בנדבכי התוכנית שקלים יותר לעיכול. פלאואר רואה בטכנולוגיה החדשה, כמו הגלולה שפתחנו בה, אמצעי לשינוי התפיסה בשאלות מהי מחלה ומהי רפואה. "הזמינות התמידית של הטלפון הסלולרי והגיוון בפונצקיות שהוא יכול למלא יהפכו את כולנו למוקדי אבחון וטיפול רפואי 24 שעות ביממה", אומר פלאואר. "באמצעות הטלפון הסלולרי ומכשירים נלווים לאיקרים ניתן לבצע בדיקות כמו אק"ג, אא"ג ובדיקות מעבדה של הפרשות וכדומה, מספר רב של פעמים ביום, וכך לקבל תמונה רציפה של השינויים בבריאות שלך.
מדובר בשינוי מהותי ביחס למצב היום, שבו אתה מחכה לתסמין קליני, קובע תור לרופא, מגיע אליו בנקודת זמן אחת ויחידה, כשהתסמין לא בהכרח בשיאו, הוא מפתח תיאוריה לגבי מצבך ושולח אותך לבדיקה שתבוצע בעתיד, ותבדוק שוב רק מדד אחד בנקודת זמן אחת. כך מתפספסים תסמינים המופיעים יחד או שמתפתחים בהדרגה, או שבאים והולכים. היום קשה גם לגבש תמונה של 'המצב הבסיסי' שלך, כהשוואה, ואילו בעתיד זה יהיה אפשרי".
טכנולוגיות האבחון הרציף יאפשרו להגיע לאבחון הרבה יותר מהיר ומדויק, בחיסכון אדיר של משאבים, הן למערכת והן לחולה עצמו, ולא רק משום שחלק מהאבחונים יבוצעו באופן עצמאי; "החיסכון העיקרי בעלויות נובע מכך שהטיפול בבעיה לא ייעשה רק בעת משבר אלא מיד כשרואים שהבעיה מתפתחת. זה הרבה יותר יעיל", אומר פלאואר.
זו תמצית השינוי בתפיסה לפי פלאואר: "בריאות היא אמנות של שמירה על איזון, והיום הרפואה מטפלת רק במצבים שבהם משהו יצא לגמרי מאיזון, עד רמה משברית, וזאת אף שאפשר ורצוי כל הזמן להיות עם היד על הדופק, ולהחזיר את האנשים לאיזון בעדינות, כבר כשהם מתחילים לצאת ממנו, לפני שיש משבר, כאב או נזק".
אפשר לומר שהטיפול שניתן היום לחולי סוכרת הוא חוד החנית של התפיסה הזאת ומסמן את האופן שבו אנחנו עשויים בעתיד לטפל בכל הליקויים הבריאותיים שלנו והיציאות הקטנות שלנו מאיזון. תארו לעצמכם שיכולתם, למשל, לדעת שהמזון שאכלתם עתיד לגרום לכם עצירות ושכדאי לאכול משהו אחר, מונע, עוד לפני שחשים בתסמינים. היום אנשים עם נטייה לעצירות מנסים למנוע אותה מראש, אבל באמצעות ניחוש, ניסוי ותעייה, על בסיס מידע רפואי חלקי או שגוי, וללא כל תמיכה של המערכת הרפואית.
מערכות הבריאות משוועות לטכנולוגיות כאלה, מאחר שהחיסכון שהן מבטיחות הוא כמו אוויר לנשימה מבחינתן, במיוחד לאור המגמות של הזדקנות והתרבות האוכלוסייה והזרם הבלתי-פוסק של מכשירים רפואייים חדשים וטובים יותר, אך גם יקרים יותר.
פלאואר מדגיש כי אפליקציות החישה והבקרה שהוא מדבר עליהן אינן דומות לאפליקציות הספורט והבריאות שכבר קיימות בשוק, כמו "פיטביט". "העתיד הוא בפיתוח מכשירי ניטור רציף הממוקדים הרבה יותר בזיהוי ובמניעה של בעיות חמורות וספציפיות, מה שהיום נעשה בעומק המערכת הרפואית.
כשירי ניטור הספורט וספירת הקלוריות הם מצוינים לאנשים שכבר מודעים מאוד לבריאות שלהם ונותנים להם עוד קצת מוטיבציה או תחושת שתחיה מוגברת. אבל אלה לא האנשים ואלה לא באמת המצבים שבהם העזרה הזאת דרושה. לאנשים שבאמת צריכים עזרה בפיתוח מוטיבציה לאורח חיים בריא יותר, המכשירים הללו לא ממש מועילים". מה כן מועיל להם? עוד נגיע לכך.
הטיפול: אפשר גם להישאר בבית
הנדבך השני בתוכנית של פלאואר הוא מהפכת הטלה-רפואה. "שיחה עם רופא שמתקיימת מהבית ומגובה בנתונים ממכשירי החישה האוטומטיים יכולה להגביר מאוד את הנגישות והמיידיות של ההתערבות הרפואית, בעיקר עבור אנשים מבוגרים מאוד או מוגבלים", אומר פלאואר. המכשירים הביתיים הללו יהיו זולים, וגם זה לא מדע בדיוני, הוא אומר.
למשל, הוא מדגים, בדיקת סונוגרמה ללב באמצעות מכשיר הסלולר עולה היום 200 דולר, לעומת 800 דולר לבדיקה בבית החולים. בבית החולים אמנם הבדיקה עשויה להיות מדויקת יותר, אבל לא תמיד כל הדיוק הזה הכרחי, בעיקר לא בדיקת בית החולים עשויה להיות מדוייקת יותר, אבל לא תמיד כל הדיוק הזה הכרחי, בעיקר אם מצטברות מדידות רבות של אותו מטופל, לאורך כל שעות היום.
"אני מאמין שעצם המעבר למכשירים שמתופעלים על ידי החולה ומפוענחים על ידי האפליקציות באופן אוטומטי יוזיל את העלויות של המכשירים הללו. ההוזלה הזאת חיונית בעיקר במערכות רפואה במדינות מתפתחות, שפשוט אין להן 800 דולר לשלם על סונוגרמה אחת. וכשהאוכלוסיות הגדולות של המדינות המתפתחות יצטרפו לשוק, יהיה עוד יותר כלכלי לייצר את המכשירים הזולים הללו, וכך עלותם תרד עוד יותר".
- חלק מהבדיקות, בעיקר בדיקות ההדמיה, אך גם חלק ניכר מבדיקות המעבדה, דורשות עדיין פענוח של מומחה. האם התזה שלך מחייבת אוטומציה של כל תהליכי הפענוח?
"לא בהכרח. האוטומציה כמובן תתקיים, וכבר קיימת במידת מה, בדרכי התקשורת. המערכת מבינה בהדרגה שאת לא חייבת להביא את הסונוגרמה פיזית לרופא כדי שיפענח אותה מול העיניים שלך, אלא ניתן לשלוח אותה ישירות מהמערכת לדוא"ל של הרופא, הוא רואה אותה בזמנו החופשי ושולח לך תשובה, או מדבר איתך על הנושא בסקייפ.
"באשר לאוטומציה של תהליך הפענוח עצמו - בכלל לא בטוח שהיא מועילה או חסכנית. זה תלוי מאוד במה שמחפשים. למשל, נערך לאחרונה מחקר שבו נמצא כי מערכת לניתוח אוטומטי של ממוגרפיות, שפותחה במאמץ רב כדי לשפר את שיעורי הגילוי המוקדם, אינה מסוגלת באמת לגלות גידולים רביםיותר מאשר צוות מפענחים אנושי. יש ודאי מקרים שבהם אוטומציה מפחיתה ממידת הדיוק".
החלקיק האנושי: ההון שחוסך קשר אישי
"חשוב מאוד מאוד לא להסיר את הרכיב האנושי במקומות שבהם זה יביא נזק רב יותר מתועלת, ואת זה אני חושב שרוב מתכנני העתיד של מערכת הבריאות, לא רואים. למשל, אחד המאפיינים הכי חשובים של מערכת הבריאות העתידית, כפי שתיארתי, הוא שהיא תתבסס על מוטיבציה של המטופלים לשנות סגנון חיים, כדי למנוע בעיות מראש.
"זה רכיב חיוני ביותר לחיסכון בעלויות, ובלעדיו מערכות הבריאות יקרסו כולן. אבל אנחנו רואים כבר היום ששינוי אורח החיים, גם אחרי התפרצות של בעיה, אינו דבר שמטופלים ששים לעשות. זה חלק מהטבע האנושי. הדבר היחיד שאנחנו מזהים שוב ושוב כמשפיע על התנהגות לאורך זמן הוא קשר אנושי עם גורם שיש לך איתו מערכת יחסים רציפה המבוססת על אמון וערוץ תקשורת פתוח.
"אפליקציות של דיאטה והתעמלות מנסות לפרוט את הקשר האנושי למרכיביו ולבצע להם אוטומציה - תיעוד, תזכורת, פידבק, מנטרות מעצימות. לדעתי, אלא דברים בקשר האנושי שאינם באמת בני החלפה, ומערכת רפואית שמוותרת על הקשר האישי כסוכן לשינוי אורח החיים לא תוכל לפתור אף אחת מהבעיות הנוספות שלה. הדברים שלובים זה בזה".
- איך מערכת היחסים הזאת משפיעה על המוטיבציה לשינוי?
"כדי לשנות סגנון חיים אתה צריך לעשות המון שינויים קטנים, יומיומיים. בכל שינוי כזה אתה צריך מישהו שאתה סומך עליו, על המקצועיות שלו, שיגיד לך מה בדיוק עליך לעשות באופן יומיומי, יעזור לך בצומתי החלטה קריטיים, יחזק אותך בהחלטה שכן, גם את השינוי הקטן הזה חייבים לעשות היום ולא מחר, ויזכיר לך מדוע זה כדאי ומה יקרה אם לא תעשה זאת; אתה צריך מישהו שתאמין לו ושיהיה לו אכפת ממך.
"שינוי הרגלי חיים הוא עניין כל כך מורכב. הוא משפיע על האופן שבו אתה מבלה את הזמן הפנוי שלך, על הקשר שלך עם אנשים, על האופן שבו אתה מחפש ומוצא את ההנאה שלך. אפליקציה לא יכולה לעזור לך להתמודד עם כל השינויים הללו במקביל ובאופן יומיומי, וגם לא שיחה עם רופא פעם בכמה חודשים".
לדברי פלאואר, שינוי בסגנון החיים דומה במקצת להתמודדות עם התמכרות, וידוע ששניים מהמכשירים הספורים שיש להם אפקטיביות כלשהי בטיפול בהתמכרויות הוא מכוני הגמילה וקבוצות התמיכה, המבוססים בין היתר על הקשר הבין-אישי הקבוע עם גורמים מוסמכים. במכוני הגמילה אלה רופאים, בקבוצות התמיכה - נגמלים אחרים".
- העלות של ערוץ פתוח לרופא לכל מי שצריך לשנות את אורח חייו היא אדירה, ובכלל לא בטוח שהרופאים הם דמות שאנשים סומכים עליה.
"ראשית, הטכנולוגיה יכולה לעזור בהוזלת עלויות הקשר הבין-אישי, בלי להתיימר להחליפו. רופא שניתן לתקשר איתו במייל, בסקייפ או בטלפון, ומתמודד עם פחות מצבי חירום, יכול לעזור להרבה יותר אנשים בפרק הזמן שעומד לרשותו.
"שנית, זה אכן לא חייב להיות רופא, אבל זה כן חייב להיות מישהו שאתה מאמין בו ובידע הרפואי שלו. הרי בני אדם מוצפים כל הזמן במסרים מכל כיוון: 'אתה חייב להשתנות'. למי הם באמת מקשיבים? למי הם באמת מאמינים? ממי הם מוכנים לקבל עצה הרת גורל כזאת? זו שאלת מפתח בעולם הרפואה העתידי.
"ייתכן שבעתיד התפקיד יוטל על אנשים שיכונו 'מאמני בריאות'. הם לא יהיו בהכרח רופאים, אך הכשרתם תהפוך אותם לאמינים ומשמעותיים בעיני מטופליהם. מחקרים מוכיחים שהדמות המשפיעה הזאת צריכה להיות 'מאותו סוג' של האנשים שעליהם אנחנו מעוניינים להשפיע. למשל בישראל, אדם דתי ידבר עם דתי וערבי ידבר כנראה עם מאמן ערבי, ולא עם יהודי.
פלאואר מעריך שהפתרון של קואצ'ר בריאות עשוי להיות תחילה הפתרון למדינות העניות יותר, שאין להן תשתית רפואית טובה. "לעתים, פתרונות זולים וטובים כאלה מתפשטים דווקא מהמדינות העניות יותר לכיוון העולם המערבי", הוא אומר, למשל, יש כל מיני פתרונות להתרעה על בעיות רפואיות בקהילה שהגיעו לאזורים בסיכון במדינות הדרום של ארה"ב, אחרי שפותחו באוגנדה".
- שאלת הקשר הבין-אישי עולה במיוחד לגבי מבוגרים, שלפעמים הביקור אצל הרופא הוא הגיחה השבועית שלהם החוצה.
"אנחנו צריכים לשלב. רובוטיקה לסיעוד ולשיפור העצמאות היא מבורכת, אבל לא צריכה להיות תירוץ לנתק את האדם מהחברה. אם הקשיש בדיכאון ויש לו רובוט פיזיותרפיסט, הוא לא יפעיל אותו. הטכנולוגיה צריכה לאפשר לקרובי המשפחה של אותם מבוגרים לתקשר איתם יותר, ולא פחות.
כמו הצעירים, גם המבוגרים יזדקקו לקשר עם רופא באמצעות מערכת כמו סקייפ. בנוסף, יש משהו מעניין שמתפתח אצל מבוגרים היום - מערכת תמיכה שמורכבת מקבוצה של בני גילים דומים, שנפגשים פנים אל פנים אבל בעיקר מתקשרים אונליין ודואגים זה לזה גם מהבחינה הבריאותית - למשל מלווים זה את זה לתורים לרופא, כדי לוודא שיהיה מי שירשום את כל המידע.
קוראים לחבורות הללו Health Posies. מדובר שוב במערכת יחסים תדירה וארוכת שנים המבוססת על אמון, והיא תהיה רכיב יותר משמעותי בחיי המבוגרים בעתיד. היא מתאימה לאנשים נוספים עם צרכים בריאותיים רבים וקושי לצאת מהבית. למשל, נכים ואנשים דיכאוניים".
רפואה אלטרנטיבית: "זה העידן שלה"
- הגישה שלך מדרבנת לרפואה הוליסטית מאוד. מה מקומה של הרפואה האלטרנטיבית בתוכה?
"זה יהיה העידן של הרפואה האלטרנטיבית. רכיבים מסוימים בה ישתלבו ברפואה הקונבנציונלית החדשה, וההבדל ביניהן ייטשטש. עד היום, העולם הרפואי קיבל תשלום על 'עשיית דברים רפואיים לאנשים', וככל שהדבר שעושים יקר ומורכב יותר, כך הוא משתלם יותר למי שמבצע אותו.
"בעולם הרפואה של העתיד, ובמידת מה כבר של ההווה, הגורמים הרפואיים יתוגמלו על השגת בריאות לאורך זמן, ובמדד הזה, רפואה אלטרנטיבית משיגה לעתים קרובות תוצאות טובות יותר מרפואה קונבנציונלית, לפעמים גם יותר בזול, וזה בר הוכחה. עד היום, לא היה כל מניע לחקור יעילות של טיפולים רפואיים לשמירה על בריאות בטווח הרחוק, ובתנאים הללו, קל היה לרפואה הקונבנציונלית להדוף את הרפואה האלטרנטיבית".
לדברי פלאואר, כבר היום יש מחקרים המוכיחים שהרפואה האלטרנטיבית יכולה להוביל לתוצאות טובות יותר מתרופות, למשל במקרה של כאבי גב חמורים. השוו תוצאות של יוגה ומסז' לעומת ניתוח ומשככי כאבים, והטיפול "האלטרנטיבי" השיג תוצאות טובות יותר לטווח ארוך.
- איך ניתן לדעת איזה טיפול אלטרנטיבית מועיל, ובכלל, איך מוכיחים יעילות אם מסתכלים על הטווח הארוך? יידרשו לשם כך ניסויים קליניים של עשרות שנים, ועדיין יהיה קשה לומר איזו התערבות בדיוק היא זו שהובילה לתוצאה.
"כל טיפול יצטרך הוכחה, וככל שנבין את הגוף טוב יותר, כך נוכל לדעת מיידית אם ההתערבות שעשינו תשפיע בטווח הארוך. למשל, אם אנחנו רואים שמדיטציה מפחיתה את לחץ הדם, אנחנו לא צריכים בהכרח למדוד את השפעתה לאורך השנים, כי אנחנו כבר יודעים שהפחתת לחץ דם היא דבר טוב. בהמשך, נבין טוב יותר את הסימנים הביולוגיים ליציאה מאיזון שגורמות גם מחלות אחרות, ונוכל לראות איך התערבויות שונות משפיעות עליהם. זה ישנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים לבריאות, כי נוכל, למשל, לראות בזמן אמת איך אדם יוצא מאיזון אחרי שיחה עם אמא שלו".
החזון הכלכלי של פלאואר
הנדבכים השונים של רפואת העתיד, על פי ג'ו פלאואר, מתחברים יחד לחזון שלו: "חיסכון של 50% בעלויות הבריאות". מלבד שינויים באופן שבו הטיפול הרפואי מתבצע ובאופן שבו אנחנו חושבים על רפואה, כוללת התוכנית גם רכיבים כלכליים לגמרי כמו התייעלות מאסיבית של בתי החולים ויתר שירותי הבריאות, בין היתר באמצעות טכנולוגיה אבל גם באמצעים קלאסיים של ניהול רזה וקמצני; קונסולידציה של מערכות הרכש של בתי החולים ושירותי הבריאות לשם הורדת מחירי תרופות וציוד רפואי על חשבון רווח המפתחים ודרישה להוכחת יעילותו של מוצר רפואי חדש ובעיקר יכולתו לחסוך כסף למערכת הרפואית לפני שמשלבים אותו בשגרת הטיפולים הרפואיים.
כתבות
ני"ע
