כחלון סטייל

מה הניע את גדעון סער לפרוש, וכושר "הביצוע" של יאיר לפיד

פריימריז בליכוד גדעון סער / צילום: שלומי יוסף
פריימריז בליכוד גדעון סער / צילום: שלומי יוסף

לא הפתעה ולא פצצה, לא פסק זמן ולא זמן איכות עם ילדיו. גדעון סער הוא פוליטיקאי נבון שהבין כנראה מה שהבינו לפניו פוליטיקאים נבונים אחרים שרצו לצאת מהמשבצת של השר הנאמן ולהתמודד בגלוי על ההנהגה: לפעמים מה שלא הולך מבפנים הולך מבחוץ.

"תהיו כחלונים", הפציר פעם בשריו נתניהו וכיוון לפעלתנות של שר התקשורת באותם ימים משה כחלון. סער בהחלט עשה אתמול מעשה כחלון: הוא לקח פסק זמן מהפוליטיקה כדי להתמקד יותר בפוליטיקה. חוגי בית, גיוס תרומות, מפגשים תכופים עם עורכים ראשיים, כל מה שעושה אדם נורמלי שרק רוצה לבלות יותר עם ילדיו.

האופק של נתניהו. אפרופו כחלון את סער: ביום ראשון הקרוב אמורה הממשלה לאשר את התוכנית של נציבות שירות המדינה ומשרד הבריאות להגבלת קדנציות של מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים.

הרציונאל המרכזי: המנהלים הבכירים מכהנים בתפקידם עד גיל פרישה בלי שמישהו יוכל לאתגר אותם בדרך, וכך חלקם מכהנים יותר מ-20 שנה ברצף בתוך יצירת סטגנציה במערכת, בלימת אופק קידומי לצעירים מהם ובריחת מוחות.

למה נזכרנו בזה עכשיו? נתניהו מכהן כיו"ר הליכוד מאז 1993, קרי 21 שנה, למעט הפסקה קלה בתקופתו של אריאל שרון ז"ל. צעירים כמו גלעד ארדן וגדעון סער דווקא התקדמו יפה בשנים האלה, עד שפגשו בתקרת הזכוכית של נתניהו, ממש כמו מנהלי המחלקות בבתי החולים.

יהיה זה צדק פואטי אם הממשלה תחליט ביום ראשון להרחיב את היוזמה להגבלת קדנציות במערכת הבריאות, כך שתחול גם על ראשי ממשלות. נאה דורש, נאה מקיים.

אין היתכנות לביצוע. יש משהו משעשע בכך שבכל פעם שמישהו מציע להטיל מסים מיוחדים על בעלי אמצעים, במשרד האוצר מוצאים כל הסבר אפשרי למה זה לא ישים, לא אפקטיבי והכי טוב - ממילא אין כל כך הרבה עשירים, אז בשביל מה.

ההצעה החדשה שלפיה יוטל מס מיוחד על מי שמחזיקים בבעלותם 3 דירות מגורים דווקא זכתה לתמיכת אגף התקציבים, אבל הנהלת המשרד והעומד בראשו, יאיר לפיד, התנגדו: "אין לצעד היתכנות לביצוע".

בין ההסברים שניתנו נטען כי לא ניתן יהיה להבדיל בין דירת יוקרה לסתם עוד דירה. הבנתם את זה? בן אדם מחזיק בבעלותו 3 דירות, ובלשכה של לפיד חושבים שזה סטנדרטי לגמרי כל עוד לא מדובר בשלוש דירות באקירוב.

ככה נראה הרי מעמד הביניים בעיני שר האוצר, האיש שכתב את "אחיי העבדים" בשיא המחאה החברתית והמציא את ריקי כהן מחדרה, שמרוויחה 20 אלף שקל בחודש ולא מצליחה לקנות דירה לילדים.

זה בסדר שלפיד לא רוצה לזרוק רימון בתוך הנגמ"ש (בכל זאת, מיטב חבריו עשויים להחזיק בבעלותם 3 דירות), אבל שלא ימכור לנו את התירוץ על היעדר היתכנות לביצוע.

ביקשתם שבדיה. זה כמה שנים מנסה קבוצה של ניאו-ליברלים מובהקים למכור לציבור איזו אוטופיה סביב "המודל הנורדי" של מדינות סקנדינביה, כאילו ארגוני העובדים שם מקדשים את התחרות, היעילות ו"הגמישות הניהולית".

בפועל, כפי שכתב כאן בהרחבה לפני כשבועיים ד"ר עמי וטורי, המודל הנורדי כולל בין היתר זכות שביתה נרחבת בהרבה מזו שבישראל. אנחנו מזכירים זאת היום על רקע שביתת הסולידריות שנקטו עובדי רשות שדות התעופה, לאות הזדהות עם מאבק עובדי הדואר.

אילו היינו בשבדיה, ייתכן מאוד שנתב"ג היה מושבת לימים שלמים, אך בישראל אסור לקיים שביתות סולידריות מעבר לשעתיים-שלוש. ספק אם אנשי הימין הכלכלי באמת פיללו ליישום החלק הזה במודל הנורדי, אבל נראה כי יו"ר ההסתדרות החדש אבי ניסנקורן עושה בו הרבה יותר שימוש מקודמו.

אפרופו שבדיה. השבוע נבחר לראשות הממשלה שם מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית סטפן לופבן, ששימש קודם לכן, שימו לב, יו"ר איגוד עובדי המתכת. יותר מכך, בניגוד לעופר עיני ממס הכנסה או לניסנקורן העו"ד, לופבן הוא חרט במקצועו, איש צווארון כחול קלאסי. נסו לדמיין עכשיו תרחיש כזה בישראל של לפיד-נתניהו והרצוג. פועל שטיפס למעלה, בלי דירה שלישית.

Shay-n@globes.co.il