מנכ"ל אל-על קורא לחרם על חברות התעופה הטורקיות

שיחת הטלפון הזכורה לי ביותר מתקופת מבצע "צוק איתן" היא זו שבה מנכ"ל משרד התחבורה ביקש מאיתנו, חברת אל-על, להפעיל "רכבת אווירית" כדי להחזיר אלפי ישראלים שנתקעו בטורקיה, לאחר שחברות התעופה הטורקיות הפסיקו לטוס לישראל. היה לי ברור שכחברת התעופה הלאומית, עלינו להתייצב מיד למשימה ולבצע אותה הכי טוב שאפשר.

אירוע זה ריכז בתוכו כמה מהאתגרים שענף התעופה הישראלי מתמודד איתם כל השנה, בכל שנה. אנחנו חיים באזור גיאו-פוליטי מורכב שמעמיד בפנינו אתגרים ביטחוניים ומקצועיים, הכוללים גם התמודדות מול בריתות תעופה ענקיות שלא מקבלות את החברות הישראליות רק בשל ישראליותן.

ענף התעופה הישראלי, כמו גם ענף התיירות הישראלי כולו, ימשיך בשנה הקרובה להתמודד עם השלכותיו ארוכות-הטווח של מבצע "צוק איתן". לצערנו, כאשר הלחימה פוסקת, התיירות לא שבה מיד בחזרה לאיתנה. לתיירים לוקח זמן לשכוח. נדרש מאמץ משותף של המדינה ושל הגופים המתפרנסים מענף התיירות כדי להחזיר את התיירים לישראל.

אך לא רק "צוק איתן" העמיד את ענף התעופה הישראלי במבחן. כניסתו לתוקף של הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי הגביר את התחרות, אך גם חידד את ההבדלים שבין החברות הישראליות לבין חברות התעופה הזרות: הגודל, אי-היכולת להיות חלק מברית תעופה, מגבלות הביטחון וכמובן הפוליטיקה המדינית שלעתים יוצרת אי-שוויון בין חברות תעופה.

למשל, היחס לישראל בטורקיה וכתוצאה מכך גם לחברות התעופה הישראליות, בעוד שמצד שני החברות הטורקיות הפכו להיות החברות הזרות הגדולות ביותר הפועלות בישראל.

והנה, אותן חברות שהחרימו את ישראל, חוזרות להפעיל כמעט 60 טיסות שבועיות לישראל. טיסות אלה משמשות ברובן להטסת נוסעים ישראלים ליעדים שונים ברחבי העולם, תוך המתנה בנמל התעופה באיסטנבול.

חברות התעופה הטורקיות, שהיו הראשונות להפסיק לטוס לישראל במבצע "צוק איתן" והפקירו אלפי נוסעים שנתקעו בטורקיה, מבקשות לזכות מחדש באמון הציבור הישראלי על אף התנהגותן הלא סבירה. האם לא נדרשת, לדוגמה, חשיבה מחודשת על היקף הטיסות המוגבר של טורקיש איירליינס, שהיא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר כיום בישראל?

בעידן של שמיים פתוחים ותחרות משוכללת, ראוי שהרגולטור הישראלי יפעיל איזונים ובלמים באותם מקרים המושפעים ממציאות מדינית וביטחונית, כמו במקרה זה, בעיקר משום שלחברות התעופה הישראליות אין אישור לנחות בטורקיה - ובכך ימנע את התלות הבעייתית של התעופה הישראלית בטורקיש איירליינס ובחברות טורקיות אחרות.

דווקא משום היותו קטן, ענף התעופה הישראלי חייב לבלוט בתחומים כמו ציוד חדיש, שירות ומתן ערך מוסף ללקוח. השנה נראה יותר מטוסים חדשים, יותר שירותים חדישים לפני הטיסות ובטיסות עצמן, כמו שירותי אינטרנט בטיסות הבינלאומיות, הטבות מוגברות לנוסעים מתמידים וניסיונות להרחיב את רשת הנתיבים באמצעות הסכמים עם חברות זרות.

ענף התעופה העולמי יתמודד השנה, ללא ספק, עם דרישות ביטחוניות שיילכו ויתעצמו לאור השינויים המתחוללים במזרח התיכון ובמדינות ערב, כמו עלייתו של ארגון דאע"ש וגופי טרור אחרים.

כמו כן, שדות התעופה בעולם הולכים ונעשים צפופים, ונוצרות מגבלות המראה ונחיתה בערים כמו ניו-יורק ולונדון. מגבלות אלה עלולות להמשיך להקשות על התפתחות וצמיחה של חברות קטנות יותר כמו החברות הישראליות, שכוח המיקוח שלהן להשגת מסלולים לנחיתה קטן יותר.

■ הכותב הוא מנכ"ל אל-על.