לרוצץ את ראש הנחש

זרועות המודיעין של המעצמות הגדולות חובקות עולם ומלואו והטכנולוגיה מאפשרת כיום לדעת מה קורה כמעט בכל מ"ר על פני כדור הארץ, ואף על פי כן, גורמי המודיעין מוצאים את עצמם מופתעים פעם אחר פעם.

מפיגוע התאומים, היום לפני 13 שנה, ועד לדאע"ש של ימינו, האם המודיעין האמריקאי העריך נכונה את הנסיקה בכוחו של דאע"ש ואת הסכנה הנשקפת ממנו?

האם הוא העריך במועד את השתלטותה של רוסיה על חצי האי קרים ואת תוכניותיה להחזיר לעצמה את "הימים הטובים" של ברית המועצות? בשני המקרים, התשובה היא לא.

ומדוע זה קורה?

בחלק ניכר מהמקרים התופעה נובעת מחוסר היכולת לנתח נכונה מה מתרחש במוחו של היריב, ובחלק - מהיצמדות למשאלות לב. לעיתים אתה אף מגדל בעצמך את הנחשים. לממשלות ישראל של שנות ה-80 יש חלק בצמיחה של חמאס כמשקל נגד לאש"פ, כפי שלארה"ב יש חלק בצמיחה של אל-קעידה/טליבאן כאויבי בריה"מ לשעבר באפגניסטן.

צריך לקבל את המגבלות האנושיות הללו כנתון ולהניח שהן תמשכנה להטעות ולשבש את הערכותינו, אבל, וזה העיקר, לא צריך לאפשר להן להגביל את התגובה מרגע שהתבררה הטעות.

ההתנהלות הנוכחית של העולם המערבי מול הסכנות האורבות לו היא איטית להחריד.

התגובה המאוחרת מאפשרת ליריביו לקבוע עובדות ולצבור עוצמה, וככל שחולף הזמן, כך קשה יותר לטפל בהן בהצלחה וצריך להפעיל יותר מנופי כוח. הטבע האנושי, מה לעשות, מניע אנשים להצטרף למי שמצטייר כמצליח. במקרה של דאע"ש, ככל שחולף הזמן, כך יותר ויותר סונים מתונים שלא חלמו להיות חלק מדאע"ש, מצטרפים אליו, אם בשל חשש לגורלם, אם בגלל שטיפת המוח שהם עוברים, ואם בשל הרצון להיות בצד שמצטייר כמנצח. ככל שזה יימשך, כך יתבסס מעמדו של דאע"ש בציבור הרלוונטי ויהיה קשה לעקור אותו.

למהירות התגובה של העולם המערבי ולנחישותו יש חשיבות קריטית. צריך לרוצץ את ראש הנחש בעודו קטן. המחיר שאתה משלם כאשר אתה מגיב מהר הוא נמוך לאין שיעור מהמחיר שתשלם בעתיד.

את היטלר קל היה מאוד לעצור כאשר הוא החל להפר את הסכמי ורסאי, וכאשר הוא נכנס עם צבאו לאיזור המפורז של הריין, אבל אי קריאה נכונה של כוונותיו, יחד עם הרצון להימנע ממלחמה, הביאו לכך שקיבלנו מלחמה הרבה יותר גדולה עם עשרות מיליוני הרוגים ופצועים.

את ההתחמשות הגרעינית של צפון קוריאה ניתן היה למנוע לו ארה"ב הייתה נוקטת מדיניות נכונה במועד, ובמקרה זה הייתה גם משחררת את העם הצפון-קוריאני ממשטר העריצות של רודניו ומונעת זליגה גרעינית מצפון קוריאה לסוריה ולאיראן. גם את איראן ניתן היה לעצור לו הסנקציות היו מוטלות לפני שנים, כאשר כבר ברור היה לאן פניה מועדות.

לאותת לרוסיה - עד כאן

משטרים רודניים ושאפתניים מבינים את המציאות רק כאשר מעמידים מולם כוח. מי שהבין זאת ופעל במועד היה ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, כאשר ב-1981 הוא נתן הוראה להשמיד את פרוייקט הגרעין של סדאם חוסיין, צעד שעורר ביקורת חריפה מצד אותו עולם מערבי, שהיום רק יכול להודות לישראל על המהלך.

שתי סכנות מיידיות אורבות היום לשלום העולם ולתרבות המערבית. האחד הוא דאע"ש, השני הוא שאיפותיו של פוטין. בשני המקרים העולם המערבי התעורר באיחור, אך עדיין יכול לפעול בהצלחה.

במקרה הראשון - ארה"ב, ואחריה בריטניה ומדינות אחרות החלו לעכל את המשמעות של התפשטות ה"חליפות האיסלאמית" לא רק בעיראק, אלא גם בסוריה, ובעתיד - לבנון וירדן, ובניית מאחזי כוח בציבור המוסלמי שבאירופה. היה, כנראה, צריך תמונות מחרידות של עריפת ראשי אזרחיהן כדי שהן תתעוררנה. המערכה נגד דאע"ש תסתיים בהצלחה, והוא יובס אם הן תמשכנה לנהל אותה בנחישות, כולל נכונות לשלם בקורבנות, ולא רק במלחמה "דה לוקס".

במקרה השני - יהיה הרבה יותר קשה מול רוסיה של פוטין, רוסיה הגרעינית שפועלת בתחכום, באופן מתוכנן בלוח זמנים המתאים לה. אבל, אם מעצמות המערב יתעשתו, כפי שנראה כרגע, ותהיינה נכונות להחמיר את הסנקציות הכלכליות (מה שאין בו די כשלעצמו) ולהציב כוחות נאט"ו באוקראינה - לבקשתה, וגם בארצות הבלטיות ובפולין, הן תאותתנה לרוסיה - עד כאן.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש