"היזמים הפרטיים מציעים חשמל זול לטייקונים ולעשירים"

‎‎אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל, תקף אתמול (ב') בצורה חסרת תקדים את משרד האוצר ואת ההתנהלות של מדינת ישראל בכל הנוגע למצבה של חברת החשמל. בדיון בבית הדין האזורי בחיפה, שדן בבקשת הוועד בחברת החשמל לאפשר להם לנקוט צעדים אירגוניים, אמר גליקמן: "יד אחת לא יודעת מה היד השנייה עושה במדינה. משחקים בחברת החשמל. זהו, נגמרו המשחקים! אתם מאפשרים לשחק כי יש לכם את הסמכות ולא את האחריות... יש לנו מעל עשרים רגולטורים. כולם גדולים ויש להם את הסמכות לתת לי דין, אבל כשמשהו לא יהיה בסדר, הם יקימו לי ועדת חקירה..."

‏‏גליקמן הוסיף ואמר: "הנחת העבודה של חברת החשמל היא שהמדינה מאחוריה. יש אסטרטגיית 'יהיה בסדר'. המשמעות של 'יהיה בסדר' מסוכנת, ואנחנו יודעים זאת ממקומות אחרים. וכך הגענו לגירעון וחוב של 70 מיליארד שקל. רובנו לא מבינים את המשמעות. זה חוב ברמה של מדינות - לא ברמה של חברות. אנחנו חושבים שזו אסטרטגיה לא נכונה. היא מסוכנת מאוד, וזה ממש לא בסדר שמביאים חברה למצב הזה. יסבירו לי המומחים: איך יכול להיות שמחיר החשמל במדינת ישראל הוא אחד הזולים ב-‏OECD‏?

‏‏‏"האסטרטגיה של 'יהיה בסדר' הביאה למצב שרוצים רפורמה בניגוד לרצון ההנהלה, ובטח בניגוד לרצון העובדים. מה קרה? למדינה זה קצת הצליח יותר מדי. בגלל משבר הגז המצרי העסק נעשה מסוכן. פתאום העובדים התחילו להבין שיש חשש לעתיד החברה ויש צורך ברפורמה. אני לא מבין איך המדינה, שדחפה במשך שנים את החברה לרפורמה, הביאה אותה למצב כל כך קשה".

‏גליקמן תקף גם את הנסיגה מהרפורמה: "פתאום, שלושה ימים לפני, שר האוצר 'מסתובב'. האם כל פקידי האוצר לדורותיהם טועים? ככה מנהלים מדינה? איך יכול להיות מצב שמשחקים כאן עם חוב של 70 מיליארד שקל? היו גם פערים, אבל סוכם עם אורי יוגב לחתום על הסכם עקרונות, ואחר כך במשך כמה חודשים לסגור עוד פרטים. אנחנו הסכמנו. נקבע דיון מסכם שבסופו לא זזים עד שחותמים. אנחנו משחקים כאן עם חברת החשמל! טעויות שעושים כאן - המדינה תשלם עליהן שנים קדימה. בקליפורניה היה משבר שהחליטו על רפורמה והורדת התעריף ב-10%. תוך שנתיים המחירים עלו ב-100%, ועד היום המשבר קיים".

‏גליקמן תקף גם את ההעדפה לטענתו שקיבלו יצרני החשמל הפרטיים: "בואו ניקח לדוגמה את נושא הבריאות. אני יזם פרטי שמקבל אישור משרת הבריאות להקים חברה פרטית עם ביטוח מוזל ב-50% לעשירים צעירים. את המבוגרים והחולים אני משאיר לקופות החולים. הן יקרסו, והפרטיים ירוויחו. אותו דבר קורה במשק החשמל - הפרטיים מציעים חשמל זול לטייקונים ולעשירים, ואת העניים מציעים לחברת החשמל. למה ליצרן הפרטי להשקיע בירוחם? או ברמת הגולן, היכן שיש עלויות גדולות יותר? הממונה על ההגבלים העסקיים לא מאפשר לי להתחרות עם היצרנים הפרטיים על המחיר. כלומר, אני קשור".

‏בנוגע לעובדים אמר גליקמן: "העלויות העיקריות שלנו זה דלקים. אם נוריד 50% מהעובדים, התרומה לתעריף החשמל תהיה שולית. אני חושב שצריך להתייעל, אבל העובדים זה סמל שהכי קל להתנכל לו".

‏‏גליקמן אמר למעשה בדיון שאין לו שליטה על מצבה של החברה: "אני לא מכיר עוד מנכ"ל שלא אחראי על ההכנסות ועל ההוצאות של החברה שלו. לצערי, המדינה קבעה ב-1996 שהיא קובעת את התעריף ללא סמכות ערעור. הנושא הזה צריך להיבדק. דירוג החברה עלה אחרי מאמצים רבים שההנהלה השקיעה בסיוע גורמי המדינה. ברגע אחד שאין דיוני רפורמה, הסוכנויות יורידו את הדירוג! אנשי האוצר אמרו לסוכנויות שאין ספק שתהיה רפורמה. אני רוצה לומר שגם בתשובת המדינה שמדברת על כך שבשנת 2020 צפוי להיות 30% ייצור פרטי, ואני בעד תחרות, בהסכם העקרונות הסכמנו - וגם העובדים בניגוד לרצונם - לתחרות בייצור. מה קורה פה?"

‏‏‏גליקמן גם הרחיב על התחרות שלמעשה כבר קיימת בפועל לחברת החשמל: "כבר כיום, בין 18% ל-20% יש ייצור פרטי במדינה. בעוד שנה נכנסת תחנת הכוח דליה ויחד עם החשמל הירוק מגיעים ל-30% עד קיץ 2015. בית המשפט צריך להבין - הכנסות חברת חשמל מגיעות מייצור, 60%-70%. לוקחים לחברה בהסכמה 30% מהייצור. המשמעות היא אובדן של 20% מההכנסות. יסבירו לי מומחי האוצר, איך חברה עם 70 מיליארד שקל חוב יכולה להקטין חוב, אם היא מאבדת 20% מההכנסות שלה בעוד שנה? ‏

איך מישהו אחראי יכול לתת יד לדבר הזה? אנחנו עומדים בפתחה של שערורייה.

‏‏"אומרים לנו 'תתייעלו', ויש לנו שרשרת התייעלות גדולה, אבל ידיי כבולות. איך אני אמור לנהל חברה כשאני לא אחראי להכנסות ולהוצאות? בדצמבר 2013 עברנו סופה קשה. ראש הממשלה עשה שיחות ודאג לחשמל בישראל. אני צריך לדאוג לחורף הקרוב ולהשקיע יותר כספים מאיפה שאין לנו. איך אנחנו אמורים לעשות את זה? אם החברה לא תהיה מוכנה לסופה בחורף הקרוב, אז ראשי החברה ירוצו לוועדות חקירה. אם אין לי סמכות להכנסות או להתייעל בהוצאות, איך למישהו יש סמכות לבוא ולחקור חברה שלא תהיה מוכנה לחורף?"

‏‏‏גליקמן דרש במשך הדיון לחזור לדיוני הרפורמה: "לא גדלתי בחברה, וגם לא אשאר בה 40 שנה, ואני יותר אובייקטיבי מגורמים מעורבים. במצב הנוכחי הכרזה שדיוני הרפורמה תמו לא נכונה. בית המשפט צריך להחזיר את כולם לדיוני הרפורמה. בית המשפט יצטרך לפסוק מה יותר חשוב: הסכם קיבוצי או עתיד פיננסי של החברה. היתרון ברפורמה שזה מבוצע בהסכמה".

‏‏‏‎בנוגע למצבה הפיננסי של החברה אמר גליקמן: "אנחנו עורכים תרחישים פיננסיים ל-5 ול-10 שנים בחברה. אני לא צופה סכנה בשנה-שנתיים הקרובות, אבל אם לא נעשה משהו בחודשים הקרובים, בעוד 5 שנים יש סכנה לחברת החשמל. החוב הפיננסי יגדל ובסופו של דבר זו סכנה לעובדים כי לא יהיה לחברה מהיכן לשלם להם שכר. וזו גם סכנה למדינה. כדי למנוע את המצב הזה, אני מציע להיכנס לדיוני רפורמה מיד ואם לא, תפקידי כמנהל לנקוט צעדים. אני לא נגד העובדים, ואתן מספר דוגמאות. רגולטור אחד החליט על פרויקט הפחתת הפליטות ב-8 מיליארד שקל ל-4 שנים, ואת זה צריך לחבר עם חוב של 70 מיליארד שקל. ההחלטה שתובא בפני הדירקטוריון זה להאט, עד כדי עצירה, את הפרויקט. המשמעות היא שמאות עובדים יפוטרו בחודשים הקרובים.

‏‏"נסגור תחנות כוח. בניגוד למצב לפני שנתיים, יש רזרבה גדולה במשק החשמל ותהיה רזרבה קטנה יותר. המשמעות היא שוב, שמאות עובדים ילכו הביתה ומאות עובדים שקיימים יקבלו שכר בסיסי ללא שכר עידוד וללא שעות נוספות. יותר קל לי לשלם להם שכר מאשר להשקיע מאות מיליוני שקלים בשיפוץ תחנות כוח. מה שאני אומר זה כמו חומר נפץ, ואני לא מתכוון לומר דברים על הצעדים שאיאלץ לנקוט בהם מחוסר ברירה. מחר אצטרך להסביר בבית דין עם צו אישי פלילי על עצירת פרויקט הפחתת הפליטות".

‏‏בנוגע לחוב של הרשות הפלסטינית אמר גליקמן: "בכל שבוע-שבועיים אני שולח מכתב למנכ"לית משרד האוצר בנושא חובות הרשות הפלסטינית שהאמירו ל-1.7 מיליארד שקל, ואני שואל אותך איך מדינת ישראל שהיא הבעלים של החברה שלי נותנת לחוב כזה להתפתח?"

 הפעילות העסקית של חברת החשמל