בשנים האחרונות נמתחה לא אחת ביקורת על גובה שכר הטרחה שפסקו בתי המשפט לכונסי נכסים ומפרקים של חברות שמונו על ידי בתי המשפט. בין היתר בעקבות הביקורת ואי הסדר ששרר בנושא הוחלט להתקין תקנות להסדרתו.
לאחר עבודת מטה שנערכה במשרד המשפטים, פורסמו לציבור עקרונות מוצעים לתיקון התקנות, ולאחר קבלת הערות הציבור ובחינתם הפיצה היום (א') הפיצה מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) במשרד המשפטים להערות הציבור את טיוטת תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשע"ד-2014. בין היתר, מוצע לקבוע בתקנות כי שכר הטרחה המקסימלי שניתן לפסוק לכונסי נכסים ומפרקים לא יעלה על יעלה על 3.5 מיליון שקל.
שכר מרבי באחוזים מסך כל החלוקה בפועל לנושים הלא מובטחים
עד עתה היו יכולים בעלי התפקיד לגבות עד 15% מקופת הנושים לכיסם הפרטי. התקנות החדשות אמורות לסיים את החגיגה הזו של עורכי הדין ורואי החשבון שבאה על חשבון העובדים, הספקים, הבנקים ויתר הנושים של חברות שנקלעות לפירוק ולכינוס נכסים.
בהתאם לדין הקיים קיימים שלושה מסלולי שכר בתיקי פירוק והבראה: שכר מימוש, שכר ניהול ושכר חלוקה. הבחירה בין המסלולים השונים מתבצעת על ידי בעל התפקיד. מנגנוני השכר הקבועים בתקנות מיועדים להעניק לבעל התפקיד תמריצים להשיא את הערך לבעלי העניין השונים.
לדברי משרד המשפטים, עיקר הקושי נעוץ במנגנון שכר החלוקה. שכר זה, בשונה משכר המימוש והניהול, אינו מתמרץ את בעל התפקיד להגדיל את מסת הנכסים של החברה שבקשיים אלא להגדיל את שיעור החלוקה לנושים. על אף התועלת משיעור חלוקה גבוה לנושים, מנגנון שכר זה, ככלל, אינו משקף את תרומתו של בעל התפקיד להליך אלא נובע, בעיקרו, משיעור החובות בתיק ומהיקף נכסיה של החברה. לדברי משרד המשפטים, מנגנון זה הוא שהוביל לסכומי שכר הטרחה הגבוהים שנפסקו לאחרונה.
במסגרת טיוטת התקנות מוצע לצמצם את השימוש במנגנון שכר החלוקה. ראשית, מוצע לקבוע כי בעל התפקיד לא יוכל לבחור במנגנון זה בהתאם לרצונו, אלא שקביעת שכר במסלול זה תהיה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. עוד מוצע לקבוע, כי בית המשפט יוכל לפסוק שכר במסלול זה רק באחד משני המקרים הבאים: במקרה בו הנושים הלא מובטחים זכו לשיעור חלוקה גבוה במיוחד הודות למאמץ מיוחד של בעל התפקיד; או במקרה ששכר הניהול ושכר המימוש אינם מתאימים בנסיבות העניין.
כך, לדוגמה, כאשר מדובר בהליך הבראה, במסגרתו מומר החוב למניות. במקרה זה אין בהכרח פעולות של מימוש נכסים או של ניהול החברה, ומכאן הצורך במנגנון החלוקה כתחליף למנגנונים אלה. השכר שייפסק במסלול החלוקה ייגזר משיעור החלוקה לנושים הלא מובטחים על פי שיעור יחסי הולך ויורד.
התקנות מפרטות בטבלה את השכר המקסימלי באחוזים שיקבלו בעלי התפקיד מסך כל החלוקה בפועל לנושים הלא מובטחים של החברה שבפירוק. לפי ההצעה, כאשר שיעור החלוקה בפועל לנושא הלא מובטחים מסך נשייתם המוכחת הוא מעל 80% יקבל בעל התפקיד עד 12% מתוך 10 מיליון השקלים הראשונים (שיועברו לנושים) עוד בין 7-9% מתוך 10 מיליון הנוספים שיועברו לנושים.
לגבי כל שקל מעל ל-20 מיליון ועד 30 מיליון שיועברו לנושים, יקבל בעל התפקיד בין 5% ל-7%. לגבי כל שקל מעל ל-30 מיליון ועד 40 מיליון הוא יוכל לקבל עד 5%. לגבי כל שקל מעל 40 מיליון שיועבר לנושים במצב של חלוקה הגבוהה מ-80% יקבל בעל התפקיד בין 3% ל-4%.
לעומת זאת, כאשר שיעור החלוקה בפועל לנושים הלא מובטחים מסך נשייתם המוכחת (שמשיג בעל התפקיד) יהיה זעום, מטבע הדברים, לא יזכה בעל התפקיד ליהנות מאחוזי שכר טרחה גבוהים מתוך הנשייה. כך למשל, כאשר שיעור החלוקה לנושים מסך חובותיהם המוכחים יהיה בין 10% ל-20%, יהנה בעל התפקיד רק אחוזים בודדים מתוך הכסף שיוחזר.
בנוסף, מוצע, כאמור, לקבוע תקרה לשכר הטרחה המקסימלי שניתן לפסוק לבעל התפקיד. מוצע ולקבוע כי שכר הטרחה לא יעלה על 3.5 מיליון שקל. על אף האמור לעיל בית המשפט יוכל לחרוג מכלל זה ולאשר שכר גבוה יותר במקרים חריגים בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקנות.
בנוסף מוצע להסמיך את בית המשפט לפסוק לבעלי תפקיד שכר טרחה בגין הגשת תביעות נגד צדדים שלישיים, ובמיוחד נגד נושאי משרה. שכר זה לא יהיה כפוף לסכום התקרה.
כיום מקבל בעל תפקיד את שכר-טרחתו לפי אחוזים מקופת הפירוק או הכינוס, או בדרך אחרת שעליה מורה בית המשפט, לפי כללים שנקבעו על-ידי שר המשפטים, וזאת ב-3 מסלולים: שכר ניהול - המחושב כשיעור מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה שבה בעל התפקיד ניהל את עסקי החברה; שכר מימוש - כשיעור מתקבולי המימוש שמקורם בגביית חובות או מכירת נכסים; ושכר חלוקה - המחושב כאחוזים מתוך סך כל הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל לכל הנושים.
לדעת משרד המשפטים, במסלולים הנוכחיים קיימת בעיה יסודית, מאחר שהם אינם משקללים את המאמץ שהשקיע בעל התפקיד, מאחר שהוא יכול, למשל, למכור נכס בעל ערך רב במינימום מאמץ, אך שכרו לא יביא כלל לידי ביטוי את הזמן המועט שטרח עבור הנושים.כך גם במסלול שכר החלוקה, שלדעת משרד המשפטים "אינו משקף את תרומתו של בעל התפקיד להליך, אלא נובע בעיקרו משיעור החובות בתיק ומהיקף נכסיה של החברה".
בעיה נוספת היא מתן האפשרות לבעל התפקיד לבחור את המסלול בתום ההליך, באופן המאפשר לו למקסם את רווחיו, וכמובן היעדר רצפה ותקרה לשכר בעלי התפקידים. התקנות החדשות, המבשרות ירידה דרמטית בשיעור הצפוי של שכר-הטרחה שיקבלו מפרקים, כונסי נכסים ומנהלים מיוחדים במסגרת הליכי חדלות פירעון בחברות ציבוריות, יובילו ככל הנראה להתנגדות חריפה מצד משרדי עורכי דין בכירים העוסקים בתחום והנהנים משכר-טרחה גבוה, במיוחד בתיקי חדלות פירעון, בחסות בתי המשפט.
לדברי משרד המשפטים, במקביל לטיפול בחלקו העליון של השכר מבקשות התקנות להתמודד עם שכר הטרחה בתיקים ה"קטנים". מוצע לקבוע שכר מינימום לבעל תפקיד בתיקים בהם השכר המתקבל לפי המנגנונים הקבועים בתקנות הינו נמוך באופן בלתי סביר. "דברים אלה יפים במיוחד בתיקים בהם אין כל נכסים למימוש או לניהול. זאת במטרה לתמרץ בעלי תפקיד מקצועיים לטפל גם בתיקי פירוק קטנים".
עם הפצת הטיוטה, נמסר ממשרד המשפטים כי "בעקבות סכומי שכר טרחה גבוהים שנפסקו לבעלי תפקיד בעת האחרונה בתיקי פירוק והבראה של חברות, סברה שרת המשפטים, ציפי לבני כי יש מקום לתיקון תקנות החברות כאמור".
עוד נמסר כי "בכוונת שרת המשפטים לקדם את התיקון במהירות. עם זאת בשל שינוי מתכונת ההצעה ניתנת לציבור שהות להגיב לטיוטת התקנות קודם להעברת התקנות לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
