סופר מריו עשה זאת שוב

ביום חמישי שעבר, מריו דרגי עשה זאת שוב. לאחרונה, הוא כמעט תמיד מספק לנו דרמות בבואו להופיע בפני המדיה הרעבה למהלכיו המפתיעים. הפעם, באמתחתו הייתה הורדה של ריבית חלון המימון עבור המוסדות הפיננסיים המורשים לכך, וזאת עד רצפת ה-0.05%.

כמו כן, התבשרנו גם על הורדת הריבית לכל שאר המעוניינים, וזאת לרמה של 0.3%. בנוסף, קיבלנו גם העמקת הריבית השלילית עבור המפקידים את כספם בבנק המרכז האירופאי ל-(0.2%-).

כל זה, כהמשך ישיר למה שראינו במפגש הקודם, כאשר אז נאמר לנו שמטרת כל הצעדים הינה לתת לבנקים תמריץ לתת הלוואות לכלכלה האמיתית, ולא לזו הפיננסית. הוסבר לנו אז, שהריבית השלילית על הפיקדונות הייתה אמורה למנוע מן המוסדות הגדולים להפקיד את הכסף המתקבל מן הבנק המרכזי כהשקעת חסרת סיכון, ותשואה נאה בעזרת מינוף גדול.

אולם הפעם, מריו דראגי (ה"קוסם"), הוסיף תבלין חדש למרק ההחלטות המעניינות. הוא החל ב"הרחבה כמותית לייט". למה לייט? כי למרות שהכמות והזמן לא הוגדרו, היא כללה רק אגרות חוב מגובות נכסים (ABS), ולא אגרות מדינה של מדינות גוש האירו. אלו האחרונות מהוות, כידוע, את עיקר הנכסים הבטוחים שבידי מי שהיה אמור ליהנות מן הכסף המוזרם, דהיינו הבנקים המסחריים הגדולים.

בינתיים, ההשפעה המיידית של מעשי נגיד הבנק המרכזי האירופאי התבטאה בהמשך הירידה הדרמטית של המטבע האירופאי מול מתחרהו העיקרי: הדולר האמריקאי. לפניכם גרף יומי של האירו המראה זאת היטב:

 משה שלום אירו 09-09

דרך אגב, זו תמיד הוצגה כמטרה קדושה לכשעצמה, וזאת במיוחד על ידי הפוליטיקאים המדינתיים הזועקים זמן רב מאוד להקלה בשער המטבע כחלק מן הצעדים הנדרשים להחזרת חלק התחרותיות של הגוש כולו. האם זו הייתה המשימה של מריו? ייתכן, אבל מסופקני.

אם הוא רצה להחליש את המטבע בלבד, הוא יכול היה לעשות זאת בצורה מילולית בלבד. הרי מילותיו עדיין חדות כתער, ומשפיעות לא פחות מאשר מעשיו. לא. כוונתו האמיתית הייתה, ונשארה, למלא את מקומם של אותם פוליטיקאים הנתפסים כחסרי אונים, והמהססים לבצע את הצד הפיסקלי הנדרש.

הפעם, הוא ראה לנכון לעשות זאת על ידי כניסה מדודה לדינאמיקה המהווה היום את עיקר המדיניות של הבנקים המרכזיים בעולם: ההרחבה הכמותית (או כפי שזה מוצג לנו תמיד: הזרמת נזילות למי שאמור להפיח רוח חיים הוני לתוך הסביבה העסקית).

הבעיה היא שהמסלול שהוא בחר בו מהווה שוב פשרה, שסיכוייה להצליח קטנים למדי. מהסיבות הבאות:

- זמינות הנכסים שעליו דיבר דראגי קטנה מאוד. הם גם מפוזרים מאוד ביבשת. כאשר נשאל מנהל קרן העוסק בנכסים מן הסוג שהבנק המרכזי מעוניין לקנות, הוא ענה שלוקח לו בממוצע כשלושה חודשים למצוא, ולקנות, כמיליארד אירו מהם (ומריו רוצה לפחות כמה מאות מיליארדי אירו מהם!?). רוב הנכסים האלו נקנים על ידי קרנות פנסיה, חברות ביטוח, וקרנות צדקה, המחזיקים אותם מאז הנפקתם, ועד פקיעתם.

- על פי ההערכות האחרונות, השוק כולו קטן מאז 2010 בכ-40% מגודלו. מ-1.2 טריליון אירו לכדי 0.73 טריליון.

- הנכסים גם מפוזרים לא רק גיאוגרפית, אלא גם איכותית. הערכת השווי של סוג נכסים זה אינה אחידה, עקב המיקום השונה שלהם, והצורה שכל מדינה מנהלת את הסביבה הפיסקלית מולם. מסים והיטלים שונים, יחס שונה של האוכלוסייה לנדל"ן על פי ניידות העבודה באותה מדינה, ועוד המון גורמים מקומיים כאלה, משנים הרבה. דבר שונה לחלוטין מן הסביבה האחידה יחסית שיש סביב נכסים מסוג זה בארה"ב, או ביפן.

- לבנק המרכזי האירופי חוסר ניסיון מוחלט בניהול מהלך כזה. מיד אחרי מסיבת העיתונאים שמענו על הכוונה להעביר לגורמים בנקאיים פרטיים את ביצוע המהלך. זה באמת יכול להיות מעניין לתת לגוף שאמור למכור מוצר, לנהל את כל תהליך המכירה מטעם הגוף הקונה...

- הגמישות בביצוע ההרחבה הכמותית הקטנה הזו ניתנה למריו דראגי עקב ההרעה המשמעותית שראינו בנתונים הגרמניים לאחרונה. למרות זאת, שר האוצר הגרמני יצא לפני אותה הופעה של מריו דרגי למדיה בביקורת קשה על המהלך המתוכנן, והמשיך להאיץ את המדינות עצמן בלנקוט ברפורמות, במקום ללחוץ, שוב ושוב, על הבנק המרכזי להצלה.

- על פי דברי סופר-מריו עצמו, הבנק המרכזי יתחיל לרכוש את הנכסים הטובים ביותר, ורק לאחר מכן הוא יחל ברכישת האג"ח בעל איכות הבטוחות הירודה יותר. האם זה נראה הגיוני שהמוכרים יחליטו דווקא להיפרד מן הסחורה הטובה, לפני שהם יכולים לעשות זאת עם הסחורה הפחות טובה?

הסקפטיות של האנליסטים התבטאה גם בשוק. מעבר לתגובה המיידית שראינו בשוק המניות הגרמני והצרפתי, דווקא בחוזים על מדדי המניות האמריקאים, והאסייתים, ראינו תגובה שלילית הפעם. רק נתוני התעסוקה הגרועים בארה"ב יכלו להפיח רוח חיים חדשה בוול-סטריט, וזאת, כמובן, על פי התרגיל הרגיל ש"שחור הוא לבן, וההיפך" (ההסבר העקום אומר: נתונים גרועים אולי יעקבו את המשך הצמצום של ההרחבה מצד הפד...).

מעבר לניצול המגמות השונות הנובעות מן המהלך על כל קטגוריות הנכסים, לפחות עכשיו, נוכל לישון בשקט כי נגמר שלב בכלכלה העולמית: כל העולם המפותח מזרים בצורה זו או אחרת! ורק נותר לראות מתי כל זה ייגמר, ואיך.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.