מסע התלאות הפיננסי של גרנובסקי מאודסה לתל אביב

ראיתי את הרבי מלובביץ' אומר בטלוויזיה, שהכי טוב להשקיע בישראל וזה שכנע אותי. בעזרת השם נתחיל לעשות פעילות בישראל, זו המדינה שלי. ככה החליטו אלוהים והרבי. רק מהם אני מפחד, לא משום דבר אחר". במילים אלה הסביר איש העסקים אלכסנדר גרנובסקי את מה שגרם לו לשלם לפני כשנתיים 128 מיליון שקל, תמורת מניות השליטה בחברת ההשקעות BGI שאותן רכש מידי צביקה בארינבוים.

בספטמבר 2012 נחשף לראשונה "המיליונר המסתורי" לשוק ההון המקומי, באסיפת מחזיקי האג"ח של BGI. הללו ביקשו להבין מיהו בדיוק בעל הבית החדש בחברה, אשר רכש את מניותיו של בארינבוים בעסקת בזק, ומהן תוכניותיו לעתיד לבוא.

התשובה שקיבלו מידי גרנובסקי הייתה: "לא באנו ליום אחד, אלא להקים חברה גדולה שבסופו של דבר תהיה עם נכסים טובים ותייצר רווחים. הרווחים הם לצדקה, ולכן חשוב לי שזה ייעשה נכון". באותה הזדמנות התבשרו המחזיקים, כי לתפקיד יו"ר החברה ימונה אברהם וולף, הרב הראשי של אודסה, עיר מגוריו של גרנובסקי.

אולם מה שהתחיל באסיפה ספק הזויה ספק משעשעת, ונמשך בניסיון לרכוש את השליטה בקונצרן הגדול במשק, אי.די.בי, הופך בשבועות האחרונים לסיפור בעל סממנים טרגיים. המשבר באוקראינה גורם לגרנובסקי לפגר בתשלומי ההתחייבויות שנטל על עצמו, חברת המזון ויליפוד שרכש בהמשך מגמגמת בתוצאותיה, ואילו מניותיו ב-BGI נסחרות בשווי של 23 מיליון שקל בלבד - פחות מחמישית מהמחיר שבו נרכשו על ידו. על רווחים לצדקה, כמעט מיותר לציין, אין מה לדבר.

ההצעה הראשונה

ההתחלה הייתה דווקא מבטיחה. שנה לאחר רכישת השליטה ב-BGI הצליח גרנובסקי להניח את ידו, באמצעותה, על מה שרבים מבעלי ההון הבולטים בישראל ניסו לפניו ללא הצלחה - חברת אמבלייז הנסחרת בבורסה הבריטית, בעלת קופת מזומנים בהיקף של כחצי מיליארד שקל. הוא עשה זאת במהלך פיננסי מורכב של רכישת מניות הבעלים, שבראשות קרן פורטיסימו ונפתלי שני.

אמבלייז, שהוקמה על ידי קבוצת יזמי הייטק, נחשבה בזמנו להבטחה טכנולוגיות, והצליחה לגייס הון עצום מהציבור על גלי הגאות של מגזר הטכנולוגיה באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה; אלא שההמשך היה מזהיר פחות, ושמה של החברה נקשר עם הפסדים כבדים, רכישות כושלות, מאבקי שליטה מרים ובעיקר הסתבכותו האישית של אלי רייפמן, מי שנחשב לדמות המובילה מקרב יזמיה. ב-2009 הורשע רייפמן בעבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף, ונכנס לכלא. אמבלייז הפכה לשלד בורסאי עם קופת מזומנים דשנה.

את קופת המזומנים הזו ייעדו גרנובסקי ומנהליו לרכישת קונצרן אי.די.בי, שנקלע לקשיים ונדרש להסדר חוב, במסגרת קבוצת משקיעים שגיבש נוחי דנקנר (מי שהוביל את הקונצרן למצבו העגום). כתבים שהוזמנו להתלוות לגרנובסקי באודסה, ערב החלטת ביהמ"ש על גורל אי.די.בי, ידעו לספר כי בבעלותו חברות נדל"ן וספנות, קרקעות ואפילו שדה תעופה. על שותפו לעתיד סיפר באותו המסע: "נוחי הוא איש נחמד, מענטש, חבר ושותף טוב. את כל ההחלטות ננסה לקבל ביחד. יש לי מספיק כסף ברוך השם, ועכשיו אני רק רוצה לתרום לחב"ד בכל העולם".

אלא שנושי אי.די.בי, כך התברר, מאסו בדנקנר ובחרו בהצעה המתחרה שהגישו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. גרנובסקי, שעד אז כבר שילם חלק נכבד מתמורת הרכישה של אמבלייז, פנה לחפש בדחיפות ייעוד אחר לכספים שבקופתה, ודומה שבחר בהצעה הראשונה שהונחה לפניו - רכישת יבואנית המזון ויליפוד מידי האחים יוסי וצביקה ויליגר. האחרונים, נזכיר, שיתפו עמו פעולה בקבוצת המשקיעים, שגיבש דנקנר ואשר התפרקה זמן קצר קודם לכן.

בתפקיד גאידמק

בעסקת הרכישה של ויליפוד, שנחתמה בחודש מארס השנה, נקבע כי אמבלייז תרכוש את מניות האחים ויליגר תמורת סכום של 268 מיליון שקל - פרמיה נכבדה של 30% על מחיר השוק באותו הזמן. בנוסף לתמורה שקיבלו, הובטחה לשני האחים העסקתם כמנהליה הבכירים של ויליפוד למשך שלוש שנים נוספות; זאת בתנאי השכר המפנקים, אשר להם הורגלו בעבר (כ-3 מיליון שקל לכל אחד), עם תוספת של 1.5 מיליון שקל בשנים שלאחר מכן עבור התחייבות לאי-תחרות בחברה למשך 6 שנים.

כאן המקום להזכיר, אולי, שלא היה זה האקזיט הראשון של האחים ויליגר. ב-2007 מכרו השניים את השליטה בויליפוד בפעם הראשונה, גם אז לאיל הון ממדינות חבר העמים לשעבר - ארקדי גאידמק, שנמצא אז בעיצומו של מסע רכישות פזרני בישראל. בדומה לגרנובסקי, גם גאידמק חתם על העסקה במהירות, מבלי שערך בדיקת נאותות לחברה.

שנה לאחר מכן נקלעו עסקיו של האוליגרך הרוסי לקשיים, ובעקבותיהם הוא נאלץ ליטול הלוואה מהאחים ויליגר, תוך שהוא משעבד להם את החזקותיו. לאחר שלא עמד בתנאי ההלוואה, מימשו האחים את השיעבוד שניתן להם, ולמעשה השיבו לעצמם את השליטה בחברת יבוא המזון, תוך שהם מותירים בידם רווח של כ-100 מיליון שקל שקיבלו במסגרת העסקה.

עבור האחים היוותה המכירה לגרנובסקי אקזיט מזהיר. ומה לגבי הרוכש? ובכן, מאז נחתמה העסקה הורעו תוצאותיה של ויליפוד במידה ניכרת, בעקבות ההאטה בשוק המזון שהוחמרה בעת מבצע "צוק איתן". את המחצית הראשונה של 2014 סיימה החברה בצניחה של יותר מ-50% ברווח הנקי, שהסתכם ב-10 מיליון שקל בלבד. מניית ויליפוד נפלה בכ-25% מאז נחתמה העסקה, ונכון להיום מופסדת BGI על השקעתה כ-50% "על הנייר".

עשה לך רב

גם בגזרת עסקיו הפרטיים יש לגרנובסקי בעיות, כאמור. דוחות BGI, שפורסמו בחודש שעבר, סיפקו בפעם הראשונה אישור לקשייו בהעברת תשלום של כ-11 מיליון דולר לידי קרן פורטיסימו ומוכרים נוספים, במסגרת השלמת העסקה לרכישת אמבלייז. למרות שהוצג בעבר כמיליונר בעל אמצעים, לגרנובסקי יש כיום קושי להנזיל את נכסיו המרוכזים באוקראינה, בעקבות העימות הצבאי מול רוסיה.

בדוחות BGI נכתב, כי הצדדים לעסקה הגיעו להבנות בדבר המועד האחרון למימוש התחייבות התשלום, "בעקבות המצב באוקראינה"; וכי על פי אותן הבנות, "יינתן לגרנובסקי הזמן הדרוש לו לארגון התשלום, וזאת מבלי שנקבע לכך זמן קצוב". בינתיים העמיד גרנובסקי מספר בטוחות כנגד ההתחייבויות למוכרים, ובהן צ'ק של לא פחות מ-5 מיליון דולר מטעם חברה שבבעלות הרב וולף.

במצב שנוצר, גרנובסקי צריך להחזיק אצבעות לשיפור במצב הכלכלי באוקראינה, כדי לעמוד בהתחייבויותיו למוכרי אמבלייז, וכן לשיפור בענף המזון בישראל, כדי שויליפוד תוכל להצדיק את ההון הרב שהושקע ברכישתה. אחרת, התערערות הקונסטרוקציה הפיננסית שבנה גרנובסקי, עלולה להוציא אותו מהשקעותיו בישראל בשן ועין, ואולי אף תחזיר את ויליפוד, שוב, לידיהם של האחים ויליגר.

 אלכסנדר גרנובסקי / איור: גיל ג'יבלי