בסדרת מאמרים שמפרסם פרופסור ירון זליכה לאחרונה הוא תוקף ללא רחם את מדיניות הממשלה ובעיקר את מדיניות בנק ישראל. כסניגור למתקפותיו ההיסטריות הוא מגייס את ד"ר דוד קליין, מהנגידים החלשים ביותר שידעה מדינת ישראל אם לא החלש שבהם (להזכירך פרופסור זליכה, קליין היה זה שהפחית את הריבית ב-2% תוך יום אחד ולא בהדרגה במסגרת עסקת חבילה שמעולם לא התקיימה. קליין, למרות הכחשתו היום, היה גם זה שהזהיר מפני בנק גדול שעומד בסכנת נפילה ובהבל פיו גרם לרבים להבריח כספים מהארץ, מהלכים שיצרו פיחות חד של 20% וסטגפלציה). כשאני קורא את מאמריו לאחרונה קשה לי מאוד להימלט מהתחושה ששלי יחימוביץ יושבת על כתפו בזמן הכתיבה.
אפשר בקלות להתחבר לפופוליזם הנודף מכתבותיו של זליכה. מי מאתנו רוצה להשלים עם הון/שלטון? מי מאתנו לא מבין שהממשלה ממש לא עושה מספיק לעצירת מחירי הדיור? מי לא היה רוצה לראות יותר תחרותיות בתחומים רבים שייטיבו עמנו, הצרכנים? עד כאן הכול בסדר, אולם מכאן ואילך במקום לתקוף בצדק את מדיניות המס המעוותת, את עליות המחירים והשירותים ואת סדרי העדיפויות, עובר זליכה למתקפה חזיתית ותולה את מרבית האשם במדיניות בנק ישראל תוך שהוא משתמש בטיעונים חסרי כל בסיס וכשטיעונים כאלו נשמעים מפי פרופסור מכובד זה תמוה ואפילו מעליב.
האם עליית מחירי הדיור היא תוצאה של מדיניות הריבית? בוודאי, אפילו בנק ישראל הודה בכך כבר לפני שנה וחצי. האם זה הגורם היחיד? העיקרי? ממש לא. הגורם העיקרי לעליית מחירי הדיור הינו המחסור בהיצע. לזה לא אחראי בנק ישראל. הגורם המשני הינו ההון השחור. כספים המולבנים הן על ידי גורמים מקומיים והן על ידי תושבי חוץ שמרגישים את טבעת חנק רשויות המס שהחלו לפעול לאחרונה באגרסיביות ברחבי העולם. הגורם השלישי הוא אולי הריבית אבל מה בדיוק רוצה זליכה והיכן הוא חי? בכל העולם הריבית אפסית כבר זמן רב וכך צריך היה להיות אצלנו כבר מזמן אם היו מטפלים כמו שצריך בבעיית מחירי הדיור. אפשר לטעון ואולי בצדק כנגד תכניות ההקלה הכמותית ברחבי העולם אבל אי אפשר להתנתק מהעולם ולומר שאנחנו אי בודד.
אז אחרי שירה את החץ וסימן את המטרה, עובר זליכה למתקפה ושולף סדרה של טיעונים שאחד יותר תמוה מהשני. הריבית הנמוכה אליבא דזליכה, הביאה משקיעים להזרים מטבע חוץ שיושקע בשוק המניות הישראלי ופגעה בכדאיות יציאתם של גופים מוסדיים להשקעות בחו"ל. זליכה כנראה לא התעמק יותר מדי בנתונים המפורסמים לכל. נתחיל מעובדת הבסיס שנלמדת בכל בית ספר לכלכלה, למעט אולי זה שבו מכהן זליכה. ריבית גבוהה היא זו שמושכת משקיעים זרים להשקיע בשווקים, לא ריבית נמוכה!
כשהריבית הייתה גבוהה הגיע לארץ הון זר בהיקפים אדירים, הון שהושקע ברובו במכשירים שקליים ולא במניות. אם מה שזליכה טוען היה אפילו קרוב למציאות האם הבורסה שלנו הייתה נראית כפי שהיא נראית היום? ולגבי המוסדיים. היקף ההשקעה שלהם בחו"ל עולה משנה לשנה. הפוך לגמרי ממה שזליכה טוען. לכאורה צודק זליכה באומרו שכשמנפחים באמצעות ריבית שלילית את שוק ההון המקומי אז מדוע לשאת בסיכונים של השקעה בחו"ל, אולם מעשית כך עשו בכל העולם ועל כן אין קשר בין מה שזליכה טוען לבין המציאות. אם היה מתעמק קצת בנתוני אמת היה מבין שהגנות שבצעו המוסדיים על השקעותיהם בחו"ל הן אלה שתרמו לא מעט ללחצי התיסוף , במיוחד בשנתיים האחרונות.
בכל העולם מחפשות קרנות הגידור והבנקים להשקעות שווקים יציבים עם ריבית גבוהה. אם הריבית הייתה עולה לרמות האבסורדיות אותן מציע זליכה השקל היה מתחזק לרמות שיא שהיו מרסקות לחלוטין את מנועי הצמיחה העיקריים של המשק - היצוא והתעשייה המקומית.
מבקר המדינה יחקור את מדיניות הריבית ואת מסע הרכישות? לא נסחפת קצת? גם לי יש ביקורת על הדרך בה בוצעו הרכישות ולטעמי היה אפשר לעשות את זה הרבה יותר טוב אבל ועדת חקירה? ניסית לעשות עבודת מחקר קטנה שתבדוק מה היה קורה למשק אילו בנק ישראל לא היה מתערב והשקל היה נסחר תמורת 2.5 שקלים לדולר? כמה נזק היה נגרם? או שאתה עדיין מאמין במנטרת השוק החופשי שכל כלכלן מבין שבכל הקשור לשוקי ההון והמט"ח אבד עליה הכלח.
ניסיון נואש וחסר סיכוי למנוע את היחלשות הדולר? בדור הקודם אולי, אבל העולם היום שונה. שאל בברזיל, צ'ילה, שוויץ, יפן, צ'כיה ואחרות אם זה נואש וחסר סיכוי. העולם השתנה פרופסור זליכה וכדאי שתלמד את העולם החדש.
מימון רכישות בהלוואות? איך אתה רוצה לממן? ע"י הדפסת כסף שתיצור אינפלציה? אתה הלא מתעב אינפלציה כמו כולנו. הניסיון מלמד שעלות ההלוואות גבוהה בכ-3% מריבית הפיקדונות? שטות מוחלטת. מאז 2008 לא הייתה שנה אחת בה היה כזה הפרש בין תשואות תיק ההשקעות של הבנק לבין ההלוואות. עלות של 9 מיליארד שקל לשנה? פשוט שקר. אף פעם ההפסד מפער הריביות לא התקרב אפילו ל 9 מיליארד ואם הפיחות יימשך יהיה אפילו רווח. ההפסד מהווה תמריץ להפחתת הריבית? יש פרוטוקולים ויש היגיון. רק דמגוג זול יכול לטעון שזה תמריץ. אם בנק ישראל היה מחפש אחר רווח הון הוא היה מוכר את היתרות כשהדולר היה בשיא ב-2009 וב-2012. להזכירך, כמחצית מההפסד שרושם היום בנק ישראל הינו עדיין ירושה של פרנקל וקליין, אבל את זה אתה לא מציין משום מה באף מקום.
אפשר להמשיך בעוד שני טורים להתמודד עם טיעוניך שאין בינם ובין המציאות כל קשר. אני מציע לך לחזור ולהתמקד בנקודות החשובות שבהן יש צדק רב בדבריך ובטיעוניך. הממשלה לא עושה מספיק ואולי לא רוצה לעשות וזה מה שגורם להתחלת כוח הקנייה שלנו ולפגיעה במעמדנו. את זה אתה צריך לתקוף.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים - yf@energyfinance.co.il
*** אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.