טיול בחו"ל: ביקור בהר ארגטס בארמניה שתושביו יזידים

דרך צרה ומשובשת מעפילה במעלה מדרונו הדרומי של הר ארגטס (Aragats), הר געש רדום שהוא הגבוה בהרי ארמניה (4,090 מטרים). בהתחלה היא חולפת בין כפרים מראשית המאה שעברה. בתיהם הצנועים טובלים בבוסתני עצי פרי קטנים, שיחי ורד ולילך. בהמשך היא חולפת דרך אזור מיוער בדלילות ואחר כך בין מדרונות חשופים, שבהם משתלח ללא רסן עשב יבש מזהיב. הדרך מסתיימת בגובה 3,190 מטרים, לגדתו של קארי ליץ', "אגם האבן" - אגם קרחוני זעיר, שגם בעיצומו של הקיץ, מימיו הצלולים מקפיאים.

בסמוך ניצבת תחנת מחקר סובייטית לאיסוף חלקיקים קוסמיים, שעודנה פעילה. בחורף היא מנותקת לגמרי. מעטה שלג כבד מכסה אותה, ואגפיה מקושרים במנהרות תת-קרקעיות, אין יוצא ואין בא. על חווית השהייה הממושכת כאן סיפרה לי לא מעט נינה, אחת המנהלות בחברת הנסיעות המקומית Armenia Travel (www.armeniatravel.am). נינה, בת לשני פרופסורים שהועסקו בתחנת המחקר, היא בעצמה דוקטור למדעים. כילדה בילתה חודשים ארוכים בתחנה, במנהרות ובאגם הסמוך. עם התפרקות ברית המועצות, כשארמניה זכתה בעצמאות, החליטה נינה לעסוק בתחום שיתרום למדינתה ויחזק אותה. היא בחרה בתיירות.

גם ללא סיפוריה האישיים של נינה, אווירת המקום יוצרת תחושה מיוחדת במינה, מנותקת ומסתורית. אפשר לצאת למסלול מעגלי קצר המקיף את האגם, ואפשר גם להיערך מראש לטרק ממושך וקשה, שבו מטפסים אל הפסגות הרמות ואל לוע הר הגעש שביניהן. אפשר גם ליהנות מרשרוש המים, מהאוויר הצלול ומליקוט אובסידיאן - האבנים השחורות, הזכוכיתיות, שפזורות על הארץ. אובסידיאן הוא זכוכית וולקנית, אחד מתוצריו של הר הגעש.

כמו הארמנים עצמם, גם פסגות ארגטס משקיפות בערגה תמידית אל מעבר לעמק נהר הארקס, המשתרע מדרום ואל הר אררט, המתנשא מעבר לו, בטורקיה. שמותיהם של שני ההרים דומים ולא בכדי. הם כנראה נגזרות שונות של המילה "אר", אל באוררטית, השפה שרווחה באזור במאה השמינית לפנה"ס. המילה "גטס" פירושה "כתר" בארמנית והיא מתייחסת כנראה אל ארבע הפסגות הגבוהות החובקות את הלוע הגעשי.

באביב הם ישובו חזרה

הסתיו מקדים להגיע אל הארגטס הגבוה. ימים אלה, שלפני בוא השלג הראשון, הם העונה שבה תושביו העונתיים של ההר, רועים נודדים למחצה, נוטשים את כרי העשב היבשים הגבוהים ואת כפריהם העונתיים הרעועים. הם יורדים במדרונות ושבים עם עדריהם אל כפרי האם שלהם, שנמצאים בעמקים שלמרגלות ההר. בעמקים החורף קל מעט יותר. הרוחות אינן כה עזות ומעטה השלג דק יותר. אל ההר הם ישובו ויעפילו רק באביב הבא, עם הפשרת השלגים, כשהכול יעטה לבלוב מחודש של ירק ושפע פריחה.

תושביו הנוודים-למחצה של הארגטס אינם ארמנים, אלא יזידים, בני אותו מיעוט מוכה גורל שבימים אלה עלה לכותרות אך ורק בגלל שבצפון עיראק אנשיו נרדפים עד חורמה על-ידי אנשי דעא"ש. למעשה, ארמניה היא המדינה היחידה שבה חיים היזידים (מספרם במדינה כ-40 אלף) חיים שלווים על אדמתם.

היא גם המקום היחיד שבו ניתן לפגוש אותם בבטחה ולהכיר אותם מעט (חוץ מאשר בקהילות החדשות של גולים יזידים בארצות המערב). ניתן לבקר אותם במעונות הארעיים שלהם, הנקראים יאיילות, הפזורים על מורדות ההר או לפגוש אותם כשהם רועים את עדרי הפרות והכבשים שלהם באפרים הפתוחים (זהירות! כלבי שמירה אימתניים בשטח). אפשר גם לפגוש אותם בכפרי הקבע למרגלות ההר. בעונה זו נערמות בין הבתים ערימות עצומות של חציר יבש, שישמש כמספוא במהלך החורף.

היזידים הם כורדים במוצאם, אולם בארמניה הם מתנגדים לשיוך הזה בתוקף, שכן חלק מהכורדים סייעו לא מעט לעות'מאנים בטבח הארמנים במלחמת העולם הראשונה, בתמורה לאדמות ולרכוש. בתור שכאלה הם לא זכורים לטוב במדינה שעדיין מקוננת על עברה העקוב מדם.

הדת היזידית משלבת עקרונות שונים מדתות שונות. יש בה עקרונות זורואסטריים (שמירה על טוהר, מתן כבוד רב לארבעת היסודות - אש, אוויר, מים ואדמה, חגיגות הנוורוז, ראש השנה של הדת הפרסית הקדומה) כמו גם עקרונות מוסלמים (למשל, חמש תפילות יומיות והכינוי "שיח" לאנשי הדת שלהם). כמו הנוצרים והמוסלמים, היזידים מאמינים שאלוהים עשוי להתגלם בדמות אדם וכמו ההינדואים הם מקפידים על דיני טומאה וטהרה ומאמינים בגלגול נשמות. היזידים אינם קרובים ביותר לארמנים, שמתנשאים עליהם לעתים קרובות.

על אף הריחוק המסוים שבין הקבוצות, נוכח החדשות הקשות על טבח היזידים בעיראק, הארמנים לא יכולים להגיב בשוויון נפש. המראות והסיפורים שמגיעים משם דומים מדי לאירועי הטבח שערכו בהם עצמם הטורקים. הפגנות יזידיות גדולות נערכו בשבועות האחרונים מול בית הפרלמנט בירוואן, בירת המדינה. ממשלת המדינה הענייה הזו גם החליטה לתרום 50 אלף דולרים לטובת סיוע לפליטים היזידים בעיראק.

מעניין לגלות שנוכח המצוקה העכשווית של היזידים, אינטלקטואלים בני העם נטול המדינה הזה מעלים כעת פתרונות שונים לבעייתם. בין הפתרונות: הקמת מדינת מיעוטים במישור נינווה שבעיראק בחסות ובהגנה בינלאומית, או יישוב מחדש של העם היזידי כולו בארמניה, שבה מוגנים היזידים מפני רדיפות.

הבלתי ניתנת לכיבוש

בשיפוליו הדרומיים של הארגטס מתנשאת מצודת אמברד (Amberd). פירוש שמה: "הבלתי נגישה" או "הבלתי ניתנת לכיבוש". המצודה, שרק חלקים ממנה שרדו, הוקמה לראשונה במאה השביעית נוכח הפלישה המוסלמית, כמקום מפלט. כמוה נבנו בנקודות קשות להגעה מנזרים ומבצרים.

במאה ה-11 שופצה המצודה כחלק מהפוליטיקה הפנימית. נסיכים ארמנים נלחמו ביניהם על השליטה במדינה, ואחד מהם הסתייע בביזאנטיון, שביקשה לספח אליה את האזור. יריבו התנגד למהלך, ושיפץ את המצודה. זה לא עזר לו. הסלג'וקים הגיעו (שושלת שפלשה למערב אסיה בראשית המאה ה-11, והקימו אימפריה מוסלמית גדולה), הביסו את כל היריבים, וגם המצודה נפלה. היא הוקמה שוב במאה ה-13, כחלק ממערך הביצורים נגד המונגולים.

ניתן להגיע אל המצודה ברגל. שביל ברור יורד מנקודת התצפית אל המצודה, חוצה את פלג המים ומטפס בתלילות לעבר השער המזרחי שלה. ניתן להגיע אל שעריה גם ברכב. במקום פועל בקיץ בית קפה מסעדה צנוע שמציע קפה, לחם, עוגות ואפילו דגים (שנשמרים באמבט ישן שמוזן במי מעיין מההר). בתוך המצודה מרשימים מאוד שרידי החומות והשערים, החפיר, שרידי הארמון, בית המרחץ והכנסייה. באביב טובל המקום בשפע פרחים. הבולטים מכולם הם פרגי ענק אדומים.

כשיורדים מההר בכביש המזרחי, נוסעים לעבר הר כהה גוון הקרוי "ארה" (Ara). עם קצת דמיון נראה חלקו הצפוני (השמאלי) של ההר כפרופיל של גבר גדול אף, השוכב על גבו ומבטו לשמיים. על-פי אגדה ארמנית עתיקת יומין, אי-אז במאה ה-6 לפנה"ס, נודע למלכה האשורית סמיראמיס (המוכרת גם כשומרת הגנים התלויים בבבל) על יופיו הבלתי ניתן לתיאור של מלך ארמניה, ששמו כשם ההר. סמיראמיס יצאה לארמניה מתוך כוונה להכירו ולהינשא לו, אך הוא דחה את הצעתה. ברוב עלבון היא פתחה במלחמה. ארה יצא לבבל כדי להגן על מולדתו, אך נהרג בקרב. גופתו נשבתה ובוזתה, אולם חייליו הנאמנים חטפו אותה והביאו אותה אל המקום הזה, שבו לפי האגדה הפכה להר.

לארמנים, הידועים באף גדול ומעוקל כשל ארה, יש סיפור על זה: בימי ראשית העולם, כשחילק אלוהים אפים, מיהרו אליו כל העמים. הרוסים ביקשו אף סולד כדי שלא יפריע להם כשהם שותים. הצרפתים רצו אף קטן, שלא יפריע לנשיקות. כשהגיע תורם של הארמנים הם מיהרו לשאול כמה עולה האף. כששמעו שזו מתנת חינם, מיהרו לבקש את ה"הכי גדול".

בעמק שבין הר ארגטס להר ארה, בצומת שבו מתמזג הכביש הצדדי היורד מההר עם הכביש הראשי, ניצבת אנדרטה מיוחדת ויוצאת דופן: אנדרטת האלף-בית הארמני. כל אותיות האלף-בית מגולפות בגודל גבוה מקומת אדם באבני טוף וולקני. הכתב הארמני הומצא בשנת 405 על-ידי הוגה חשוב בשם מסרופ מאשטוטס. על-פי המסורת, הכתב - שהארמנים אוהבים לספר שכל אותיותיו מושתתות על צורת צלב (36 במספר ולימים נוספו 3 נוספות), התגלה למאשטוטס בחיזיון. בעקבות ההמצאה החל מפעל תרגום ענק.

הארמנים הם בעלי גאווה לאומית ותודעה היסטורית מפותחת ביותר. משום כך הם מקדשים בין השאר את האלף-בית היחידאי שלהם. הקבלות לא מעט ניתן למצוא בין הארמנים ליהודים, בנוסף לגודל האף: גם הארמנים עם קטן היושב בצומת דרכים, עם שידע יותר שנות כיבוש מתקופות של עצמאות וחווה גלים של הגליות. גם הארמנים נרדפו עד חורמה וחוו טבח עם, וגם הם, כמונו, מקדשים את ספריהם ואת שפתם. לא בכדי גם בירושלים וגם בארמניה ניצב "היכל ספר" - מרכז לשימור ולמחקר של כתבי יד עתיקים. מהנה מאוד לראות תלמידי בתי ספר מקומיים המגיעים לאנדרטת האלף-בית במסגרת טיולים כיתתיים. הם נחפזים לאתר את האות הראשונה של שמם ולהצטלם איתה או לביים תצלומים קבוצתיים, ובכך שוזרים בעין העדשה קדמה ומסורת.

מידע מעשי

הגעה: אל ארמניה ניתן להגיע בטיסות ישירות מתל אביב ליריוואן, או דרך גאורגיה. הטיסה אורכת כשעה וחצי ומחיר הכרטיס הוא כ-350 דולרים.

עונה: העונות הנוחות לביקור במדינה הן אביב וסתיו. החורף קר מאד והקיץ לוהט. הפריחה בארגטס מגיעה לשיאה בין מאי ליולי (תלוי באיזו חגורת גובה). הפרגים סביב אמברד פורחים סביב אמצע יוני. טרקים אל פסגת ההר ניתן לבצע בין יולי לספטמבר. מומלץ לקחת מדריך מנוסה המכיר את השטח היטב. חברת Armenia Travel מעסיקה צוות מדריכים כזה, ושירותיה מומלצים בחום (www.armeniatravel.am).

לינה: בתי המלון הטובים הסמוכים ביותר להר נמצאים ביריוואן.