"באוצר לא מתנים מתן הטבות מס במסחר בבורסה בת"א"

"מדברים על כך שצריך להגדיל את מספר החברות בבורסה בת"א, שחייבים להביא לת"א עוד חברות טובות, ושיש לרתום לכך את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר. אני מסכים עם הדברים, אבל יש דבר אחד שמאוד חורה לי: שבמשרד האוצר לא מתנים מתן הטבות מס לחברות, במסחר בבורסה של ת"א".

כך אומר ג'וליאן אסוס, מנכ"ל חבר הבורסה של אי.בי.אי והיו"ר הטרי של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים. "לא ייתכן שמצד אחד מדינת ישראל תיתן לחברות הטבות מס, ומצד שני לא תבקש מהן את המינימום הנדרש - להיסחר כאן".

בריאיון ל"גלובס" מספר אסוס, שהצטרף במקביל לדירקטוריון הבורסה לני"ע, מה לדעתו צריך לעשות כדי להחזיר את הבורסה המקומית למסלול, מדוע יש בעייתיות בכך שהרגולטורים מסתכלים רק על רמות המחירים, ומהן ההשלכות של היעדר יד מכוונת בשוק ההון.

"כיום ישראל נמצאת מחוץ למפת ההשקעות העולמית. המצב הזה הוא נגזרת של המעבר ממדד המדינות המתפתחות למפותחות בשנת 2010, שלדעתי הוא האירוע הקשה ביותר שהבורסה חוותה בשנים האחרונות".

המעבר של ישראל למדד MSCI, נזכיר, נתפש אז כהתקדמות של השוק המקומי, אך בפועל הוא דווקא פגע קשות בבורסה התל אביבית. בעוד שכשוק מתעורר היוותה ישראל כ-3% מסך השווקים הללו, כשוק מפותח היא מהווה פחות מ-0.5% מהקבוצה אליה היא משתייכת - מה שגרם לירידה בהשקעות הזרים בשוק המקומי, ובהתאם לצניחה במחזורי המסחר.

"ככל שהזמן עובר", אומר אסוס, "מבינים עד כמה הנזק שנגרם לבורסה מכך הוא עצום".

- זאת לא חוכמה בדיעבד?

"לא, כי כבר אז היו גורמים שהתריעו מפני המעבר, וחזו מה יהיו ההשלכות - יציאת כספים, נטישת משקיעים וחוסר עניין בשל משקלה הקטן של ישראל בשווקים המפותחים - שקרו בעוצמה יותר חזקה מהמצופה".

- כלומר, לדעתך לא הבינו כראוי את משמעויות המעבר?

"בעיניי, המצב הזה דומה מאוד למה שראינו במהלך מבצע צוק איתן, כשה-FAA (רשות התעופה האמריקאית) אסרה על חברות תעופה שלה לטוס לישראל. כשזה קרה, כל המדינה זעקה, כי כולם הבינו שיש לזה השלכות כלכליות מרחיקות לכת. אני חושב שהנזק מכך שישראל לא נכללת במדד הרלוונטי וההוצאה שלה ממפת ההשקעות העולמית, חמור דיו ומצדיק תגובה באותו אופן".

- בינתיים, נראה שהסיווג של ישראל כמדינה מפותחת יישמר. מה בכל זאת אפשר לעשות?

"אפשר לשמור על הסיווג הנוכחי שלה, אבל לכלול אותה במדד לא מפותח. יש מדינות OECD שנכללות במדד המדינות לא מפותחות, כמו דרום קוריאה, טורקיה ופולין. הבעיה היא שהסיכוי שזה יקרה שואף לאפס, ולכן האפשרות המרכזית היא שיעבירו את ישראל למדד MSCI אירופה".

- זה בעצם מה שמנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, מנסה לעשות בימים אלה.

"ביינארט יודע שבלי היד של השחקנים הזרים יהיה קשה להחזיר את הבורסה למסלול. חייבים שהזרים יפעלו כאן, רק כך יהיה ריבוי דעות וסוגים שונים של אסטרטגיות. כמובן שהחזרת ישראל למדד רלוונטי תזרים לכאן כסף רב, אבל במקביל צריך למצוא דרך להזרים לבורסה כספים באופן אקטיבי, כלומר להגדיל את מספר החברות הנסחרות. שוק הון לא יכול להתקיים אם אין בו את כל סוגי השחקנים".

"לא הכול עניין של מחיר"

בחודש שעבר מונה אסוס (50) ליו"ר איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים), שבשנים האחרונות מספר החברים בו הצטמצם דרסטית וכעת נותרו רק חמישה. כך, אסוס קיבל לידיו איגוד שנמצא באחת מהתקופות הקשות בתולדותיו, על רקע התחרות החריפה בין הבנקים לחש"בים, והוא זה שינסה למנוע את היעלמותם המתקרבת של אלה שנותרו.

"בשונה מהבנקים, לברוקרים יש זהות אינטרסים עם הבורסה", הוא אומר. "אם הבורסה תצליח, גם אנחנו נצליח, ולכן אנחנו מצדדים במהלכים שמטרתם להגדיל את מחזורי המסחר".

- למה לדעתך לבנקים אין זהות אינטרסים עם הבורסה?

"כי יש להם אינטרסים אחרים ומקורות רווח נוספים, לרבות תפעול, הפצה, נאמנות, המרות מטבע, פערי ריביות וכדומה, שאינם בהכרח קשורים לפעילות בבורסה. הדבר מאפשר לבנקים להוריד מחירים במקומות בהם יש להם תחרות".

- על פניה, התחרות הזאת מטיבה עם הצרכן כי היא מביאה לירידת מחירים.

"אנחנו מאמינים שיש מקום לכולם ואנו בעד תחרות, כל עוד היא הוגנת. כך למשל, בשוק הפרטי (לקוחות קמעונאיים) אנחנו יותר זולים מהבנקים, אך הציבור אינו מודע לכך שיש לו אפשרויות אחרות זולות יותר. בשוק המוסדי, נכון שהבנקים זולים יותר, אבל כאן התחרות לא הוגנת".

הוא מסביר כי "הבנקים מציעים חבילת שירותים שכוללת מלבד ברוקראז' גם תפעול, הפצה ונאמנות, מה שמאפשר להם 'סבסוד צולב' והורדת מחירים בכל מקום שיש תחרות למערכת הבנקאית. במקביל, הרגולטור דוחף את המוסדיים להתקשר עם הגוף שמעניק לו את המחיר הכי נמוך, מבלי להתחשב בקריטריונים איכותיים".

- אבל זה התפקיד של הרגולטור.

"לא הכול עניין של מחיר, יש גם עניין של איכות השירות. יש צורך בשירות שלנו ויש הצדקה למחיר שאנו גובים, כי אנחנו לא נותנים שירות בסיסי כמו שניתן לרוב בבנקים, אלא גם ייעוץ ומחקר מעמיק. בשוק לא נזיל החשיבות של הברוקר גדולה אף יותר: משקיע ירצה למכור סכום גבוה ולא יהיה מי שימצא לו צד נגדי - הערך של הנייר יירד בשיעור חד.

"לא במקרה מרבית הפעילות למשקיעים הזרים נעשית דרך הברוקרים, כמו גם פעילות בעלי עניין. בעיניי זאת ההוכחה שיש צורך בשירות שאנחנו מעניקים ויש הצדקה לפעילות שלנו - גם תמורת מחיר".

- אולי מבחינת הרגולטור התמורה לא מצדיקה את המחיר שהברוקרים גובים?

"אף אחד לא טרח להשוות את המחיר לתמורה. ההפרש בין העמלות הוא לא כזה מהותי, אבל התפקיד של הברוקר בהחלט מהותי. עובדה שבמקומות אחרים בעולם חשיבות הברוקרים ברורה והם השחקנים הגדולים בשוק".

אסוס מודע היטב לכך שכדי להביא לשינוי יהיה עליו לעבוד קשה. "יש היום חמישה רגולטורים, שכל אחד מהם מטפל בפינה שלו, וברוב המקרים מסתכל רק על המחיר", הוא אומר. "המשמעות היא שבפועל אין יד מכוונת, שלא לדבר על חזון וראייה לטווח ארוך; אחד פועל לטובת הסטת כספי המשקיעים לחו"ל, השני מקים ועדה להגברת הנזילות בבורסה, ואף אחד לא בודק מאיפה יגיעו חברות חדשות. כל עוד הם ימשיכו להיטפל לדברים הפחות חשובים, שום דבר כאן לא יזוז".