אלימות, אלימות ועוד קצת אלימות: אמריקה כבר לא מאוהבת?

הסיפור שמסעיר את ארה"ב בשבועות האחרונים, האלימות של שחקני הפוטבול, כבר חצה מזמן את הגבולות של ה-NFL. השיח הגיע לקונגרס, ולמעשה לכל במה ציבורית אפשרית. כמה שאלות ותשובות על המדורה שמבעירה את הליגה העשירה בעולם.

ההתנהגות האלימה של שחקני פוטבול מחוץ למגרש, בעיקר אלימות ביתית, היא הסיפור הכי גדול בארצות הברית כבר כמה חודשים. מה גרם להסלמה הזאת? האמת שאין שום אסקלציה בהתנהגות של שחקני ה-NFL. בשנת 2005, למשל, תשעה שחקני NFL נעצרו על תקיפות של נשים בבית - לעומת חמישה השנה. 86 שחקנים בליגה נעצרו על אלימות ביתית מאז שנת 2000, כלומר הממוצע הוא קצת יותר משישה מעצרים בשנה, כך ש-2014 היא בהחלט לא שנה חריגה.

אז למה דווקא עכשיו הנושא לא יורד מהכותרות? בגלל פרשת ריי רייס. תקציר האירועים: רייס, הראנינג בק של בולטימור רייבנס, נעצר בפברואר אחרי שהוא היכה את ג'אניי פאלמר/רייס - אז ארוסתו והיום אשתו - במעלית בקזינו באטלנטיק סיטי. בסוף יולי, יותר מחמישה חודשים אחרי המקרה, הקומישינר של ה-NFL, רוג'ר גודל, משעה את רייס משני משחקים. כעבור חודש, בעקבות ביקורת ציבורית על העונש הקל, גודל מודה שהוא טעה ומודיע על מדיניות חדשה במקרים של אלימות ביתית: העונש על עבירה ראשונה יהיה השעיה משישה משחקים, על עבירה שנייה שחקן יורחק לכל החיים (אם כי הוא יוכל לעתור לחנינה אחרי שנה).

ב-8 בספטמבר האתר TMZ מפרסם וידאו של התקרית באטלנטיק סיטי, שבו רואים את רייס מעלף את פאלמר עם אגרוף לפנים וגורר אותה מחוץ למעלית. כמה שעות אחר כך הרייבנס, שעד אז טענו שרייס הוא בחור טוב שעשה טעות, משחררים אותו, וגודל משעה אותו שוב - הפעם לזמן בלתי מוגבל. מאז אנשי תקשורת בכירים, ארגוני נשים וחברי קונגרס דורשים שגודל יתפטר/יפוטר בעקבות הטיפול שלו בפרשה. זה שעוד שחקנים נעצרו בינתיים בגלל תקריות אלימות כמובן לא עוזר לו.

רגע, העניין הוא רוג'ר גודל או בעיית האלימות? גם וגם. אבל בגודל יותר קל להתעסק, מה גם שהוא הסתבך עם שקרים, ולפי הפרוטוקול הפוריטני בארצות הברית - ע"ע ריצ'רד ניקסון, ביל קלינטון, טייגר וודס - דמות ציבורית שנתפסת בשקר חייבת לשלם את המחיר. למשל, שקר אחד של גודל היה שרייס לא הודה שהוא היכה את פאלמר בשימוע שהוא ערך לו, טענה שהופרכה על ידי מקורות שנכחו בשימוע. אבל השקר הגדול הוא שהקומישינר טוען שהוא לא ראה את הווידאו לפני ש-TMZ פרסמו אותו, אבל מקור במשטרה אמר לסוכנות הידיעות AP שהוא שלח את הווידאו לליגה כבר באפריל, והציג הוכחות לכך.

אבל למה הווידאו כל כך חשוב? הרי היה ידוע שרייס היכה את פאלמר. כי אחרי שרואים את הווידאו הרבה יותר קשה להדחיק את הידיעות על האלימות של שחקני פוטבול. והרעיון שמישהו ראה את התמונות ולמרות זאת החליט להשעות את רייס רק משני משחקים הוא יריקה בפרצוף של כל מי שמתנגד לאלימות נגד נשים, שזה פחות או יותר כולם. לכן ההערכה היא שאם יימצא "אקדח מעשן", כלומר הוכחה חותכת שגודל ראה את הווידאו לפני הטלת העונש המקורי, הוא ייאלץ להתפטר.

ואם לא יימצא אקדח מעשן? אז הוא כנראה ישרוד. רוג'ר גודל מקבל המון קרדיט על זה שה-NFL היא הליגה המצליחה בעולם מבחינה כלכלית, עם הכנסה שנתית של 9.5 מיליארד דולר. בעלי הקבוצות, המעסיקים שלו, משלמים לו 44 מיליון דולר השנה. מבחינתם הוא הרוויח את הכסף בסכסוך העבודה האחרון עם איגוד השחקנים, ב-2011, שהסתיים בחתימה על חוזה קיבוצי לעשר שנים, שהוריד את החלק של השחקנים בהכנסות של הליגה מ-53% ל-48%. הבעלים לא ייגעו בגודל, אלא אם לא תהיה להם ברירה.

ומה עם האלימות, יש לזה פתרון? למרבה הצער, התשובה היא לא. שחקני פוטבול נדרשים להיות אלימים למחייתם. הם עוברים מגיל צעיר אינדוקטרינציה, דתית באופיה, כדי להפוך לפקעת של אגרסיביות. הציפייה שהם יתפוצצו אך ורק על המגרש היא אבסורדית. וזה משהו ש-187 מיליון איש בארצות הברית, שמגדירים את עצמם כאוהדי NFL, עדיין מדחיקים.