בשבוע שעבר הוציא ביהמ"ש המחוזי בנצרת צו הקפאת הליכים לחברות בטון קדמאני וקדמני תעשיות בלוקים, לאחר שנקלעו למצוקה תזרימית קשה. לשתי החברות משפרעם חובות בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקל, רובם מובטחים בשעבוד ספציפי. בין הנושים של שתי החברות, הנמצאות בבעלות משפחת קדמאני, נמצאים בנקים וחברות מימון חוץ-בנקאי.
בטון קדמאני היא חברה פרטית מוכרת בתחום ייצור הבטון, שמושבה בצפון הארץ. היא מנוהלת על-ידי מוחמד קדמאני כבר למעלה מ-33 שנה. תעשיות בלוקים קדמני פועלת מאז 2009, בראשות אחיו יקדאן. שתי החברות מעסיקות כ-130 עובדים.
עיקר החוב המובטח של השתיים הנו למערכת הבנקאית, והנושים הגדולים ביותר של החברות הם קבוצת הבינלאומי (חוב מובטח בהיקף של כ-9.7 מיליון שקל); בנק מזרחי טפחות (9.1 מיליון שקל); בנק לאומי (5.7 מיליון שקל); בנק דיסקונט (2.7 מיליון שקל); ובנק הפועלים (1.8 מיליון שקל).
לצד הבנקים הללו יש לחברה חוב מובטח בשעבוד לחברת המימון אמפא קפיטל (1.8 מיליון שקל) ולחברת המלט נשר (8.7 מיליון שקל). נוסף על נושים אלה, החברה חייבת גם לגופים נוספים, ובהם חברות הדלק סונול, דור אלון אנרגיה דלק ישראל, חברת הנסון וכן חברת המימון החוץ-בנקאי פנינסולה.
במסגרת הבקשה להקפאת ההליכים, שאושרה על-ידי שופט ביהמ"ש המחוזי בנצרת, עאטף עילבוני, שמינה לנאמן את עו"ד גיל הירשמן, התחייבו בעלי השליטה בחברות, מוחמד קדמאני (בטון קדמאני) ואחיו יקדאן קדמאני (תעשיות בלוקים), להזרים להן כ-400 אלף שקל לטובת הליך ההבראה.
30 יום לגיבוש תוכנית הבראה
השופט קצב להירשמן 30 יום שבמהלכם עליו לגבש תוכנית הבראה מפורטת ולגבש הצעה להסדר נושים, או לחלופין פירוק.
בבקשה הדחופה למתן צו הקפאת הליכים ציינו החברות הפרטיות שבבעלות משפחת קדמאני כי החברות אינן גירעוניות, ולמעשה ביכולתן "לייצר רווחים בסדרי גודל של כ-400 אלף שקל לחודש", אך "סדרת אירועים חיצוניים הקשורים בעניין בן משפחה, וללא זיקה להתנהלותן העסקית השוטפת, בד בבד עם צמצום קווי האשראי על-ידי המערכת הבנקאית, הביאו את החברות ובעלי השליטה בהן לכלל החלטה כי יש לבקשת את הגנת ביהמ"ש".
"הסתבכות כתוצאה ממעשי עוקץ"
לדברי החברות, "מקורה של אותה מצוקה תזרימית שאליה נקלעו כעת המבקשות הנה פועל יוצא של הסתבכות כלכלית של חברות בשליטת אחיהם של בעלי השליטה, אחסאן קדמאני, אשר נפל קורבן למעשי עוקץ של מלווה בשוק האפור".
עוד ציינו שתי החברות שנקלעו לקשיים החריפים, כי היקף החובות שנוצרו מהעוקץ שקרה ב-2009 עולה על 30 מיליון שקל, ושנוסף עליו, הן סבלו מקריסות של חברות קבלניות בענף, שבעטיין נוצרו להן חובות אבודים בהיקף של מיליוני שקלים.
בעקבות כך, ממשיכות החברות ומפרטות את הנסיבות, תוך שהן שופכות אור על הקשר בין חברות מימון חוץ-בנקאיות למערכת הבנקאית: "מידע בדבר היגררות המבקשות להפנות ממשאביהן כספים לפירעון חובות אחסאן, הגיע לידיעת הבנקים של החברות. כתוצאה מכך הקטינו הבנקים משמעותית את מסגרות האשראי אשר הועמדו לטובתן, ובצר להן נאלצו המבקשות לפנות לאפיק מימון חוץ-בנקאי, בעלויות מימון יקרות אשר הכבידו עוד יותר על תזרימן".
חברת פנינסולה (שצפויה להיכנס בקרוב לבורסה באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי מיינסטרים), אמפא קפיטל וחברות מימון חוץ-בנקאי אחרות, כגון אחים נאוי ואופל בלאנס, נהנות לאחרונה מתקופה של גאות בעסקיהן. חברות אלה הפכו בשנים האחרונות לספקיות אשראי לחברות קטנות שמיצו את יכולתן במערכת הבנקאית, ואינן נמצאות על הרדאר של הגופים המוסדיים הגדולים, שמרבים להשקיע באג"ח ולהעמיד הלוואות לחברות גדולות ואיתנות יחסית.
המקרה של קדמאני בטון ותעשיות בלוקים קדמני עשוי להזכיר כי מתן אשראי לגופים עסקיים שכאלה כרוך בסיכון לא קטן שעלול להתממש. אמנם בכל אחד מהבנקים ומהחברות המדוברות מדובר באשראי בהיקף לא משמעותי, ולרובם יש בטוחות ושעבודים כלשהם (ציוד) כנגד החוב, אך נראה שעבור המשקיעים זו תזכורת שגם בחברות אשראי טובות יש הפסדים, ושזו דרכו של עולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
