רפורמה במדען הראשי: תוקם רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית

משרדי האוצר והכלכלה הכריזו היום (ה') על רפורמה בלשכת המדען הראשי שבמשרד הכלכלה, בניסיון להקל בתמיכת המדינה ביזמות ובחדשנות: במרכז הרפורמה, הקמת רשות לאומית לחדשנות טכנולוגית שתפעל בכפוף ללשכת המדען הראשי, אבי חסון, ולרשותה יעמוד מגוון רחב יותר של כלים לסיוע מהיר לחברות וליזמים. הרשות עתידה לפעול החל ב-2016 כזרוע ביצועית ללשכת המדען הראשי, כשהמדען יהיה היו"ר שלה ומתחתיו יכהן מנכ"ל. בדירקטוריון הרשות יכהנו נציגים ממשרדי האוצר והכלכלה ועוד שלושה נציגים מהתעשייה.

את הרפורמה קידמו בשנה האחרונה חסון, שר הכלכלה נפתלי בנט, ושר האוצר יאיר לפיד. זאת, מתוך תפיסה שהכלים הקיימים בלשכת המדען הראשי כבר אינם עונים לצרכים בשטח של חברות ושל יזמים שעוסקים בחדשנות. בנט: "הרפורמה מהווה מהפכה שנעשית לראשונה ולאחר 20 שנה בלשכת המדען.

היא תקצר הליכים ותספק את ארגז הכלים הנכון להגברת החדשנות הישראלית ולהגדלת הצמיחה והכלכלה במשק. עם חוק האנג'לים, הרפורמה תכניס אנרגיה אדירה לשוק ההיי-טק הישראלי. הכלים שעומדים כיום לרשות המדען, הם כמו טלפון חוגה בעידן של אייפון 6. כמנכ"ל חברת היי-טק בעבר, לא נעזרתי בכלים שהציע באותה עת המדען הראשי, כי הם לא היו מתאימים לחברה שלי. עם הוצאת הרפורמה לדרך, לשכת המדען הראשי תפעל בקצב של היי-טק אמיתי ותיקח את הענף הזה בישראל ל-20-25 שנה הבאות בזכות הגמישות שלה והכלים המגוונים והעדכניים שהיא מציעה".

כלי הסיוע החדשים שתעמיד המדינה ליזמים עתידים להתרחב במסגרת הרפורמה: סל הכלים מכיל כיום בעיקר תמיכה במסלול של מענקים, ועם תחילת פעילות הרשות יהיה בכוחה של המדינה לתמוך במיזמי חדשנות, בין השאר באמצעות השקעות אקוויטי, ערבויות והלוואות. "אם מתקיים מצב היפותטי של צורך בהקמת פעילות בתחום המחקר הגנטי, המדינה תוכל לאחר הרפורמה להשקיע 5 מיליון דולר בתמורה להשקעה של משקיע זר בהיקף של כ-25 מיליון דולר. במצב הקיים, לממשלה אין כלים לתמוך במיזם כזה, כי לממשלה ייקח שנתיים כדי להעביר את התוכנית. אנחנו חייבים להיות הרבה יותר מהירים", אמר בנט בשיחה עם "גלובס".

לדברי המדען הראשי חסון, הרשות החדשה שתוקם תהיה סטטוטורית ותוכל לפעול מול צורכי התעשייה "במהירות וביעילות" כהגדרתו: "בנינו מערכת של איזונים ובלמים שתשמור על המטרות הממשלתיות שלשמן היא קיימת תוך התנהלות חכמה, גמישה וחדשנית - וזאת בסטנדרטים שמותאמים לתחכום ולחדשנות של התעשייה שאותה אנו משרתים. תעשיית ההיי-טק הישראלית - שהגיעה ב-20 השנים האחרונות להישגים מרשימים והפכה את ישראל לאחד ממרכזי החדשנות המובילים בעולם - נמצאת בהאטה מדאיגה ולכן מתחייבים צעדים משמעותיים שיתניעו אותה מחדש".

התוכנית תוצג ביום ראשון הקרוב בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי, ולאחר מכן תובא לכנסת כחלק מחוק ההסדרים שתגיש הממשלה. לפני יישום התוכנית דרוש גם הליך לשינוי בחוק המו"פ הקיים. כיום מסתכם תקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה בכמעט 1.4 מיליארד שקל. הרשות עצמה תתוקצב בידי המדינה, ותמלוגים שיישלמו בעתיד חברות שזכו לסיוע במסגרתה יועברו לקופת המדינה. בנט אמר ל"גלובס" כי הוא פועל במקביל למען הרחבת תקציב המדען הראשי ל-2015. לדברי שר הכלכלה, במסגרת עבודת מטה מקיפה שהוביל עם צוותו בנושא, הוא נועץ בין השאר עם בכירים בתעשיית ההיי-טק בניסיון לזהות את הפערים הקיימים כיום.

אלא שלרפורמה קמו מתנגדים: כמה עשרות מעובדי משרד הכלכלה שעתידים לעבוד במסגרת הרשות שעתידה לקום מסתייגים מהתוכנית החדשה, כמו גם התאחדות התעשיינים, שהביעה היום הסתייגות ממנה. מנכ"ל ההתאחדות, אמיר חייק: "אנחנו מברכים על כל מהלך שישפר את פעילות המערכת הממשלתית, אך במקרה הזה ההצעה כוללת הזרמה של כספים המיועדים לתעשייה אל קרנות ההון סיכון שהמטרה שלהן היא מקסום של רווחים בטווח הקצר ובטווח הבינוני, ובוודאי שלא לפיתוח תעשייה מתקדמת ובת-קיימא בישראל. נקבל רשות חדשנות בזמן שקיימת סכנה גדולה שהיא תתרום לחדשנות - אבל לא בתוך ישראל".