הערב ירד על המתחם של גוגל קמפוס בתל אביב. בחוץ אוגוסט, רגע לפני הפסקת האש שתחתום את מבצע צוק איתן. בפנים אפשר להבחין בעשרות בני נוער מחולקים לצוותי עבודה. חלקם מביטים בריכוז בצג של המחשב הנייד, אחרים משוחחים על אחד התחומים החמים של עולם הטכנולוגיה - בתים חכמים. רוב ענקיות ההיי-טק משחקות היום במגרש הזה, שאמור לשנות את ההתנהלות שלנו במרחב הפרטי. עשרות רעיונות נזרקים לאוויר - החל מתרמוסטט שיסגור את הווילונות בהתאם לאור השמש וכלה במקרר שיזמין חלב מהסופרמרקט, ללא מגע יד אדם.
הנערים, רובם בנים, נמצאים בעיצומו של ההאקתון - חיבור של המילים "האקר" ו"מרתון" - שמוקדש לנושא הבית החכם וזכה לשם HackYourHome. הגיעו לכאן למשך יומיים - צפו לטוויסט בעלילה - מומחים צעירים בעלי התמחויות שונות שמנסים, ללא מגע יד מבוגר, לשדרג את הבית העתידי.
"הכול יוזמה של בני נוער", מספר אחיעד קלמן, בן 16 מפתח תקווה. אחיעד נמנה על הצוות המנהל, יחד עם איתמר קאופמן ויונתן אוחיון. "אנחנו חברים בפייסבוק בקבוצה בשם Tomorrow (ראו מסגרת), שם אנחנו מכירים ילדים אחרים וככה מדברים ועורכים מפגשים. גוגל נתנו לנו את המקום להאקתון ואת השירותים הנלווים, אבל כל השאר זה שלנו".
- מה המטרה? אתם רוצים להמציא פטנט לבית חכם?
"לא פטנט, כי יש לנו רק יומיים. אבל אנחנו רוצים להניע משהו. לצאת עם רעיון. נתחלק לקבוצות וכל קבוצה תחשוב על משהו. יש כאן מתכנתים, מעצבים, אנשים מכל מיני תחומים, כשאצל רובם זה תחביב".
- כבר השתתפת במשהו דומה?
"היה האקתון על אפליקציות, אבל זו הפעם הראשונה שכל התהליך הוא של בני נוער".
יונתן אוחיון מתל אביב, צעיר המשתתפים הוא בסך הכל בן 12, אך יש לו חלק נכבד בצוות ההיגוי והניהול. "אני מבין בחומרה, והיו צריכים מישהו כמוני. הייתה תחלופה של כמה חברי צוות, אז הצטרפתי למארגנים", הוא מספר.
- מה זה אומר לארגן?
"אני אחראי למשל על ספונסרים ועל המקום. זה אומר הרבה יותר אחריות - כי אני צריך להבין מה יהיה ולהגיע עם הרעיון".
לכל אחד מהשלושה יש סיפור שעוזר להמחיש את ניסיונו העשיר ואולי גם להצביע על הפוטנציאל הכביר. אחיעד טס בימים אלה להולנד, שם ייקח חלק בתוכנית UWC (ארגון הקולג'ים הבינלאומיים), לאחר שנבחר הודות לכישוריו ומעורבותו החברתית ללמוד במשך שנתיים באחד מבתי הספר החברים בארגון. יונתן סיים לאחרונה לימודי מחשבים למבוגרים.
"אמא שלי קיבלה את הניוזלטר של פאב-לאב חולון, זו מעבדה בין לאומית ליצור דיגיטלי. היא שלחה לי אותו כי היא ידעה שאני אוהב תכנות ועיצוב", מספר יונתן, "היא הציעה לי לנסות להירשם, אז כתבתי להם מייל. קיבלו אותי, אבל כשהתברר שזה קורס שעולה 5,000 דולר, ההורים שלי אמרו שזה יקר מדי ובלתי אפשרי". מקבלי ההחלטות נפלו כנראה בקסמו האישי והעניקו לו מלגה. אחרי חצי שנה של התמדה ולימודים אחר הצהריים ובימי שישי, הוא המריא לברצלונה כדי לקבל את הדיפלומה. "מנהל פאב-לאב התאהב בי. הייתי התלמיד הכי צעיר", מסביר הנער שעוד לא חגג בר-מצווה.
המארגן השלישי הוא איתמר קאופמן, בן 14 מאלקנה, שעלול לגרום לכם לשכוח את כל מה שאתם חושבים על בני נוער. קאופמן הוא הרוח החיה מאחורי המיזם, ואפשר להתרשם מכך בקלות על פי הלהיטות שהוא מפגין.
"זה התחיל מיונתן, אחיעד וממני, כשאת הנושא העלה נער אחר", הוא מספר. "ממנו הבנתי שמתכנתים ומעצבים צעירים לא מתעסקים בתחום הזה. התייעצנו בקהילת Tomorrow Israel בפייסבוק, וחשבנו אולי להתמקד בתחום של מיחשוב לביש, אבל יש הרבה האקתונים על זה. על בתים חכמים אף אחד עוד לא עשה האקתון. לא בישראל ולא בעולם, ואנחנו רוצים להתחיל מבני נוער".
תורם הזמין פיצות
האירוע הצליח לנפץ את הציפיות. השלושה גייסו חסויות לפרסים המיועדים לקבוצות הזוכות, דאגו לתגים למשתתפים, ללוח זמנים מדוקדק ותוכנית שמשלבת עבודה ובידור. הם הזמינו מספר אנשי מפתח בתחום יזמות ההיי-טק, כדי שיוכלו לתמוך בצוותים כמנטורים בוגרים, והכל פעל כמתוכנן. אינטל ו-4project תרמו להם מחשבי Arduino, ליאון אלקטרוניקה תרמה מחשב זעיר והוצאת הוד-עמי תרמה ספרים.
"אל כולם פנינו בבקשה לתמיכה, ויום אחרי כבר קיבלנו אימייל ובו תשובה חיובית. כתבו לנו 'כל הכבוד על העשייה'", מספר איתמר בזמן שהקבוצות מתכנסות. "נרשמו כ-150 ילדים מכל רחבי הארץ, אבל היינו חייבים לסנן ולהשאיר 70. ביקשנו שיכתבו לנו מה הם עושים ואם כבר יש להם רעיון. תארנו לעצמנו שבסופו של דבר יגיעו יותר, אבל יש את מגבלות המקום שקיבלנו מגוגל".
כך או כך, לא נראה היה שיש שם ילד מאוכזב. בשש בערב התגלתה הפתעה נוספת. "תורם אלמוני הזמין לנו פיצות", בישר לנו אחיעד בהתרגשות. כעבור חצי שעה הגיע למקום שליח עמוס ב-25 מגשים, והמשתתפים זנחו את שולחנות העבודה.
"לקבל התראות על הודעות"
זה יכול היה להיות סיפור אופטימי, כמעט אוטופי, על יזמים בעשור השני לחייהם שחולמים לשנות את העולם. אבל אז הגיעה שיחת טלפון מפתיעה מהמציאות. רגע לפני השעה שמונה נשמעה אזעקה בגוש דן, והמארגנים נאלצו לחשב מסלול מחדש. הכוונה המקורית - לישון במתחם ולהתחיל למחרת בכוחות מחודשים - נגנזה. לא מעט הורים מודאגים התקשרו לילדיהם ודרשו מהם לחזור הביתה.
למרות ההפתעה, משתתפי ההאקתון סיימו את האירוע בתחושה חיובית. גלי פפיני, בת 15 מחיפה, מודה שהאירוע היה נהדר. פפיני היתה במיעוט, מבחינת מגדר, אבל כמי שמסתובבת בסביבה טכנולוגית היא כבר רגילה. "שמעתי על ההאקתון דרך הפייסבוק", היא מספרת, "אני מתכנתת אתרים והנושא נראה לי מעניין. הגעתי עם רעיון כללי, אבל על הפיתוח חשבנו בעיקר שם". במה מדובר? "זו דרך שתאפשר למי שנמצא בבית לקבל התראות על הודעות". היזמים האחרים העדיפו לא לחשוף את הפיתוחים.
כך או כך, גלי וניצן אחיה שהצטרף אליה, מאוד נהנו. "האמת היא שלא תכננתי לישון שם", היא סיפרה אחרי האירוע, "הנחתי שפשוט נעבוד כל הלילה, אבל אחרי האזעקה הלכנו לישון בבית של אחד הילדים, ובבוקר הבנו שהאירוע הסתיים. אז חזרנו הביתה. אני חושבת שהדבר שהכי נהניתי ממנו זה האנשים והעובדה שיצא לי להכיר חברים חדשים".
"אנחנו מרגישים שהגענו לתוצאה הרצויה", סיכם איתמר בסיפוק, "היום השני היה אמור להיות מוקדש למסיבת פרידה ופרזנטציות. ביקשנו מהקבוצות שישלחו לנו אותן, וככה נקיים את השיפוט בהאנגאווט (אפליקציית מסרים מיידים - ש.ד). אחיעד יהיה כבר בהולנד, אבל הוא יוכל לשפוט משם".
- המלחמה התחילה לפני יותר מחודש. לא חששתם שזה יקרה?
"לגמרי חששנו. בגלל המלחמה כבר היו לנו ביטולים, כמו מולי אדן שהיה אמור להגיע ולהרצות ולא הגיע, אז הבאנו את זה בחשבון. בסך הכול יצאנו מרוצים. במהלך היום קיבלתי אימייל, אני אפילו לא יודע איך הגיעו אלי, אבל מישהו מסן פרנסיסקו אמר שהוא רוצה גם כן לערוך האקתון על בתים חכמים ושאל מה הלקחים שלנו. אנחנו לא מאוכזבים. רוב הקבוצות הצליחו להגיע לאב טיפוס, ואת הפרסים שנותרו לנו נתרום למקומות קהילתיים".
- ומה עכשיו?
"עובדים על ההאקתון הבא. יקראו לו HackForPeace. אני רוצה לחבר בני נוער יהודים וערבים באמצעות טכנולוגיה ולהפעיל מוקדים בארץ".
- מה ההורים שלך אומרים על האנרגיות האלה?
"בואי נגיד שהם תמכו בי אבל הם הזכירו לי ששנת הלימודים בפתח. אז נכון שוויתרתי על טיולים, וגם המשפחה שלי ויתרה בשבילי. החופש הגדול שלי היה בעצם רק שבוע, אבל לחשוב על זה שיכול לצאת סטארט-אפ בזכות ההאקתון שלנו, זו ההרגשה הכי טובה שיש".
"אל תחכו שהמבוגרים יעשו עבורכם"
"Tomorrow היא קהילה שהמטרה שלה לקדם בני נוער יזמים מכל תחום באמצעות הטכנולוגיה", מסביר ניר קוריס, איש היי-טק ויזם סדרתי, שייסד את הקהילה. קוריס הגיע לאירוע, אבל הבהיר כי הוא כלל לא מעורב בארגון, והוא נוכח על תקן אורח מוזמן בלבד. "הפעילות החינוכית חשובה לי כתרומה לקהילה. שאבתי את ההשראה משמעון פרס בוועידת המחר. הרעיון הוא של תנועת 'מייקרים'. המסר הוא - תעשו משהו, ואל תחכו שהמבוגרים יעשו עבורכם".
קוריס מדגיש כי הקהילה שהקים מהווה רק את הפלטפורמה, והיוזמה הנוכחית היא דוגמה מצוינת לכך. "שמעתי על ההקאתון, ממש כמו יתר המשתתפים, מאיתמר, יונתן ואחיעד. הם פשוט כתבו פוסט בפייסבוק. אחר כך הם התכתבו איתי, אז אמרתי להם 'קדימה. תקימו את זה'. הם לבדם גייסו ספונסרים, פנו לגוגל, והקימו אתר. המסר שהם קיבלו ממני הוא שיש חשיבות גדולה לאיך שדברים נראים. זה חשוב למשל כשמבקשים חסויות. אבל הם אלה שחשבו על הקונספט, הם ייצרו את המותג".
- איך אתה מסביר את זה שנערים בני 12 ו-14 זכו לקבל כזה אמון?
"גם אני נתתי בהם אמון. אפשר היה לראות שהם הציבו לעצמם סטנדרטים גבוהים. הם חלק מהדור הזה שיודע כמה חשוב עם מי אתה מזוהה ומי נתן לך חסות".
- ראית איך הם התמודדו עם ההחלטה לסיים את האירוע?
"גם זה היה שיעור באחריות, אבל היה להם אחלה האקתון. הייתי מעורב בשיחה בה התקבלה ההחלטה, ומיד הוצאנו את המילה אכזבה מהלקסיקון. זו הייתה החלטה נכונה, כולם נהנו, וכבר יש תחרות על מה יעשו בפעם הבאה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.