ההימור - הדירוג של ישראל

מיקו צרפתי, יו"ר וועד עובדי חברת החשמל, מצטייר היום כמפסיד העיקרי מהחלטת המדינה להקשיח את עמדותיה במו"מ מול העובדים על הרפורמה בחברת החשמל. צרפתי התעקש עד היום שלא לשחק לפי כללי המשחק המקובלים. לפי הכללים וועדי עובדים אמורים להתנהג בכוחנות ובבריונות, להשתמש בכל שאלטר אפשרי שעומד לרשותם - ורק אז לשבת למו"מ ולסגור הסכם.

צרפתי התעקש ללכת ישר לחדרי המו"מ. הוא סולד מהתדמית שדבקה בוועד העובדים שלו ומנסה בכל כוחו להראות שהוא המבוגר האחראי. האסטרטגיה שלו לאורך כל הדרך הייתה להתנהג באחריות, לפעול בליווי משפטי צמוד ובשום מקרה לא לפגוע בציבור.

אבל לפיד, המתאגרף החובב, אינו מתכוון לוותר לצרפתי בקלות על הקרב. השיקול כאן הוא בעיקרו פוליטי. לפיד יודע שאם כניסה קרקעית לעזה מניבה 80% תמיכה ציבורית אז כניסה בוועד עובדי חברת חשמל מניבה 90% לפחות.

הכדור נמצא עכשיו במגרש של צרפתי. באוצר מעריכים כי הוא עשוי לנקוט בשתי דרכים: או שיבחר בדרך העימות או שימשיך להתחמק מקרב אגרופים. במקרה כזה כבר מכינים באוצר את "תכנית ההתייעלות", שם יפה להמשך המדיניות של הרעבת חברת החשמל והחלשתה. עד היום נקטנו בכפפות משי בטיפול בחברה, אומרים באוצר, מעכשיו נתייחס אליה כפי שאנחנו מטפלים בנמל אשדוד. עובדים חדשים לא ייקלטו בחברה. תחנות כוח חדשות לא יוקמו ותחנות פעילות יימכרו לידיים פרטיות.

"בטווח הרחוק חברת החשמל לא תייצר יותר חשמל" מבטיחים באוצר. הבעיה היחידה באסטרטגיה הזו היא שהחברה היא בסופו של דבר בבעלות ממשלתית. ההימור הוא על דירוג האשראי של מדינת ישראל, שעשוי להיפגע במקרה שהחברה תגיע להסדר חוב, או חלילה לחדלות פירעון, עקב החובות ההולכים והתופחים. ההסתברות שתרחיש אימים הזה יתממש רק הולכת וגדלה.