עלות מבצע "צוק איתן" עומדת על כ-6.5 מיליארד שקל, כך מעריך משרד האוצר, ולא 9 מיליארד שקל כפי שמעריכים במשרד הביטחון. האומדן של האוצר מופיע במכתב ששיגרה היום החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו למשרד הביטחון. החשבת סבורה כי יש להפחית מהסכום הוצאות נוספות בהיקף של כ-300 מיליון שקל, שאינן קשורות למבצע. חלק ניכר מהפער בין אומדן האוצר לאומדן מערכת הביטחון נובע מסירובו של האוצר להכיר בסכומים שצה"ל מבקש לצורך החזרת הכוחות לכשירות מבצעית.
במשרד האוצר מתמחרים את העלויות של המבצע צוק איתן בעזה בכ-6.5 מיליארד שקל וזאת בזמן שעלויות המבצע, לפי מערכת הביטחון מסתכמות בכ-9 מיליארד שקל, כאמור. הפער, של כ-2.5 מיליארד שקל באופן שבו מחשבים בשני המשרדים את העלויות של המבצע בן 50 הימים בעזה, התגלע אף שבמהלך הלחימה התגאו בכירים באוצר ובמערכת הביטחון בשקיפות חסרת תקדים: שני המשרדים נהגו לקיים בתקופת הלחימה דיונים יומיים ובמסגרתם הציגה מערכת הביטחון לנציגי האוצר את העלויות המדויקות של כל יום לחימה. שני המספרים מתבססים על מערכת דיווחים ראשונה מסוגה שפעלה בתקופת המבצע והעבירה דיווחים מפורטים על שימוש בתחמושת ועלויות הפעלת הכוחות.
במשרד האוצר סבורים, באופן עקרוני, שהוצאות מבצעים מסוגו של "צוק איתן" אמורות להיות משולמות מתקציב צה"ל, שנועד לאפשר לצבא לנהל לחימה, כפי שהיה לדוגמה במבצע "עמוד ענן", שעלויותיו - כ-2 מיליארד שקל - נספגו על ידי מערכת הביטחון ללא תקציב נוסף. ואולם בעוד "עמוד ענן" נמשך רק 8 ימים, נמשכה הלחימה בצוק איתן יותר מ-50 יום והעלויות היו גבוהות פי כמה. על רקע נתונים אלה, הסכים האוצר לשלם לצבא את ההוצאות "מהשקל הראשון".
עד כה קיבלה מערכת הביטחון סכום ראשוני של 1.5 מיליארד שקל, והכוונה לשלם את מלוא העלויות עד לסוף השנה הנוכחית.
"אין מלחמות זולות"
ניכר שגם בירושלים וגם בקריה בתל אביב אין חולקים על סכום של 6.5 מיליארד שקל שאותם האוצר אכן מתכוון לכסות על הוצאות המבצע. אלא שאת הפער בחישוב העלויות, כך לפני גורמים המעורבים במחלוקת בין שני המשרדים, האוצר מסרב לסגור. מבחינת מערכת הביטחון מדובר בסכום שמבטא צורך בהול להחזרת צה"ל לכשירות לאחר לחימה: מדובר בכסף שאמור לשמש לתיקון של כלים שניזוקו במהלך הקרבות; באימונים גדודיים ובתרגילים חטיבתיים של כוחות חי"ר ושריון שלקחו חלק בלחימה בתוך התאמתם לזירות הקרב העדכניות.
בעיצומה של המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון על גובה התקציב, ולאחר שאתמול גורם ביטחוני בכיר טען כי משרד האוצר "מהמר על ביטחון אזרחי ישראל" ושאנשיו מפעילים שיקולים אלקטורליים ופוליטיים, אמר היום שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון במסגרת כנס בתל אביב.
"ביטחון עולה כסף, אין מלחמות זולות ואנחנו זקוקים למערכות נוספות כמו שרביט קסמים (מערכת חדישה ליירוט רקטות)", אמר יעלון. "כן, זה עולה מיליארדים. תחשבו מה היו גורמות הרקטות ללא ההגנה של כיפת ברזל, בלי טנקי המרכבה ובלי נגמ"שי נמ"ר - שראינו שאין לנו מספיק מהם. תחשבו מה היה קורה בלי יכולות של חימוש מדויק ששכנעו בסוף את חמאס לקבל את הפסקת האש לפי תנאינו, בלי הגדר בסיני, ביהודה ושומרון, בעזה וברמת הגולן".
השר יעלון התייחס לקושי התקציבי שלפניו עמדה מערכת הביטחון טרם המבצע האחרון בעזה ואמר: "במבצע עמדנו מול חוסר בציוד ובתקציב ואינני מוכן שנעמוד שוב במצב הזה. בשנתיים האחרונות תקציב הביטחון נפגע קשות בגלל סיבות פוליטיות, וחודש לפני צוק איתן נאלצנו להפסיק אימונים בגלל תקציב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
