"מהסמרטוטים משוק ההון לא הצלחתי לגייס כי לא ליקקתי להם"

בסוף השבוע האחרון הופיעה בעיתונות הכלכלית פרסומת יוצאת דופן שכותרתה "כל האמת על התחייבויות האג"ח של חברות הנדל"ן בישראל", שעליה חתומה קבוצת מזרחי ובניו שהציגה באותה פרסומת "0 התחייבויות אג"ח". בפרסומת הציגה החברה את אומדן התחייבותן של 84 חברות נדל"ן ציבוריות על פי הדוחות הכספיים של החברות, שהסתכם ביותר מ-110 מיליארד שקל.

"לעוסקים בשוק ההון, חוץ מלעשות הנפקות, לא אכפת מכלום, כולל מהכסף של החוסכים", מסביר רוני מזרחי, בעל השליטה בקבוצת מזרחי ובניו, בשיחה עם "גלובס". "אין להם טיפת אחריות לכסף של החוסכים. הם מחלקים 110 מיליארד שקל כאילו זה נייר טואלט, והוא מחולק בצורה כזאת שאין סיכוי להחזיר אותו.

"רק הריבית בסכום של 110 מיליארד שקל היא מינימום 6 מיליארד שקל בשנה. אני לא רואה שהרבה מהחברות מסוגלות להחזיר את הכסף שהנפיקו. יצחק תשובה ידע לגלח 1.5 מיליארד שקל, מוטי זיסר ידע לגלח 1.8 מיליארד שקל, ובקרוב מאוד נראה את קרדן NV מגלחת 650 מיליון שקל, אז שלא ישאלו אחר כך למה זה קורה. כי רוב החברות, גדולות ככל שיהיו, לא מסוגלות להחזיר 110 מיליארד שקל, לא את הריבית ולא את הקרן. ועובדה שרוב החברות לא מסוגלות להחזיר את ההלוואות שלהן וממחזרות את החוב".

מזרחי התייחס גם לרגולציה, ואמר כי זו אמנם קיימת אבל "פועלת במקומות הלא נכונים ומתעסקת בשטויות, במקום לפעול במקומות הנכונים. אנשי שוק ההון עם משקפיים עגולים, יושבים מול מחשבים וטבלאות ומפזרים מיליארדים. הם מנפיקים אג"ח לחברות שהם בכלל לא מכירים, מנפיקים כסף למי שבא על ז'קט, עניבה ותיק ג'יימס בונד, ולא בודקים מי החברות האמיתיות שמייצרות ושבונות. מחלקים מיליארדים לחברות שהרבה מהן קיקיוניות, ובסופו של יום כולנו רואים כמה תספורות וגילוחים הן עושות".

לדבריו, "מי שמחלק כספים לא צריך להסתכל רק על טבלאות אקסל ולחלק מיליארדים בלי חשבון, אלא לדעת מי החברות האמיתיות שבונות ומייצרות בפועל. יש הרבה חברות שפעילות בשוק בסך הכול ב-4-5 שנים האחרונות, אין בהן ולא היה בהן כלום, ונתנו להן 200, 300 ו-400 מיליון שקל. ואת זה צריכים לקחת לתשומת לבם הבנקאים שיושבים בדירקטוריונים ותוך כדי אכילת בורקס מאשרים מאות מיליונים בלי לבדוק למי יש חובות אג"ח וכמה".

לדברי מזרחי, גם לחברה שבבעלותו, שהייתה בעבר ציבורית אך נמחקה בחודש יולי האחרון מהבורסה, היו חובות אג"ח. "הפסדנו את הכסף שלנו ברומניה, אבל החזרנו בחודש יולי האחרון למחזיקי האג"ח את כל הכסף כולל ריבית והצמדות. לקחנו 82 מיליון שקל והחזרנו 154 מיליון שקל.

"אני דור שמיני הארץ, והחברה שלנו פועלת 50 שנה בארץ, והיום אנחנו בונים בכל הארץ 1,400 יחידות דיור ב-12 פרויקטים, ואני אצל הסמרטוטים משוק ההון לא הצלחתי לגייס 50 מיליון שקל כי לא ליקקתי להם. אבל זה בסדר, אני לא צריך אותם. אם מחר אני רואה קרקע שאני רוצה אני קונה אותה עם הון עצמי וליווי בנקאי".

מזרחי מוסיף כי "כל שוק ההון זה גוף צבוע, של שמור לי ואשמור לך, אנשים שחוץ מלגזור קופונים לא מעניין אותם כלום. הכספים של החוסכים שמושקעים בחברות האלה לא מעניינים את מי שמנהל את הכספים בשוק ההון. ראינו כבר כמה מיליארדים גילחו לחוסכים בשוק ההון. הרגולציה לא נכונה, עוסקת איפה שלא צריך, בביורוקרטיה במקום לעסוק במעשה ובנכון.

"בהנהלות הבנקים מאשרים מאות מיליוני שקלים בהינף יד, בלי לשקול ולבדוק את הדברים, כולל מה החובות וההתחייבויות של כל אחת מהחברות שיש לה אג"חים, אז אחר כך שלא יתפלאו שיש כל כך הרבה גילוחים ותספורות. איך אפשר להחזיר חוב של 110 מיליארד שקל עם ריבית של 6 מיליארד? כתבתי בכוונה בפרסומת את המספרים ב-12 ספרות כדי שאנשים יבינו את הממד והגודל".

מזרחי התייחס גם לחברות חדשות יחסית שמגייסות כספים לצורך פעילות נדל"ן בחו"ל: "זה כסף שיתאדה וילך לאיבוד עם הזמן. החלטתי לצאת מהבורסה כי מי שפועל בשוק ההון לא לרוחי בכלל, אלה אנשים שגמרו אוניברסיטה, כלכלה או מינהל עסקים, וניזונים מטבלאות שמציגות יכולות החזר דמיוניות, הם לא בוחנים את החברות באמת".

ההתנהלות הנכונה של גופים המלווים כספים לחברות נדל"ן צריכה להיות שונה במהותה, מבחינת מזרחי. "אסור לתת לחברה כסף לפני שנציג של הגוף המנפיק, יישב בחברה שבוע-שבועיים, יכיר את האנשים שלה ויבדוק את ההתנהלות שלה", אמר, "במקום זה, אנשי שוק ההון לא יוצאים מהמשרדים הממוזגים ולא מבקרים באתרים. כשבנאדם קונה נעליים הוא בודק את המחיר לפחות ב-4 חנויות. אז אתה נותן לחברה 100, 200, 400 מיליון שקל בלי לצאת פעם אחת מהמשרד במונית לראות מי זאת החברה שנתת לה מאות מיליונים? מי שנותן 500 מיליון שקל לחברה, לא יזיק לו לקום מהכיסא שלו ולבדוק מה החברה עושה, מי היא בכלל, ולא לתת לה שקל לפני שילווה אותה כמה ימים. במקום זה, בא נציג עם עניבה יפה ונותנים לו 400 מיליון שקל, ואחר כך שואלים למה קרה מה שקרה".