ניהול התיקים בישראל: רמת ריכוזיות גבוהה, שקיפות נמוכה

בניסיון ראשון לשפוך אור על תעשייה שמנהלת קרוב לרבע טריליון שקל מכספי הציבור, פרסמה היום רשות ני"ע נתונים חדשים על תעשיית ניהול תיקי השקעות בישראל. מדובר בנתונים ברמת הענף, ובטווח של שנה וחצי בלבד, אשר אינם כוללים מידע על אודות החברות המנהלות עצמן, דמי הניהול שהן גובות או שיעור הרווח שלהן. המשמעות: תעשיית ניהול תיקי ההשקעות בישראל רחוקה מלהיות שקופה.

ובכל זאת, מהנתונים שפרסמה הרשות, עולות כמה מגמות מעניינות, ובראשן הריכוזיות הגבוהה בענף. מתברר כי 86% מנכסי התעשייה מרוכזים בידי 14% מהחברות הפועלות בה, או במילים אחרות - 17 מתוך 120 החברות הפועלות בענף של ניהול תיקי השקעות חולשות על כ-212 מיליארד שקל (בהן, ניתן להניח, גופים כפסגות, מיטב דש ואקסלנס). נוסף על כך, ל-4% מהחברות הפועלות בענף יש יותר מחמשת אלפים לקוחות כל אחת, בעוד שרוב החברות הפעילות בו (75%) יש פחות מ-500 לקוחות כל אחת.

תעשיית ניהול התיקים מנהלת, נכון לסוף יוני, 246 מיליארד שקל עבור 84 אלף לקוחות. הללו מתחלקים לשני סוגים מרכזיים: לקוחות מוסדיים (קרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה) ולקוחות פרטיים. רוב נכסי הענף מנוהלים עבור האחרונים (60%), וגם כאן נרשמת ריכוזיות גבוהה: כ-72% מנכסי הלקוחות הפרטיים מרוכזים בידי 8% מהחברות בתעשייה.

נתון מעניין נוסף, המתייחס להתפלגות הלקוחות בענף, מרמז על היקף ההון של הציבור המנותב להשקעות באמצעות מנהלי תיקים. כמחצית מנכסי הלקוחות שאינם מוסדיים (הגדרה זו כוללת תאגידים וחברות), כלומר כ-72 מיליארד שקל, מרוכזים ב-3,633 תיקים - 4% מסך כלל התיקים בקבוצה. נתון זה משקף תיק השקעות ממוצע של כ-16 מיליון שקל.

פעילות אינטרסנטית

מהנתונים עולה כי 23% מהחברות בענף מספקות ייעוץ השקעות, שבו חובת הנאמנות היא ללקוח. כלומר, רוב פעילות ניהול התיקים בישראל מנוהלת על-ידי גורמים בעלי אינטרס מובהק לקדם מוצרים שמנוהלים על-ידיהם (ולכן אינם בהכרח הטובים ביותר ללקוח). מדובר בבתי ההשקעות, שמטבע הדברים "דוחפים" לתיקי ההשקעות שהם מנהלים את מוצרי הבית - קרנות נאמנות ותעודות סל - שברוב המקרים מנוהלים בדמי ניהול גבוהים.

מבין הלקוחות הפרטיים, 36% מנהלים תיק השקעות שרובו (מעל 50%) מושקע בקרנות נאמנות. תיקים אלה מהווים 17% מסך הנכסים המנוהלים עבור פרטיים. מדובר בעלייה של כ-5% בחצי השנה האחרונה, כך שנכון לסוף יוני 2014, תיקי השקעות פרטיים שרובם מושקע בקרנות נאמנות הם בגודל ממוצע של כ-891 אלף שקל כל אחד, ובסך הכול מנוהלים בהם כ-25.6 מיליארד שקל. כאמור, לא ניתן לאמוד עד כמה הפעילות הזו רווחית, שכן הרשות אינה מפרסמת נתונים לגבי דמי הניהול.

בניגוד לסברה הרווחת כי תעשיית ניהול תיקי ההשקעות צומחת במהירות בשל סביבת הריבית הנמוכה (שדוחפת את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה), נתוני הרשות מצביעים על גידול מתון. נכון לסוף יוני האחרון פעלו בענף 120 חברות, שניהלו 246 מיליארד שקל - ירידה של 10% במספר החברות ועלייה של 4% בסך הנכסים המנוהלים בהשוואה לסוף 2012, עת פעלו בתעשייה 134 חברות, שניהלו 237 מיליארד שקל. זאת כשברקע מגמת הקונסולידציה בבתי ההשקעות מחד, וההכבדה הרגולטורית בענף ניהול התיקים מאידך.

כאמור, למרות חשיבותו לציבור החוסכים, ולמרות היקף הנכסים הגבוה שהוא מנהל, ממשיך ענף ניהול תיקים לשמור על מעטה של סודיות. כל זאת, הודות למנדט שקיבלה התעשייה מוועדת הכספים, ובמסווה של סודות מסחריים ופרסום נתונים שעלול לכאורה לפגוע ביכולתם העסקית.

למרות שאיפתם להגביר את השקיפות בענף, ברשות נמנעו באופן מכוון מחשיפת מידע פרטני בנוגע לגורמים הפועלים בענף, על רקע קביעתה האמורה של ועדת הכספים להיצמד לנתונים כלליים בלבד.

וכך, בניגוד לתעשיות הגמל וקרנות הנאמנות, שמנהלות כיום כ-** וכ-*** מיליארד שקל בהתאמה, וחובת הגילוי אשר לה הן נדרשות רחבה ופומבית - בתעשיית התיקים ממשיכים להתנהל מתחת לרדאר.

רק מתחילת 2013 נדרשו החברות לספק לרשות נתונים שונים על מאפייני פעילותן - לראשונה בתולדות התעשייה - וזאת על רקע כניסתן לתוקף של חובות דיווח של בעלי הרישיון בסוף 2012.

 הריכוזיות בענף ניהול התיקים

 התפלגות ניהול התיקים