עירום, הסתה ופשעים כלכליים: עו"ד שי ניצן על איום הסייבר

"פשעי סייבר הם פשיעה לכל דבר, וצריך לטפל בהם ככאלה" - כך אמר הבוקר (ב') פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בכנס הסייבר הבינלאומי הרביעי הנערך באוניברסיטת תל-אביב.

לדברי ניצן, "נזקי פשיעת הסייבר עולים ומתגברים גם בגלל קלות הביצוע וקשיי החשיפה של העבירות ומבצעיהן. קיימים מחקרים שונים המעריכים את נזקי פשיעת הסייבר ברמה הגלובלית בהיקף העולה על 1% מסך ההכנסה העולמית הגולמית. מדובר בסדרי גודל של מאות מיליארדי דולרים".

עו"ד ניצן פתח את דבריו בכנס בסיפור המוכר לרבים מאיתנו בגרסה זו או אחרת. "ש', נערה כבת 15, שלחה לבן זוגה תמונות עירום ברשת. הלה ניצל את תמימותה והפיץ באופן אנונימי את התמונה ברשתות חברתיות, ובמהירות רבה התמונות נפוצו בקרב חבריה לכיתה ובפני אלפי אנשים בארץ ובעולם. בעקבות כך אותה נערה ביצעה ניסיון התאבדות. אירוע זה, שאני מניח ששמעתם עליו ועל דומים לו, ממחיש כיצד השימוש בפלטפורמה של הרשתות החברתיות והאפשרות להפצה אנונימית יכולים להביא לפגיעה קשה עד מאד. מדובר בעבירה חמורה, אך בקרב בני-הנוער המעשה נחשב כמעשה קונדס", אמר.

לדבריו, "מקרה זה, כמו רבים אחרים, ממחיש שעם כל הטוב המגולם במרחב הסייבר, הוא טומן בחובו איום חמור שלא היה מוכר קודם לכן. האיום הוא בדמות פוטנציאל לפעילות עוינת, היכולה לפגוע הן בתפקודו של מרחב הסייבר כשלעצמו והן בתפקוד במרחב הפיזי המושפע ממרחב הסייבר".

עוד הוסיף פרקליט המדינה כי הסיכונים במרחב הסייבר אינם חדשים, והם מלווים את הפעילות במרחב מראשיתו. "אולם", אמר, "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בהיקף ובעוצמת האיומים בעולם כולו ובישראל בפרט. איומים אלה מהווים בחלקם סיכון לביטחון הלאומי, ובחלקם מהווים סיכון, לא בהכרח פחות חמור, להתנהלות התקינה של הכלכלה והחברה ואף לביטחון האישי של אנשים פרטיים".

בהמשך דבריו מיפה פרקליט המדינה את הפשיעה במרחב הסייבר, והצביע על כמה קבוצות של עבירות איתן מתמודדת מערכת אכיפת החוק בישראל. בין עבירות אלה מנה:

1) "עבירות נגד מחשב ונגד מידע. הכוונה לתקיפות סייבר חדירה לאתרים ולמידע ממוחשב, הפצת וירוסים, סוסים טרויאניים, מתקפות שמטרתן מניעת שירות, השחתת אתרים, גניבת מידע ועוד.

2) "הקבוצה השנייה היא של עבירות פליליות בעלות ממד פיזי, כגון אונס, רצח או סחר בסמים, המבוצעות תוך הסתייעות במרחב הסייבר, אך מושלמות כמובן מחוץ למרחב הווירטואלי. אחת הדוגמאות הזכורות בעניין זה היא מקרה הרצח של הנער אופיר רחום ז"ל, שהתפתה להגיע לפאתי העיר רמאללה, לאחר שקיים התכתבות ענפה בצ'אט עם מחבלת בשם אמנה מונא, ומשם נחטף ונרצח תוך זמן קצר.

3) "קבוצה שלישית של עבירות במרחב הסייבר הן 'עבירות באמצעות מחשב', שהועתקו במלואן מהמרחב הפיזי אל המרחב הממוחשב, כגון הימורים מקוונים, מירמה מקוונת, פרסומי תועבה פדופיליים, סחיטה מקוונת ועוד. מחקרים מראים קפיצה של אלפי אחוזים בכמות הפרסומים הפדופיליים ברשת, לעומת כמותם בעידן הטרום-אינטרנטי. כך גם לגבי מחזורי ההימורים בעידן הטרום-אינטרנטי, לעומת העידן האינטרנטי.

4) "הקבוצה הרביעית והאחרונה החופפת בחלקה לקבוצה השלישית עוסקת בעבירות ביטוי מקוונות. המדובר בעבירות שהתפשטו עד מאד במרחב הסייבר וניצלו את תכונותיו של המרחב כדי לפרוח ולהתפשט באופן מדאיג. בקטגוריה זו נמנות עבירות כגון הפרת צווי איסורי פרסום, עבירות של לשון הרע, זילות בתי המשפט, העלבת עובדי ציבור וחמור מכל - הסתה לגזענות ולאלימות".

גזענים יותר

פרקליט המדינה ניצל את הבמה להתייחס גם לתופעת ההסתה לגזענות ולאלימות בכלל, וברשת בפרט - אשר לביטוייה החריפים נחשפנו בעת האחרונה על רק מבצע "צוק איתן".

"בחודשים האחרונים היינו עדים לעלייה מדאיגה בתחום זה, בפרט מאז פיגוע החטיפה של שלושת הנערים ביוני 2014, ולאחר מכן בזמן מבצע 'צוק איתן'. המסיתים ניצלו את הפלטפורמות השונות שמציעה הרשת, לרוב באנונימיות, וזאת כדי להפיץ את דברי השנאה בחינם, בקלות יחסית (בלחיצת כפתור), לקהל רחב, ותוך תחושה שלא יישאו בתוצאות בעקבות דבריהם.

"דברי ההסתה התפשטו כאש בשדה קוצים, כאשר משתמשים שונים ערכו קישורים לפּרסומים אלה, ובכך הגדילו את התפוצה של הפרסומים. וכך, תופעת ההסתה קיבלה פנים אחרות, מסוכנות ופוגעות, המנוגדות הן לערכי המדינה והן לערכי היהדות", אמר ניצן.

עוד הוסיף פרקליט המדינה כי "היום יכול כל אדם להפיץ דברי הסתה קשים ובוטים לאלפי אנשים, ובכך טמונה מסוכנות התופעה. משרד המשפטים נחוש להילחם מלחמת חורמה בתופעה מסוכנת זו. בשיתוף-פעולה עם המשטרה נפתחו בחודשים האחרונים תיקי חקירה העוסקים בפרסומים ברשת, וחלקם כבר הבשיל לכתבי אישום.

"כך, למשל, העמדנו לדין מפעיל של דף פייסבוק שכותרתו 'כנופיית אל-יהוד', שפרסם, לכאורה, דברי שטנה קשים נגד ערבים וקרא לפגוע בהם. אנו נמשיך ונעשה כל שביכולתנו כדי להעביר את המסר שלפרסום דברי הסתה וגזענות יהיה מחיר בתחום הפלילי, והאנונימיות כביכול של המפרסם לא תעמוד לו ולא תהווה מקלט מפני העמדה לדין".

בנוסף הודה פרקליט המדינה כי במערכת האכיפה מזהים במצב המשפטי הקיים קשיים משמעותיים של המשפט הפלילי למלא את תפקידו החברתי החשוב בהקשר המקוון, ועקב כך, קושי במניעת הנזקים של פשיעת הסייבר ובהגנה על הביטחון הלאומי, הכלכלי והאישי בסייבר.

לדבריו, "כתוצאה מקשיי האכיפה במרחב הסייבר, האטרקטיביות של המרחב לגורמי פשיעה וטרור הולכת וגדלה. אנו מזהים מעבר של ארגוני פשיעה, כמו גם ארגוני טרור, לפעילות במרחב הסייבר בשני מישורים: הן ביצוע עבירות במרחב הסייבר והן שימוש במרחב הסייבר כפלטפורמה להתקשרות חשאית והעברת מסרים.

"אנו מזהים שימוש ב'רשת האפלה' (Darknet) לצורך ביצוע עבירות סמים ונשק וגם לצורך פעילות טרוריסטית. ארגוני הפשיעה והטרור מזהים את הכדאיות הכלכלית שבמעבר לסייבר וכן מזהים שמדובר במרחב המגלם סיכון קטן יותר להיתפס".

חרף הקשיים הבהיר עו"ד ניצן כי יש להילחם בפשיעת הסייבר ו"גם למגר את התפישה שהנזק במרחב הווירטואלי אינו מוחשי ואינו 'אמיתי'. נזקי הפשיעה במרחב הסייבר הם בהחלט ממשיים, אפילו בחיי היום-יום. נערה שמה קץ לחייה לאחר שחוותה השפלות וביזוי מיני ברשת; מקרים בהם נערות הוכרחו באיומים או במירמה לבצע מעשים מיניים מול מצלמת רשת מקוונת; תרגילי 'עוקץ ניגרי' הובילו אנשים להפסדים כספיים ניכרים, וכך הלאה. נזק ממשי מגולם גם בהוצאות אבטחת מידע אדירות, שתאגידים ועסקים קטנים משקיעים על מנת להימנע מליפול קורבן לתקיפות סייבר שונות".

לדבריו, "נראה כי הגיעה שעתו של מהלך תגובה מקיף ונרחב של מערכת המשפט לסיכוני מרחב הסייבר".

אכיפה פלילית בסייבר

בחודשים האחרונים, בהמלצת הפרקליטות, שהתקבלה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, ובשיתוף-פעולה פורה במיוחד עם המטה הקיברנטי הלאומי, בראשות ד"ר אביתר מתניה, הוחל במהלך אסטרטגי לפיתוח תפיסה, עקרונות ודרכי יישום לצורך מתן מענה הולם לאיומי מרחב הסייבר. זאת בהמשך למהלך מקביל, שהוחל בו במשטרת ישראל בשנה שעברה, שבמסגרתו הוקמה יחידת הסייבר.

"ברמה התפיסתית", הבהיר פרקליט המדינה, "הפרקליטות סבורה כי יש לפתח שתי אסטרטגיות משלימות של אכיפה פלילית במרחב הסייבר: האחת - אכיפה פלילית קלאסית המבוססת על הגברת סיכויי התפיסה של מבצעי העבירות להיתפס, ועל העמדתם לדין והחמרת הענישה בגין העבירות, במקרה שיורשעו. השנייה, שהיא כאמור משלימה לראשונה - אכיפה פלילית אלטרנטיבית, שבמסגרתה ננקוט שורת פעולות לצורך סיכול ומניעת הנזק באמצעות כלים משפטיים, למשל, באמצעות פעולות של מניעת גישה לרשת, הסרת התכנים הפוגעניים, או הטלת אחריות על ספקית השירות המשמשת כפלטפורמה לפעילות העבריינית".

ברמה המעשית, הוסיף, "קיים צורך חשוב ומיידי בהקמת יחידת סייבר ארצית בפרקליטות המדינה, שלצערנו עוד איננה קיימת, לצורך ריכוז העבודה המשפטית בתחום מתפתח ומאתגר זה, הנחיית מחוזות הפרקליטות בתיקים אלה, וטיפול בתיקים הגדולים והמורכבים שעוד יתרגשו עלינו בתחום פשיעת הסייבר. אנו ערים לכך שמדובר במהלך בעל השלכה תקציבית, אבל דומה כי התועלת הגלומה במהלך זה תעלה עשרות מונים על עלותה והתועלת אף תופק בטווח זמן קצר יחסית".

בנוסף אמר ניצן כי "הפרקליטות זקוקה בדחיפות לתגבור בכוח-אדם מיומן לתחום הסייבר, על מנת להתמודד עם האיום המשתכלל של גורמי הפשיעה והטרור במרחב הסייבר ועל מנת להשלים, בבחינת 'רגל מסיימת', את המהלכים המקבילים שכבר נערכים בקרב רשויות האכיפה האחרות, ובראשן המשטרה.

"בכוונתי לפעול בהקדם, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה, להקמת יחידת סייבר ארצית שכזו בפרקליטות המדינה, ואני תקווה שבכך נקדם את המאבק בתופעת פשיעה חמורה ומתעצמת זו".