כך מחליטים המוסדיים היכן להשקיע את הפנסיה שלכם

מהם מאפייני ההשקעה במניות ובבורסה בתל אביב של הגופים המוסדיים הגדולים ביותר, שמנהלים את חלק הארי מכספי הפנסיה של הציבור?

בסקירה השנתית של הבורסה לשנת 2013 צוין, כי בעלי העניין, ישראלים וזרים, החזיקו בכ-44% מהמניות בחברות הבורסאיות. יתר המניות הוחזקו על-ידי ציבור ומוסדיים זרים (25%), ציבור ישראלי וקרנות נאמנות (18%) והיתר - 13% בידי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, אותם גופים שמנהלים את כספי החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי. להלן כמה ממצאים לגבי חלוקת ההשקעה המוסדית במניות סחירות בבורסה המקומית, שאותם ניתן ללמוד מהגופים הגדולים ביותר בשוק.

מדובר בשיעור אדיר של עשרות רבות של מיליארדי שקלים, שיכולים להשפיע, ואף משפיעים ישירות ומהותית על הכיוון שבו צועדת הבורסה המקומית. בדקנו את תיקי ההשקעות של 21 הגופים המוסדיים שנמנים עם 12 קבוצות שונות, ושמנהלים יחדיו נכסים בהיקף אדיר של כ-855 מיליארד שקל (ושל כ-615 מיליארד שקל בנטרול עמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר), ומצאנו כי סך ההשקעה של גופים אלה ישירות במניות סחירות עמד בסוף יוני האחרון על כ-100 מיליארד שקל (כ-94.5 מיליארד שקל בנטרול עמיתים).

שיעור ההשקעה הישירה במניות בישראל מסך ההשקעה במניות סחירות, כולל מניות ישראליות בחו"ל ומניות זרות בחו"ל, עמד באותו מועד על 73% (ו-71% בנטרול עמיתים) מתיק המניות הסחירות הכולל, ללא שקלול תעודות סל וקרנות נאמנות מנייתיות (שבשקלולן עולה באופן ניכר החשיפה למניות בארץ, ובעיקר בחו"ל). לכך ניתן להוסיף השקעה של 8% מסך תיק ההשקעה הישירה במניות סחירות שמופנית למניות של חברות ישראליות בחו"ל. מכאן שכ-20% מההשקעה הישירה במניות הופנו לחברות זרות.

מעל ל-12.5% ממניות ת"א 75

נכון לסוף הרבעון השני השנה, עולה כי חלקן של מניות הנמנות עם מדד ת"א 75 בתיק המוסדי גבוה מחלקן היחסי של מניות אלה בבורסה בתל אביב. תיקי ההשקעה של כספי החיסכון של המבוטחים והעמיתים בגופים המוסדיים הללו החזיקו בסוף יוני כ-12.5% מהון המניות הכולל של החברות בת"א 75.

ההחזקה של המוסדיים במניות מדד ת"א 25 מהווה 9.1% מסך המדד, וללא עמיתים - 8.2%.

למול זאת, החלק שתופסות מניות החברות הגדולות ביותר בבורסה המקומית, שנמנות עם מדד ת"א 25, מתוך התיק המוסדי שבחנו, אמנם גדול בהרבה בהיקף השקלי מהחלק שתופסות בתיק מניות ת"א 75. אולם כאן, החלק היחסי של מניות ת"א 25 מתיקי המוסדיים נמוך מהחלק היחסי של מניות אלה בבורסה.

כ-46.7 מיליארד שקל מכספי המוסדיים שבחנו, המהווים כ-5.5% מסך התיק שמנהלים אותם גופים, נמצאים במניות ת"א 25. בנטרול כספי קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים, מדובר בסך מצרפי של 42 מיליארד שקל, המהווה כ-6.8% מהתיק הכולל של גופים אלה.

לגבי מניות ת"א 75 מדובר על סך השקעה מוסדי של 18.1 מיליארד שקל לפחות, המהווים כ-2.1% מהתיק הכולל. בנטרול עמיתים מדובר בסך מצרפי של כ-17.8 מיליארד שקל, המהווים כ-2.9% מהתיק הכולל.

ביתר המניות מסתכמת השקעות הגופים המוסדיים שבחנו בכ-7.7 מיליארד שקל, שמהווים כ-0.9% מסך התיק. ללא עמיתים, שכמעט אינה מחזיקה במניות קטנות, מדובר בסך מצרפי של כ-7.6 מיליארד שקל, שהושקע בסוף יוני במניות שאינן חלק מת"א 100 - 1.2% מהתיק הכולל של 12 הגופים המוסדיים הגדולים בשוק.

להוציא עמיתים, שחלק אדיר מהנכסים שבניהולם הנו למעשה התחייבויות ייחודיות של המדינה, הרי שבגדולים ביותר מבין הגופים המוסדיים מופנים כ-15% מסך הנכסים המנוהלים, בממוצע, להשקעה ישירה במניות. מכספים אלה מופנים כ-71% כאמור להשקעה ישירה במניות בישראל. ואולם, אין מדובר בתמונה אחידה. מבדיקתנו עולה כי טווח ההעדפות של הגופים המנהלים רחב מאוד.

בהסתכלות על החלק היחסי של ההשקעות במדד זה או אחר ביחס לתיק כולו עולה שככל שהגוף גדול יותר, כך הוא מוטה יותר למניות הגדולות, וככל שגוף קטן יותר (אבל עדיין נמנה עם אריות השוק המוסדי) הרי שיש לו העדפה יחסית רבה יותר למניות הקטנות יותר. בהכללה ניתן לומר שבבחינת החלק היחסי של מניות ממדד זה או אחר מהתיק כולו, חברות הביטוח שמות יותר דגש על מניות ת"א 100, ורוב בתי ההשקעות שמים יותר דגש על מניות היתר.

הסיכון הטמון במניות הקטנות

הסיבה לכך נובעת במידה רבה מגודלם של הגופים. ככל שגוף גדול יותר כך יש לו הרבה פחות פוטנציאל השקעה במניות הקטנות. מה הכוונה? ההשקעה השקלית הגדולה ביותר במניות שאינן חלק ממדד ת"א 100 (שקלול של מניות ת"א 25 ות"א 75) נמצאת בתיקי מגדל, כלל ביטוח, הראל, פסגות ומיטב דש (בסדר יורד). "השקעה במניות היתר מבחינתי היא השקעה מאוד ארוכה, שממש מצריכה אמון בחברה, כי אם אני נכנס אליה אני עלול להשפיע באופן ניכר על שערה, ויהיה לי קשה לצאת מהמניה ללא השפעה ניכרת נוספת על מחיר המניה", הסביר לנו מנהל השקעות מוסדי גדול.

אגב, תיק מניות ת"א 75 הגדול ביותר במונחים שקליים נמצא בקבוצת כלל ביטוח, ואחריה במגדל, במנורה מבטחים, בהראל ובפסגות. תיק ההשקעה במניות ת"א 25 הגדול ביותר נמצא אצל מגדל, כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הראל ועמיתים.

כאמור, החלק היחסי של המניות הקטנות בבורסה המקומית, כשיעור מתיקם של בתי ההשקעות, ובהשוואה לחלקן של מניות אלה מהשווי הכולל של המניות בבורסה בתל אביב, גבוה מהשיעורים המקבילים בגופים מוסדיים גדולים יותר. כך, הנתונים מלמדים בין היתר שמגדל ומנורה מבטחים מעדיפות יותר מאחרות את המניות הגדולות ביותר, והרבה פחות אוהדות את המניות הקטנות בשוק, ומנגד, בתי ההשקעות אקסלנס, מיטב דש ופסגות אוהדות יותר את המניות שלא נמנות עם ת"א 100.

בצד אחד של הסקאלה נמצא בית ההשקעות אלטשולר שחם, שרק 41% מתיק המניות הסחירות שלו מופנה למניות בישראל. כאן לא נפסק השוני הגדול של תיק המניות של אלטשולר שחם ביחס למתחריו: בבחינת תיק המניות בישראל של אלטשולר שחם עולה, שישנה שם העדפה די ברורה למניות ת"א 75, על חשבון מניות ת"א 25 והיתר.

המודל של ילין

מהצד השני ישנם בית ההשקעות ילין לפידות ועמיתים, שמאוד שונים במאפייניהם ובדרכי פעולתם (כמו גם בגודל). בשורה העליונה, כ-95% מתיק המניות הסחירות של שני גופים אלה מופנה לבורסה בישראל. אבל, בעוד שקרנות עמיתים נמצאות כמעט אך ורק במניות הגדולות ביותר (92% מתיק המניות בישראל נמצא במניות ת"א 25), הרי שבילין לפידות מאמינים הרבה יותר מהקולגות בשוק במניות הקטנות שבבורסה המקומית. בבית ההשקעות של יאיר לפידות ודב ילין כ-35% מתיק המניות בישראל מופנים למניות שאינן חלק מת"א 100.

 אופן חלוקת תיק המניות