נחמיה שטרסלר: "תקציב צה"ל גבוה יותר מבכל ארצות ערב"

מי שמחפש דרך אופטימית להסתכל על האופן שבו בעלי העוצמה הפוליטית והכלכלית מתנהלים בישראל, לא ימצא אותה בספרו החדש של העיתונאי נחמיה שטרסלר, ששמו כשם הפינה הטלוויזיונית של האיש "ושלא יעבדו עליכם" (הוצאת כנרת-זמורה-ביתן). "לאורך 30 שנות עבודתי ראיתי איך כולם עובדים עלינו", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

שטרסלר, פרשן כלכלי בכיר ב"הארץ" ובערוץ 2, מנסה לעשות סדר בחוקי המשחק שבו כולם מוליכים את כולם שולל, כל הזמן.

"הפוליטיקאים מוכרים אותנו בנזיד עדשים, משחקים אותה כאילו הם פועלים לטובתנו; בעלי החברות הגדולות מעלים מחירים, כי יש להם כוח שוק; ההסתדרות פועלת לא למען החלשים, אלא לטובת הוועדים; וגם עיתונאים, ירוקים וכאילו-חברתיים, לא פועלים בשבילנו. לכן ניסחתי 48 חוקים על השקרים שאנו חיים בתוכם, שהלימוד שלהם יקשה יותר לעבוד עלינו".

- החוק הראשון בספר הוא "חוק צ'יץ'", שהמיישמת הגדולה שלו לאחרונה היא מערכת הביטחון.

"זה הא'-ב' של חוקי הכלכלה והכסף. שלמה להט (צ'יץ'), בשעתו כראש עיריית תל-אביב, התמחה ביצירת גירעונות במאות מיליונים. ואז היו באים אליו מאגף התקציבים ואומרים שחרג וצריך תוכנית הבראה. צ'יץ' אמר שהוא מסכים לתוכנית כזו ומיד צלצל לערוץ הראשון, הזמין אותם לבית אבות ושם את הקשישים לשולחנות בלי מפה וכיבוד, כשהגשם מכה על החלונות.

"אז הוא היה אומר שבגלל תוכנית ההבראה הוא נאלץ לקצץ בארוחות החמות לבית האבות ושלעירייה המסכנה אין אפילו כסף לזה. מיד כולם התנפלו על נערי האוצר ה'רשעים' ושכחו את כל הבזבוזים - כוח-אדם כפול מאשר בעיריית ירושלים, משכורות מנופחות וכו'.

"צה"ל למד ממנו, וזה בדיוק מה שהוא עושה. לפני 'צוק איתן' פתאום לא היה כסף לאימונים. היה כסף לתת פנסיה לכלכלן בקריה שפרש בגיל 46, שהסיכון היחיד שלו הוא שבשקם ייפול על מכנסיו קרמבו והם יתלכלכו. אותו כלכלן מקבל גם תוספת של 6% בגין כך ששירת בשירות חובה, כאילו שלא כולנו שירתנו בחובה, וגם את 'צ'ופר הרמטכ"ל' - תוספת 6% לכל הפורשים.

"לכן הפנסיה בצבא היא יותר מכפולה מאשר בשירות הציבורי. אבל לאימונים ולכיפת ברזל לא נשאר כסף. לפני כל התוספות שבדרך, התקציב של צה"ל היום הוא 61.7 מיליארד שקל - יותר מהתקציב הכולל של מדינות ערב וגורמי הטרור שמקיפים אותנו. מה הפלא שאחר-כך לא נשאר לחינוך, רווחה ותשתיות".

- אז מה צריך לעשות לדעתך בתקציב הקרוב?

"יש כאילו מאבק בין לפיד לנתניהו על נושאים כלכליים: לפיד מוכן לגירעון גדול יותר, ונתניהו רוצה לשמור על גירעון נמוך יחסית. לפיד נגד תוספת גדולה לביטחון ובעד תוכנית 'מע"מ 0%' שלו, בעוד נתניהו נגדה. אבל זה גם ישראבלוף.

"הוויכוח הוא בכלל פוליטי וציני, שכל-כולו סביב ההיערכות לבחירות הבאות - תחת איזה 'טיקט' כל אחד יתייצב אליהן. לפיד הוא 'החברתי הטוב' שדואג למעמד הביניים ונתניהו שומר הוא 'מר ביטחון'. העימות הפוליטי הזה מוביל אותנו לאסון כלכלי, כי כששר האוצר הוא במפלגה יריבה שרוצה להיות ראש הממשלה, לא מתקיים שיתוף פעולה.

"אם הם היו מאותה מפלגה, נתניהו היה אומר לו: 'תמחק את תוכנית המע"מ 0, תדאג ל-3% גירעון ואני מעלה את תקציב הביטחון, כי אנחנו רוצים לנצח בבחירות הבאות. במצב הנוכחי, התוצאה תהיה שנתניהו יכפה את הגידול בתקציב הביטחון, לפיד יבצע את 'מע"מ 0' ויגדיל את הגירעון עד 3.8%-4% ואז ב-2015 ניקלע למשבר פיננסי גדול. מחלקים את עור הדוב שעוד לא ניצוד. מחלקים כספים שאינם".

לא כל הסכם צריך לכבד

אחד הנושאים שבהם נוגע הספר הוא האמירות שנועדו "להכשיר שרצים", מהלכים בעייתיים מצד המדינה או מצד חברות שונות. האמירות הפופולריות במצבים כאלה הן ש"הסכמים צריך לכבד" ו"אי-אפשר לשנות את העבר". שטרסלר מראה כיצד העבר ניתן לשינוי ולא כל הסכם צריך לכבד.

"זהו 'חוק החוזה הלא קדוש'. תמיד מחנכים אותנו שמה שנחתם נחתם ו'בוא נדבר קדימה', אבל זה לא נכון. אני מראה זאת דרך הסכמי הפרישה המופרזים שהיו לארנסט יפת מבנק לאומי ולגדעון גדות ממפעל הפיס. אחרי לחץ, תנאי הפנסיה והפיצויים קוצצו מאוד בהסכמים אלה. בלחץ ציבורי אמיתי אתה מגיע להישגים. בתי המשפט מאזינים גם לדעת הקהל. ראינו זאת גם בהעלאת המיסוי על תגליות הגז הטבעי ועל משאבי הטבע".

מחול הקרפיון

בספר שטרסלר מדבר על שיטה, שנשמעת כמעט קונספירטיבית ויש לה השלכות קשות: שרי החינוך עושים הקלות דרמטיות בבחינות כדי לשפר את נתוני הבגרות; בבתי החולים אין באמת תורים, אלא יוצרים אותם כדי לגבות כסף רב מחולים ברפואה הפרטית. ואם נלך מעט אחורה בזמן, בשנות ה-70, אזרחים חיכו שנים לקבל קו טלפון ביתי ממשרד הדואר, כי זו הייתה דרכו ללחוץ לקבל עוד תקציב.

"אלה עוד דוגמאות של ישראבלוף - איך אתה מתמרן את הציבור כדי להשיג יותר. הרופאים רוצים עוד שכר, אז הם דואגים שייווצר תור. הם גם מעודדים ביצוע פעולות רפואיות שמכניסות יותר. כשהם קיבלו תמורה גבוהה על צינתורים, ישראל הפכה לאלופת העולם בצינתורי לב לנפש.

- גם בתחום הנדל"ן יש בעיה של תורים ארוכים בדרך לאישור לשווק קרקעות. זה נובע מאותה הסיבה?

"הפתרון להורדת מחירי הדירות קל ופשוט, וכולם יודעים אותו - ללכת למנהל מקרקעי ישראל עם מנעול גדול ושרשרת ולסגור אותו. מדובר במונופול הדרקוני ביותר, הממותה הכי גדולה במשק. היא מנהלת לנו 93% מהקרקע - קובעת כמה למכור, באיזה מחיר, איפה והאם לשנות ייעוד. התוצאה היא שאין מספיק קרקע והיא יקרה.

"באירופה רוב האדמות הן פרטיות ונמכרות כמו כל מוצר אחר. בעל הקרקע מוכר לקבלן ואין מחסור, כי קרקע נמכרת כל הזמן. אצלנו, בגלל ההיסטוריה של המדינה וגאולת הקרקע, האדמה היא ציבורית. היא הפכה לאדמה שמנהלת את המדינה".

- אם רוב אדמות המדינה יוצעו למכירה, יש סכנה שישתלטו עליהן 3 טייקונים, ומהם נצטרך לקנות במחיר מופקע.

"אפשר להגביל את כמות האדמה שיקנה גורם אחד. גם אני וגם אתה נקנה אדמה עם החסכונות שלנו. אני אקנה שני דונם ליד מצפה רמון. ואז יזם יקנה אותם ממני ויבנה פארק אקולוגי. ככה מתפתחת מדינה, לא כשמישהו יושב למעלה ומחליט כמה למכור ואיך וכמה".

- אז למה לא פותרים את הבעיה?

"כי זה הכוח הכי חזק שיש לפוליטיקאים. אפשר ככה להפוך עני לעשיר תוך יום, בגלל שינוי ייעוד".

- זו גם הדרך לחסל את הגירעון, 10 פעמים.

"נכון".

- אתה מדבר על בעיה של מונופולים במשק המקומי. מדוע לדעתך "הקפיטליסט הגדול" נתניהו לא מטפל בזה?

"יש לנו באמת משק מוכה מונופולים וקרטלים, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי: חברת החשמל, הנמלים, הבנקים, שוק המזון, הגז הטבעי, התחבורה הציבורית ועוד. אני מתגעגע לרפורמטור הגדול של 2003 (נתניהו כשר אוצר - י.מ.). שעמד בלחץ, לא פחד ועשה רפורמות חשובות, הוריד מס הכנסה, הקטין קצבאות, והביא לעלייה בצמיחה, עלייה בהשתתפות וירידה באבטלה. היום הוא חושש לעשות צעדים כאלה, עושה יותר מדי שיקולים פוליטיים לטווח הקצר ולא רוצה להיכנס למלחמות טובות, מתוך חשש מקבוצות לחץ".

- לסיום, איזה חוק נפגוש לקראת החגים?

"את 'חוק המחסור המלאכותי', שמסביר איך 'עובדים עלינו' ומריצים אותנו לקנות מוצרים במחיר מופרז. בקרוב פתאום יהיו ידיעות שצפוי מחסור בדבש. ההסבר השנה יהיה שבגלל המבצע בעזה הכוורנים לא הספיקו לטפל בדבורים. זה כמובן קשקוש מוחלט, אבל הציבור לא ירצה להישאר בלי תפוח בדבש בראש השנה, ותהיה חגיגת מחירים. אותו דבר יעשו עם דגי הקרפיון. אנחנו פוגשים בתופעה הזו בכל חגי ומועדי ישראל".