שר השיכון אורי אריאל ממשיך לתמוך בהצעת חוק מע"מ בשיעור אפס של שר האוצר יאיר לפיד. לאחר שרק אתמול (ג') שלח השר אריאל מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו בו ביקש לסיים את הדיונים בהצעת החוק ולהעבירו במליאת הכנסת עוד לפני ראש השנה שחל בשבוע הבא, פרסם היום משרד השיכון מסמך בו הוא מעריך כי עלות מע"מ אפס בשנת 2015 תעמוד על עד 1.8 מיליארד שקל, כתוצאה מאובדן הכנסות ממיסים. מדובר בהערכה כספית מקלה לעומת הנחת העבודה של אנשי האוצר כפי שהופיעה בתזכיר החוק המקורי שעמדה על 2.4 מיליארד שקל בשנה, וזאת על אף שהצעת החוק המעודכנת הרחיבה את שטח הדירה הזכאית להטבה, שינתה את סכום הדירה המוטבת למי שלא שירת ואף הכלילה גם צמודי קרקע שלא נכללו בהצעה המקורית.
כאן המקום גם לציין שתמיכת שר השיכון בהצעת חוק מע"מ אפס קשורה באופן ישיר גם לתוכנית המקבילה אותה יזמו הוא ובכירי משרדו - מחיר מטרה. במשרד השיכון יודעים שכל עוד מע"מ בשיעור אפס לא ייאושר וייכנס לתוקף, כך גם תוכנית מחיר מטרה תתעכב. זו ככל הנראה הסיבה לתמיכתו הבולטת של שר השיכון בהצעת החוק של שר האוצר בימים האחרונים.
"לאור הדיונים השבוע בוועדת הכספים, ביצעו כלכלני משרד הבינוי והשיכון בדיקה, לבקשת שר הבינוי והשיכון אורי אריאל, להערכת עלות יישום חוק מע"מ בשיעור 0%. לפי הערכה שמרנית ומרחיבה, לא תעלה עלות ביצוע החוק על 1.8 מיליארד שקל בשנת 2015", כך נמסר ממשרד השיכון הערב (ג'). "עם סיום הבדיקה, עדכן הערב שר הבינוי והשיכון אורי אריאל את שר האוצר יאיר לפיד ואת הממונה על התקציבים אמיר לוי בתוצאותיה".
בדיקת משרד השיכון התבססה על נתוני 2012 ו-2013, תוך התאמה לכללים שגובשו במסגרת הצעת החוק. הנחות היסוד על פיהן חושבה העלות כללו את כלל הדירות העומדות בתנאי הזכאות נמכרות לזכאים; שווי הדירות הוא עד 1.6 מיליון שקל; שטח הדירות הוא בין 60 ל-150 מ"ר; בתים צמודי קרקע אשר נמכרו על ידי קבלנים ועומדים בדרישות החוק; המחיר למ"ר בדירה הוגבל לעד 5% מעל המחיר הממוצע למ"ר באותו גוש, בהתחשב בכך שבסטיית מחיר כזו הקבלנים יעדיפו להוריד את המחיר ולמכור לזכאים; עבור דירות שמחירן המקורי נמוך מהמחיר הממוצע באותו גוש, חושבה האפשרות שהקבלן יעלה את מחיר הדירה עד לגובה המחיר הממוצע.
על פי הנחות היסוד הללו הגיעו במשרד השיכון למסקנה כי אם היה מיושם חוק המע"מ בשיעור אפס אחוז בשנת 2012, אז היה עומד מספר הדירות העומדות בתנאי ההטבה על 11,824 דירות, עלות יישומו הייתה 2.17 מיליארד שקל. אם היה החוק מיושם בשנת 2013 (אז היו 11,275 דירות מוטבות), עלות יישומו הייתה 2.026 מיליארד שקל.
ומה לגבי 2015? במשרד השיכון מסבירים כי ההנחה היא שב-2015 היצע הדירות המוטבות יהיה נמוך יותר מאשר בשנים האמורות וזאת לאור קביעת המפרט המחייב בהצעת החוק שעשוי להוציא דירות ממעגל הזכאות כמו גם אי הנכונות מצד חלק מהקבלנים לעמוד בתנאי הדירות המוטבות. כך, במשרד צופים כי בשנת 2015 יעמוד מספר הדירות המוטבות (כולל צמודי קרקע) יעמוד על כעשרת אלפים מה שהוביל אותם לנקוב בסכום בגובה 1.8 מיליארד שקל כעלות הצעת החוק. "הנחות אלו הינן מחמירות, וסביר כי עלות יישום החוק בפועל תהיה נמוכה יותר", הוסיפו במשרד השיכון. "כך למשל, סביר להניח כי חלק מהדירות הזכאיות להטבה יימכרו ללא זכאים, וכן סביר להניח כי הקבלנים לא יעלו את מחירי הדירות שמחירן נמוך מהמחיר הממוצע במלוא גובה ההטבה".
עוד ציינו במשרד השיכון כי בעבר התבטאו בכירי התאחדות בוני הארץ בנושא ונקבו במספר שעמד עד 4000 דירות מוטבות בלבד כל שנה. "על פי הערכות אלו", נמסר ממשרד השיכון, "עלותו של החוק לשנת 2015 צפויה להיות כ-720 מיליון שקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
