איך הענק הפיננסי סיטי תומך ביוזמות של טכנולוגיה פיננסית

טים קוק, מנכ"ל אפל, חשף ביום שלישי השבוע את שירות התשלומים Apple pay, שיאפשר ללקוחות ענקית הטכנולוגיה לשלם באמצעות האייפון. החברה תנסה לגזור קופון מהצמיחה המואצת של תחום הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק), שמגלגל יותר מ-3 מיליארד דולר בשנה וצומח בקצב מהיר.

מערכת היחסים שלנו עם הבנק עברה אבולוציה איטית למדי - הבנקאות הישירה מאפשרת ללקוח הממוצע להדיר את רגליו מסניף הבנק ולבצע מגוון פעולות דרך המחשב האישי והסמארטפון. תעשיית הפיננסים העולמית זכתה לשדרוג מסוים, אבל המהפכה הדרמטית עדיין בחיתוליה, בין השאר בגלל הרגולציה שמתייחסת בחשדנות לחידושים טכנולוגיים שעלולים, אם יגיעו לידיים הלא נכונות, להסב ללקוחות נזקים רחבי היקף.

אחד השחקנים הגדולים בעולם בתחום הפיננסי הוא סיטי, תאגיד גלובלי שמעסיק 260 אלף עובדים ביותר מ-100 מדינות ונסחר בארה"ב לפי שווי של 155 מיליארד דולר. ענקיות בכל תחום תחרותי מתמודדות עם הצורך התמידי לייצר מנועי צמיחה. עם אתגר זה ניתן להתמודד על ידי רכישה של חברות סטארט-אפ שיש להן טכנולוגיה רלוונטית או דרך פיתוח פנימי.

סיטי מנסה לשלב בין הגישות השונות. היא מפעילה בישראל את האקסלרטור שמנהלת ארנית שנער, שדרכו עברו עד היום 20 חברות. האקסלרטור פועל תחת מעבדת חדשנות שמנהל לירון ורמן, שמעסיקה 80 איש ומגייסת בימים אלו כוח אדם נוסף.

ורמן, מתמטיקאי בהכשרתו, מכיר את שתי הזוויות - הוא עבד בעבר בסטארט-אפ סופרדריבטיבס שנמכר השבוע תמורת 350 מיליון דולר לחברה שמפעילה את בורסת ניו יורק. "היינו אחד הבנקים הראשונים שאפשרו לסחור במובייל", הוא מספר, "חיפשנו פתרונות יצירתיים בתחום האבטחה ובמקביל חשבנו איך לעשות דברים יחסית מהיר בטלפון. אתה צריך לכווץ מערכת מסחר שיושבת על מסך מאוד גדול למסך מאוד קטן".

מעבדת החדשנות מטפלת כיום ביותר מעשרים פרויקטים, שחלקם כבר מוטמעים אצל גופים מוסדיים בארץ ובעולם ומייצרים הכנסות ואחרים עדיין נמצאים על שולחן השרטוטים. מסתבר שסצנת הסטארט-אפים המקומית קורצת לגופי ענק בחו"ל, בין השאר הודות להחלטה של משרד האוצר לקדם מו"פ פיננסי בישראל. "אני יודע בוודאות על עוד שלושה-ארבעה בנקים ששוקלים להקים פעילות בישראל", אומר ורמן, "ונציגים שלהם נפגשו עם נתניהו".

למנף חומרה קיימת

ההחלטה של תאגידי ענק להקים מרכזי פיתוח בישראל היא בשורה משמחת, אבל החדשות המלהיבות באמת נוגעות להשפעה על משתמש הקצה. הצרכן הסופי, בימים אלו מדובר בעיקר בסוחרים בקרנות גידור, בנקאים וכדומה - צפוי ליהנות מחוויית משתמש שונה לחלוטין.

את אחת הדוגמאות לכך ניתן למצוא בסטארט-אפ Prontoly שהקימו מורן הלוי וניקי פפו במהלך 2013. החברה, שגייסה 600 אלף דולר מהמדען הראשי ומהמשקיע הסדרתי ג'ף פולבר, מנסה לייצר פתרונות מבוססי תוכנה לעולם שבו התשלומים מתבצעים ללא מגע - כלומר ללא שטרות או מטבעות. "החזון הוא להשתמש בסמארטפון בתור אמצעי תשלום מול כל גורם", מספרת הלוי, "זה יהיה בבית קפה, בכניסה לחניון, בעלייה לרכבת ואפילו במקרה של העברת כספים מאחד לשני. הכול יקרה בסמארטפון ולא בפלסטיק ומזומן".

- הבשורה הזו מרחפת באוויר כבר לא מעט זמן.

"זו מגמה שקיימת כבר עשר שנים בשוק, אבל אנחנו לא מאמינים בפתרונות הקיימים ולכן יצאנו לפתח משהו משלנו. בפתרונות הקיימים יש חומרה יקרה, זה לא הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן עד שהטכנולוגיה תגיע לכל משתמשי הקצה. אנחנו בחרנו למנף חומרה שממילא קיימת בכל מכשיר ומכשיר, מטלוויזיה ועד כספומט - לכל מכשיר יש רמקולים ומיקרופונים".

- ואיך זה בדיוק מאפשר להעביר כסף?

"אנחנו נעזרים בכלי אולטרה סאונד שהם בטווח הבלתי נשמע של גלי הקול. על גבי תדרים אלו אנחנו מעבירים סיסמה חד פעמית ומוצפנת, שייחודית לעסקה וכוללת בתוכה רכיב זמן - מה שבין השאר תורם לרמת אבטחה גבוהה. בסיטואציה של משיכה מכספומט יש פתרונות למובייל, אך כדי לתפקד הם מחייבים שיתוף פעולה מצד המשתמש שלרוב הם ארוכים ומעיקים. בלחיצה אחת אנחנו יודעים שאתה נמצא מול הכספומט בעזרת גלי הקול ומיד מספקים את המשיכה מבלי לשאול שאלות מיותרות".

- ואם מישהו מדבר לידי או מנסה למשוך כסף בכספומט הסמוך?

"לקחנו את זה בחשבון ולכן השקענו מאמצי פיתוח רבים על כיול המרחקים לדיוק גבוה ביותר, אפילו כשמדובר במרחק של סנטימטרים. זה רלוונטי גם בסופרמרקטים, ששם כל הקופאיות יושבות אחת ליד השנייה. בנוסף, הטכנולוגיה שלנו גם משגיחה בזמן אמת על אופי הפעולות ומונעת פעולות שנראות מוטעות וחשודות".

- תוך כמה שנים לא נסתובב עם ארנק?

"אני מאמינה שזה עניין של חילוף דורות. אני מנהלת את הקשר שלי עם הבנק רק במובייל. בני דודים שלי, שהם יותר צעירים ממני, כבר מארגנים את כל החיים החברתיים שלהם במובייל, כולל העברות כספים לקניית מתנה משותפת. הם כמעט לא יודעים מה זה מזומן. חילוף הדורות וריכוך בעמדת הרגולטורים השונים מגביר משמעותית את השימוש ואני מאמינה שתוך חמש שנים הטכנולוגיה של הארנק הדיגיטלי תהפוך נגישה וזמינה בדיוק כמו הוואטסאפ".

לסחור דרך גוגל גלאס

ביום שני הקרוב תערוך סיטי ישראל, שמנהל ניל קורני, כנס פינטק שבו יוצגו שורת חידושים בתחום. מי שאחראית על אחד הפיתוחים היא נועה קלכשטיין, שצברה ניסיון בסטארט-אפים פריים סנס ובוקסי. "הגעתי לסיטי כמתכנתת עם רצון גדול להיות מנהלת מוצר והיום אני מנהלת מוצר שקוראים לו citinow שמאפשר לסחור דרך גוגל גלאס ושעונים חכמים. זה כמו סטארט-אפ קטן בתוך המקום הזה".

- לכל ברוקר יש מחשב וטלפון נייד. איזה יתרון אפשר להציע לו בעזרת המחשוב הלביש?

"רצינו לתת ללקוחות חוויה של 360 מעלות, לא להעתיק את מה שיש בדסקטופ ובמובייל לתחום המחשוב הלביש אלא לתת חוויה משלימה. אנחנו לא נעביר מידע לשעון ולמשקפיים כשהלקוחות שלנו בחופש או בישיבה, אבל זה כן יכול להיות רלוונטי כשהם בארוחת ערב או במכון כושר. נאפשר להם לדעת מה המצב של המטבעות או המדדים שהם סוחרים בהם וגם לבצע פעולות קריטיות בכמה שפחות לחיצות".

- המוצר שלכם כבר מוכן?

"אנחנו בשלבי פיתוח אחרונים וגרסה פנימית ראשונה צריכה לצאת תוך שבועיים".

טכנולוגיה אחרת שמפתחים בסיטי מיועדת לשימור הלקוחות, בדגש על לקוחות משמעותיים, בעיקר גופים מוסדיים. קובי שטרנליכט מסביר: "אנחנו יודעים לעזור לאנשי המכירות של סיטי לזהות לקוחות שבסיכון גבוה לנטישה. אנו מנתחים פעילות עבר של לקוחות שנטשו ובעזרת אלגוריתמים מזהים מה מאפיין פעילויות של לקוח לפני נטישה. בזכות המערכת שלנו סיטי מצליחה לשמר אצלה 50% ממי שרוצה לעזוב במקום 5%".