גרמן, תפסיקי לפחד

מה בוער 1: באמצע השבוע שעבר הודיעה להב 433 על סיום חקירת "פרשת הרפז" והמלצה להעמיד לדין את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי וחלק מחבורתו אז. באוגוסט 2010 נחשף המסמך המפוקפק בערוץ 2. בינואר 2013 פרסם מבקר המדינה דוח סופי, עם המלצה לחקירה. 4 שנים עברו - התיק עוד לא חזר להשלמות, הפרקליטות עוד לא החליטה, השימוע טרם התקיים והמשפט, אם בכלל, רחוק מלהיפתח. עינוי דין כבר אמרנו?

מה בוער 2: בשבוע שעבר גם נודע כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין יאמץ את המלצת המשטרה להעמיד לדין את הרב הראשי האשכנזי לשעבר יונה מצגר על ש"קיבל לאורך שנים כספים אסורים הנאמדים במיליוני שקלים תמורת גיורים, מינוי רבנים, קשרי שוחד עם בעלי הון ועוד...". מצגר נבחר ב-2003, החקירה נפתחה ב-2005 ועוד לא נקבע אפילו מועד שימוע.

מה בוער 3: בתחילת השבוע החולף הוגש כתב אישום נגד פרדי רובינזון, פעיל שוק ההון, פעם מילומור ושחר המילניום. משיכות הספים האסורות נעשו לפני 9 שנים. החקירה הסתיימה לפני 5 שנים.

פה, שום דבר לא בוער: הסדר החוב, תגלחת הענק מבית יוסי מימן ו"אמפל" נחתמה בינואר 2013. השבוע נודע כי גופים מוסדיים בישראל, באמצעות מפרק אמפל, הגישו לבית משפט לפירוקים בארה"ב תביעה על פוליסות הביטוח של הדירקטורים בגין הפרת אמונים באישור עסקאות בעלי עניין. ופה, ממשיכים לדבר על חידלון ההשגחה.

"חפציבה - ג'רוזלם גלובל" התמוטטה ב-2007 אחרי שבעל הבית בועז יונה "רוקן" אותה. הוא ברח, נתפס, נשפט ל-7 שנות מאסר, ישב, התנהג יפה ושוחרר במארס 2012. ושומרי הסף? אלה שאפשר שפעלו ברשלנות ולא מנעו גניבת כספים? רק באפריל 2013 הגיש הכנ"ר דוד האן תביעה נגד הבנקים הבינלאומי, לאומי, דיסקונט ומזרחי, נגד רואה החשבון קוסט פורר גבאי, כלל חברה לביטוח ושני הדירקטורים החיצוניים. 7 שנים אחרי הקריסה הגדולה. וזה עוד לא נגמר.

יהודה, "לא בוער", וינשטיין, יושב על כורסת היועץ המשפטי לממשלה מעל 4.5 שנים. בכתבות עליו בתקופה האחרונה נאמר כי בלשכתו סבורים כי ייזכר בזכות הטיפול בסחבת המשפטית בפרקליטות ובבתי המשפט...

זעקות שבר וכאב: נשמעו מכל חבורות לובי החינוך למיניהן כשנודע בשבוע שעבר כי ממשרד החינוך, התקציב השני הגדול במדינה, יקוצצו חצי מיליארד שקל במסגרת הקיצוץ הרוחבי. צוק איתן קוראים לזה. למחרת, לגמרי במקרה, פרסם מרכז טאוב למדיניות חברתית את מחקרם העמוק המקיף והאמיץ של הד"ר נחום בלס ויוליה קוגן. מתברר שתקציב החינוך רק עולה. בארץ ולא ב-OECD, הוא נעדר שקיפות ופתיחות ועיקר העיקרים: בכל שנה נותרים בו מיליארד שקל, כסף לא מנוצל.

שרה יקרה. יעל גרמן הציגה בשבוע שעבר עוד מהפכה: קץ לשלטון המונרכי של מנהלי בית החולים. מנהל בי"ח יישאר על כיסאו 12 שנה בלבד. עם זאת - וזו קערת השמנת שגרמן הסכימה לה בניגוד לכל השרים לפניה - משכורת המנהל תישמר לו גם אחרי ותתווסף התחייבות מראש שיקבל תפקיד ניהולי בכיר ומקביל בתום תריסר השנים הטובות (ואם יתברר שהוא לא טוב - גם אז תשלחו אותו לנהל בית חולים אחר? בפריפריה למשל?). גרמן, חרוצה ומתלהבת, אזרה אומץ ואמרה: המערכת זקוקה לניעור. ובכן שרה יקרה, את הרי יודעת שאם לא תפסיקי לפחד, אם לא תעזי להתעמת מול שלושת המנהלים המסובבים את מערכת הבריאות על האצבע שלהם (שהחלטת קיצוב זמן הניהול אינה חלה עליהם) - לא תצליחי לנער אפילו מלפפון רטוב אחד.

stella-k@globes.co.il