פרץ: יוזמת נתניהו להקלת הרגולציה תגן על מזהמים

יוזמת נתניהו להפחתת הנטל הרגולטורי, שנחשפה ב"גלובס" ותעלה לאישור הממשלה מחר (א'), תפגע משמעותית ביכולת לקדם רפורמות ותעכב רגולציה חדשה וחשובה במיוחד בתחומים סביבתיים, כך מזהיר השר להגנת הסביבה עמיר פרץ. בין היתר סבור פרץ כי המודל החדש יקשה מאד לאכוף חקיקה סביבתית על מפעלים מזהמים וגורמים אחרים הפוגעים באיכות הסביבה. "מדובר בהחלטה הרסנית, שתעצור רפורמות ותפגע ביכולתה של הממשלה לקדם חקיקה המיועדת להגן על האזרחים וכל תכליתה להעניק פרנסה ליועצים", כותב פרץ במכתב ששיגר שלשום לראש הממשלה בנימין נתניהו.

מרבית שרי הממשלה הביעו תמיכה בתוכנית ונכון לאתמול השר פרץ הוא היחיד שהודיע על התנגדותו.

הקבינט הכלכלי חברתי אמור לאשר מחר את תוכניתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר להפחתת הנטל הרגולטורי על המשק, תוכנית שנחשפה ב"גלובס" לפני שבועיים". ישראל נחשבת למדינה "מוכת רגולציה" ולאחרונה דורגה במקום ה-116 בעולם באינדיקטור הרגולציה הממשלתית במסגרת מדד התחרותיות שפרסם הפורום הכלכלי העולמי (WEF). הממשלה הסמיכה לפני שנה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה להכין תוכנית להקלת הרגולציה במטרה לתרום לעידוד הצמיחה וליצירת סביבה עסקית טובה יותר ולהגברת הפעילות העסקית במשק.

יוזמי התוכנית מתכוונים להתחיל ולחייב רגולטורים במשרדי הממשלה לעבוד על פי התוכנית כבר ב-2015 תוך קביעת יעד של "הפחתת הנטל הרגולטורי ב-25%". התוכנית לא תחייב את הרגולטורים הכלכליים הפועלים מתוקף חוק - רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון (שהצהירה כי תאמץ תוכנית יזומה באופן וולנטרי). במשרד להגנת הסביבה לעומת זאת יחויבו לעבוד על-פי התוכנית - האגף לרעש ולקרינה והאגף להדברת מזיקים. פרץ מציין כי כתוצאה מכך עשויות להתעכב יוזמות חשובות כמו הצעת החוק להסדרת העיסוק בהדברת מזיקים, שהועלתה על-רקע האסון בו הורעלו למוות מחומרי הדברה שתי הילדות למשפחת גרוס, והצעת חוק בנושא קרינה מייננת.

במרכז התוכנית עומדת הכוונה להטיל על כל רגולטור בבואו לקבוע רגולציה חדשה, לחשב את הנטל הכלכלי שגורמת הרגולציה אל מול התועלות הצפויות מהטלת הרגולציה. המתודולוגיה מכונה RIA (Regulatory Impact Assessment). מדבר במתודולוגיה מקובלת בממשל האמריקאי שהוצגה לראשונה על-ידי ממשל הנשיא קרטר בארה"ב בסוף שנות ה-70. ממשלות ב-12 מדינות OECD אימצו מאז הדרישה לערוך בדיקות ה-RIA לפני שינויי רגולציה, אם בהיקפים שונים. הארגון המליץ לישראל לאמץ תהליכי RIA.

השר פרץ מעלה נגד השיטה החדשה מספר טענות עקרוניות: הראשונה היא כי בבדיקת העלות-תועלת לא יובאו בחשבון תועלות ועלויות עקיפות אלא ישירות בלבד. מדובר בבעיה רלבנטית במיוחד לחקיקה סביבתית למשל בנושאי זיהום אוויר שבה מצד אחד נגרם נזק ישיר וברור למפעל מזהם בעוד שהתועלות לבריאות ולאיכות הסביבה הן עקיפות במהותן.

"משיחות שניהלו גורמי המקצוע במשרדי עם אנשי משרד ראש הממשלה עולה כי השיקול העיקרי שאמור להנחות את הרגולטור בעת הערכת רגולציה חדשה הוא האם היא צפויה להקשות או להיטיב עם עסקים", כותב פרץ לנתניהו. "שיקולים הנוגעים לעלות או תועלת סביבתית או חברתית הם שיקולים מדרגה שניה".

בנוסף טוען פרץ כי התוכנית הוכנה בהליך מזורז ללא התייעצות מספקת עם גופים מקצועיים ומבלי שניתנה התייחסות מספקת להערות המשרדים. פרץ סבור כי היה מקום לערוך פיילוט לבדוק את היתכנות המודל, לפני יישומו, לאור העובדה שמדובר במתודולוגיה "שלא נוסתה מעולם בישראל ומסתמכת על הניסיון ממדינות אחרות, ניסיון שבמקרים רבים העלה קשיים".