החברה לישראל מתפצלת - וניר גלעד צפוי לפרוש מתפקיד המנכ"ל

אחרי שניצח על ביצוע מספר השקעות שהשמידו מאות מיליוני דולרים וגרף שכר בעלות של 100 מיליון שקל בתוך שבע שנים: ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, עומד לסיים את תפקידו.

גלעד (57) יסיים את כהונתו עד סוף השנה עם השלמת פיצולה של החברה. ככל הידוע, הוא צפוי להשתלב בעסקיו הבינלאומיים של בעל השליטה בה, עידן עופר. במקביל, הוא ימשיך לכהן כיו"ר כיל, החברה הבת המרכזית של החברה לישראל (ומנוע הדיבידנדים שלה).

במבט דרך פריזמת העניין הציבורי, אפשר לסכם את תקופת כהונתו של גלעד כמנכ"ל החברה לישראל בשני אלמנטים מרכזיים: שורה של כישלונות עסקיים ברוב עסקי החברה שעליה היה מופקד מחד, ושכר מקומם, מנותק מהמציאות, מאידך.

בשורה התחתונה, בהיותו אטום לביקורת, הפך גלעד לא רק למזוהה עם כישלונותיה העסקיים של החברה לישראל, אלא גם סמל לניתוק, זחיחות ויהירות של מנהלים בכירים במשק. כל זאת, תוך התעלמות מהזעם הציבורי בשל המעבר שביצע מהשירות הציבורי באוצר לחיקם של הטייקונים, להם הוא מכר את נכסי המדינה.

אדם מבריק ואגרסיבי

ניר גלעד, שגדל בגבעתיים ובגיל 29 הצטרף לאגף התקציבים במשרד האוצר, נחשב לאדם מבריק אך גם כוחני ואגרסיבי. למרות שהוא נחשב לבעל יושרה, הטילו מהלכים שקידם בעת כהונתו כחשב הכללי במשרד האוצר, כתם על המשך דרכו במגזר העסקי. בתקופת כהונתו כחשכ"ל (1999-2003) ביצעה המדינה שתי עסקאות מול החברה לישראל: רכישת 26% ממניות בתי הזיקוק בחיפה (בזן) תמורת 568 מיליון שקל, ומכירת יתרת החזקותיה בצים תמורת 155 מיליון דולר.

מתוקף תפקידו כאחראי על הטיפול בנכסי המדינה, גלעד לקח חלק פעיל בשתי העסקאות האלה, שספגו ביקורת רבה כבר עם חתימתן, ביקורת שהתעצמה עם הצטרפותו לחברה לישראל ב-2006.

זו לא הייתה הביקורת הראשונה שהופנתה כלפי גלעד. עוד קודם לכן, לאחר שעזב את האוצר ב-2003, הוא נענה להצעה של הבוס הקודם שלו, אהרון פוגל - לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ובאותם ימים יו"ר חברת הביטוח מגדל - להתמתנות למשנה למנכ"ל חברת הביטוח, תוך שהוא מסומן לתפקיד המנכ"ל הבא. גם במקרה זה עורר גלעד גלים לאחר תקופת צינון מתוקשרת, שבמסגרתה נדחתה בקשתו לקיצורה.

עוד במהלך שנת הצינון הזו נכח גלעד בישיבות שנערכו במשרדי מגדל ללא שכר (ובאישור היועץ המשפטי של משרד האוצר), ובמקביל ייעץ לחברות תעופה אמריקניות בנוגע לבניית מטוסי מנהלים, וכן ייעץ לקונצרן המזון תנובה בענייני רגולציה.

כאמור, גלעד נחשב כבן טיפוחיו של אהרון פוגל (שנבחר בתחילת החודש ליו"ר החדש של צים, שבשליטת החברה לישראל). לאחר שהצטרף למגדל, התגלעה מתיחות בינו לבין אמיר שלח, שגם הוא כיהן כמשנה למנכ"ל, על רקע זהות המחליף הפוטנציאלי למנכ"ל דאז איזי כהן. לאחר שהחל לאבד מסמכויותיו, החליט גלעד לעזוב לטובת התחנה הנוכחית בקריירה שלו - החברה לישראל.

סמל לניתוק מדעת הקהל

הביקורת הקשה ביותר שהוטחה בגלעד נוגעת לסכומי העתק שגרף בשנים האחרונות כמנכ"ל החברה לישראל. אלה הסתכמו לשכר בעלות של כ-100 מיליון שקל ב-7 השנים האחרונות, ובתוכו שכר עתק בעלות של 23.5 מיליון שקל, שקיבל בשנה אחת - 2010.

את השנתיים האחרונות (2012-2013) חתמה חברת ההחזקות בניהולו של גלעד עם הפסד נקי מצטבר של כ-2.7 מיליארד שקל. עיקר ההפסד, כ-2.2 מיליארד שקל, נרשם ב-2013, במהלכה זכה המנכ"ל לשכר בעלות של כ-16.5 מיליון שקל (עיקר הסכום בתגמול מנייתי).

אגב, השכר האסטרונומי שגרף גלעד בתקופת כהונתו כמנכ"ל החברה לישראל לא כולל את מצנח הזהב שהוא צפוי לקבל עם פרישתו, שלפי החברה "היקפו עדיין לא הוחלט", ובונוס של 4 מיליון שקל שהיה אמור לקבל מהחברה בגין הפיצול, וטורפד.

בהתעקשותו לקבל שכר שמן, שסותר את הכישלונות העסקיים של החברה לישראל, הפך גלעד לסמל לאטימות המנהלים ולניתוקם מדעת הקהל. בשנים האחרונות הוא כיכב בעקביות בצמרת טבלת שיאני השכר במשק, תוך שהוא ממשיך לפזר אמירות בהן הסביר מדוע כל שקל שמשולם לו - בשכר, באופציות ובמענקים - הוא מוצדק. כך, הוא צוטט, בין היתר, כמי שגורס כי "שכר כמו שלי משרת את המשק כולו" ו"לא בטוח שהייתי משקיע את כולי בעבור תגמול נמוך יותר".

האמירות הללו קיבלו רוח גבית מהחברה לישראל ובעליה. מקורבים לחברה שמרו על הקו הזה גם היום, כשהקפידו להבהיר כי שכרו של גלעד הסתכם ב-5 השנים האחרונות ב- 34 מיליון שקל "בלבד", משום שהוא עדיין לא מימש את רוב האופציות שהוענקו לו. הם גם הקפידו לציין כי המענקים העתידיים שישולמו לגלעד ונושאי משרה נוספים בחברה לישראל - שריפדה אותם במשך שנים בסכומי עתק - ישולמו להם ישירות מחברה פרטית של הבעלים, עידן עופר.

כזכור, גלעד עמד במוקד מחטף השכר השערורייתי שביצעה החברה לישראל בסוף שנת 2012, יממה לפני כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות (חוק שכר הבכירים). באותו יום העבירה החברה תוכנית אופציות בשווי של 240 מיליון שקל לבכירי החברה, כולל 25 מיליון שקל לגלעד. פרשה זו ייצרה את אחד העימותים החריפים בין רשות ניירות ערך לחברה ציבורית בשנים האחרונות, וזכתה להד תקשורתי גדול. אך למרות זאת גלעד סירב לסגת מהמהלך, בניגוד ליו"ר החברה דאז, אמיר אלשטיין, שוויתר.

למעשה, רצף האירועים השליליים בעסקי החברה לישראל בשנים האחרונות - ובראשם הסדר החוב הענק בחברת הספנות צים, קריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס ושריפת מאות מיליוני דולרים על מיזם הרכב הסיני, קורוס (שעתידו נתון בסימן שאלה) - הם שהביאו את קברניטי החברה לישראל לפעול לפיצולה לשתי חברות, במהלך שמטרתו הוגדרה אשתקד כ"הצפת ערך למשקיעים".

על פי מתווה הפיצול, ענקית הדשנים כיל (בה מחזיקה החברה לישראל 53%) וחברת הזיקוק בזן (37%) יישארו תחת החברה לישראל "המקורית", שתתרוקן מיתר פעילותה אך תמשיך לפעול מישראל ממטה מצומצם. מניות החברה ימשיכו להיסחר בת"א.

החברה החדשה שתפוצל ממנה תיקרא קאנון ותיסחר בבורסת ניו יורק (לצד החברה הבת כיל, שתונפק שם מחרתיים), ותרכז תחתיה את יתרת ההחזקות: צים (32%), מיזם הרכב הסיני קורוס (50%), זרוע פעילות החשמל ICP (100%), ויצרנית השבבים טאואר וזרוע השקעות הקלינטק ICG.

כדי להבין עד כמה החברה לישראל נשענת כיום על כיל - שהייתה חלק מהקבוצה עוד טרם מינויו של גלעד למנכ"ל - די להסתכל בביצועי מניותיהן. מאז מונה גלעד למנכ"ל חברת ההחזקות, עלתה מניית החברה לישראל ב-33% בלבד, בעוד שמניית כיל זינקה ב-158% ומדד המעו"ף ב-66%.

 שבע שנות ניר גלעד בחברה לישראל: תשואה של 33% במניה וכ-100 מיליון שקל בעלות שכר

 הפיצול שמקדמת החברה לישראל