אחרי תקופה ארוכה של דשדוש, הרים לאחרונה הדולר את ראשו כמעט מול כל המטבעות בעולם. בראש מחנה הנפגעים ניצב לא אחר מהשקל, כאשר מסוף יולי התחזק הדולר מולו בכ-6.8%. הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, נראה כי התחזקות המטבע האמריקאי עומדת להימשך תקופה לא קצרה.
בעוד שלא מעט גורמים סבורים כי התחזקות הדולר מהווה עוד אות מבשר רעות עבור הכלכלה הישראלית, לא בטוח כי זו המשמעות - לפחות בטווח המיידי - גם עבור הבורסה הישראלית והמשקיעים בה. לבקשת "גלובס" התייחסו מומחי המאקרו של בתי ההשקעות למה שעומד מאחורי המהלך החד שמבצע לאחרונה המטבע האמריקני, ולהשלכות השונות שהוא טומן בחובו.
"זה כמה שבועות שהדולר מתחזק והסיבה העיקרית לכך היא מצבה של ארה"ב, שהצליחה לאסוף את עצמה אחרי המשבר וכיום נהנית מנתוני מאקרו טובים ביחס לשאר העולם", מסביר רוברט כרמלי, מנהל השקעות קרנות חו"ל במגדל שוקי הון. לדבריו, בעוד שסביבת המאקרו העולמית הולכת ונחלשת (איטליה זולגת למיתון, ברזיל סובלת מצמיחה שלילית וסין נאבקת עם נתוני ייצור חלשים) כלכלת ארה"ב נמצאת במגמת התחזקות.
"מבחינה מוניטרית, כשמסתכלים קדימה רואים שארה"ב מתקרבת לצמצום ההרחבות הכמותיות ולכן ההערכה היא שנראה העלאת ריבית בחציון השני של 2015", הוא מוסיף. "בניגוד גמור לכך, יו"ר הבנק המרכזי באירופה, מריו דרגי, הוריד לאחרונה את הריבית ביבשת לשפל של 0.15%, ולמעשה הוא מאותת לעולם כולו שהבנק האירופי המרכזי מתכוון להדפיס עוד כסף. המשמעות של הצעד הזה היא אירו חלש ודולר חזק".
גם אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, מבהיר כי התחזקות הדולר היא סיפור עולמי: "ישנה נטייה לייחס את העלייה בדולר להפחתות הריבית של בנק ישראל, אבל מדובר במגמה שנובעת בעיקרה מההתרסקות של הדולר בעולם. זה נושא שפחות נמצא בשליטה שלנו".
ובכל זאת, יש גם פן מקומי. חלק מהגורמים בשוק מצביעים על כך שהבעיה האמיתית היא לא התחזקות הדולר אלא הסיבות שמובילות להיחלשות השקל. "נכון שהדולר מתחזק לאחרונה בעולם, בעיקר מול האירו, אבל יש דברים ספציפיים נוספים שגורמים לשקל להיחלש", מסביר גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז'. "בסופו של דבר, מטבע משקף חוזק של כלכלה, ולהערכתי יש סיכוי סביר שהשקל ימשיך להיחלש: החששות מכניסה של המשק למיתון, מהאפשרות כי בנק ישראל יוריד את הריבית ל-0%, מהוויכוח בממשלה בנושא הגירעון בתקציב והאפשרות להעלאת מיסים - כל אלה הם דברים שבוודאות רק ירעו את מצב הכלכלה".
"הדולר נותן פוש לאינפלציה"
אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מונה בנוסף לסיבות הללו גם את פעילות המשקיעים הפיננסיים: "השנה קצב יציאת ההשקעות הפיננסיות מישראל גבוה משמעותית ביחס לשנים האחרונות", הוא מזכיר. "לדעתי, הלחצים להיחלשות השקל צפויים להימשך גם מכיוון התרחבות הגירעון המסחרי, כתוצאה מירידה ביצוא הסחורות".
"הכלכלה מאטה בצורה חריפה", מתריע כרמלי. "כשמשלבים את זה עם העובדה שישראל היא חלק מהתמונה העולמית, סביר שהשקל ימשיך להיחלש". להערכתו, עד סוף השנה השקל יגיע לרמות של 3.75-3.8 מול הדולר. "איך שלא מסתכלים על זה, מבחינתנו המצב גרוע. הדולר מתחזק בכל העולם, פערי הריבית מצטמצמים מה שהופך את ארה"ב ליותר אטרקטיבית מישראל, הסביבה הגיאו-פוליטית משתנה, ושתי האפשרויות שנמצאות על הפרק - העלאת ריבית או הגדלת הגרעון - הן לא טובות".
"משק חזק הולך עם מטבע חזק, ולהיפך", מוסיף גרינפלד. "עם זאת, שינוי המגמה בשער החליפין יכול לתמוך ביצואנים ובמשק, משום שאם הוא מתלווה לשיפור בכלכלה העולמית הוא יכול להביא לביקוש חזקים יותר ליצוא הישראלי, כשבמקביל היצואנים מרוויחים יותר גם מהבחינה הפיננסית".
נושא נוסף אותו מזכיר גרינפלד נוגע לאינפלציה: "התרגלנו לחיות בסביבה של אינפלציה נמוכה כי השקל הלך והתחזק, אבל אני מאמין שהתחזקות הדולר יכולה לתת פוש אינפלציוני. נכון שיש בישראל גורמים שלוחצים את המחירים כלפי מטה, לרבות רפורמות ממשלתיות בנושא יוקר המחיה, אבל אני מאמין שהתחזקות הדולר יכולה לאזן את הגורמים הללו, ולהחזיר את האינפלציה לטווח היעד של בנק ישראל".
גם אם העתיד אינו מבשר טובות לכלכלה הישראלית, נראה כי התחזקות הדולר לכשעצמה לא צפויה לפגוע בחברות במשק - שחלקן כבר הפנימו את לקחי העבר.
"המשק הישראלי בוגר יותר ומבוקר יותר. אלה לא שנות ה-80 וה-90 שבהן כל תנודה בשער המטבע מתבטאת בעליות מחירים", אומר כרמלי. "הצרכנים חזקים יותר והביקושים טובים יחסית, ולכן אני לא רואה מצב של התפרצות אינפלציונית והעלאות מחירים. בנוסף, צריך לזכור גם שמערכת היחסים של ישראל היא לא רק מול ארה"ב. אנחנו גם מייבאים סחורות מאירופה ומהמזרח, ורוב סל המטבעות אמור להיחלש".
"ההשפעה יותר טובה משחושבים"
"עיקר ההשפעה על החברות המקומיות היא חיובית, בדגש כמובן על אלה שהן יצואניות גדולות אבל ההוצאות השכר שלהן בשקלים", מוסיף אלפר, שמתייחס בין היתר לחברות כמו נייס, אמדוקס, אלביט מערכות וכיל. "צ'ק פוינט היא דוגמה קלאסית, כי זאת חברה שחלק ענק מההכנסות שלה הוא במטבע זר, ומצד שני אין לה כמעט הוצאות על חמורה ורכיבים, אלא בעיקר על שכר לאנשים שכותבים קוד וחלקם משתכרים בשקלים".
ומה לגבי המשקיעים? בינתיים נראה שגם הם לא צפויים לספוג פגיעה קשה, הודות להגנה בדמות גידור החשיפה למט"ח. צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, מציין בהקשר כי המוסדיים בישראל הגדילו מאוד בשנים האחרונות את השקעותיהם בחו"ל. אמנם המהלך הזה אמור היה לסייע לפיחות השקל, אולם על רקע החשש שהתחזקות השקל תפגע בתשואה, המוסדיים העדיפו לגדר את הסיכון המטבעי. בכך הם הפכו את ההשקעה לשקלית ועיקרו ממנה את הרכיב המט"חי.
סטפק סבור כי כעת צפוי שינוי מגמה: "עצם הפיחות שנרשם לאחרונה מחייב את המוסדיים לחשיבה מחודשת, וברגע שנוצר מומנטום הוא עתיד לצבור תאוצה. בתחום הזה גם מנהלי ההשקעות של הגופים הגדולים נסחפים בעקבות המגמה".
"קצב יציאת ההשקעות הפיננסיות מישראל השנה גבוה משמעותית ביחס לשנים האחרונות", מוסיף ז'בז'ינסקי. "במקביל, הגנה מפני ייסוף השקל הופכת לפחות כדאית, מאחר שחלה ירידה נוספת בשער פורוורד (עסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות - ל' א') ביחס לשער הנוכחי של השקל, בפרט בגלל צמצום פערי ריביות בין ישראל לשאר העולם. במצב זה פוחתת הכדאיות לבצע הגנה של ההשקעות בחו"ל מפני ייסוף השקל - מה שבסופו של דבר תומך בהיחלשות המטבע הישראלי".
"ההשפעה של התחזקות הדולר יותר טובה ממה שחושבים", מסכם אלפר. "עם זאת, במקרה הספציפי הזה ההתחזקות מיטיבה עם בעלי המניות של החברות היצואניות, כי כשהשקל נשחק והיבוא מתייקר מי שמרוויח הם בעלי המניות. במילים אחרות, התחזקות הדולר אולי טובה לבורסה, אבל לא לכלכלה הישראלית".
השקל נחלש יותר
הדולר התחזק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
