למכור קרקעות בתא הכבוד בבלומפילד

חסות לתא כבוד? חייבים להודות שעל זה עוד לא שמענו בישראל, אבל זה בדיוק מה שקורה במכבי ת"א, שממשיכה למקסם את הכנסותיה מפרסום, על-אף שטרם מצאה בעידן מיטש גולדהאר חברה מתאימה למתן ספונסרשיפ על קדמת חולצות המשחק. אצל האלופה טוענים כי לא רף המחיר (מיליון אירו לפי ההערכות) הוא זה שמפריע למציאת החברה המתאימה - אלא זהותה. הצהובים מחפשים מותג, רצוי בינלאומי, שיתאים לקונספט.

בכל מקרה, גם תא הפלטינום באצטדיון בלומפילד - מינוח מצועצע לתא הכבוד - ממותג, ופונה לקהל יעד של כ-250 אוהדים כבדי ממון שהיו מוכנים להיפרד מ-14 אלף שקל כ"א, על מנת לקבל מקום חנייה ייחודי ולהתחכך זה בזה בחדר הממוזג והמדיף ניחוחות חריפים של תערובת בין קולינריה מזרח אסיאתית לבין פרפומריה מערב אירופית, בטרם ישאפו לריאותיהם את האוויר הלח והשמנוני של צפון יפו. בסמי עופר, לדוגמא, משלמים 16 אלף שקל כדי לשבת בתא היהלום - שם תנאי האחסון קצת יותר משופרים לעומת זה של בלומפילד בן 52 השנים. ועדיין, התחושה בחדר הפלטיניום בבלומפילד היא של לאונג' מכובד באחד משדות התעופה המפוארים בעולם המערבי. מצד אחד, הבירה שמכבי ת"א מוכרת, ממותגת "MTA" בשיתוף פעולה עם מבשלת ג'מס - זורמת מהברז - וחייבים להודות שאלכוהול במגרשים בישראל הוא אירוע נדיר. ומהצד השני, בישול וטיגון של מוקפצים או המבורגרים ננסיים לילדים וטוגנים כאלה ואחרים.

על ההצגה הזו מנצח רן צדיקריו (34), מנכ"ל/שותף בחברת MSN ייזום ושיווק נדל"ן. החברה מציעה קרקעות להשקעה בנדל"ן - בצפון מערב תל-אביב, בין רמת אביב ג' לצומת גלילות, בחוף חדרה וגם במושבה מגדל. צדיקריו, נצר למשפחה סלוניקאית, שגדל בעיקר בערד, שיחק בנוער של מכבי ת"א וגם לפני שנתיים שני משחקים במ.ס ערד מליגה ג' - הוא אוהד שרוף של מכבי, ובמשחק הוא קופץ ומגיב כמו יושב ממוצע של שער 11. את תא הפלטינום הוא מיתג. תחתיות לכוסות בירה, כיסוי לכיסאות המרופדים בתא החיצוני, שלטים בתא הפלטינום עצמו. אפילו דף ההרכבים הוא דו-צדדי, ומהעבר השני ניתן למצוא את דברי נותן החסות.

במכבי ת"א מסרבים לנקוב בסכום אותה משלמת החברה של צדיקריו, אבל מדובר בכמה מאות אלפי שקלים. בחדר הפלטינום, שתי דיילות מציעות כובע (בשבוע הבא - חולצות) עם סמל מכבי ת"א לצד סמל החברה, אבל אין כאן שולחן מכירות אמיתי. כאן לא עושים עסקים, כאן מתחילים ליזום את הפגישות העסקיות. זה הרעיון מאחורי ההשקעה של צדיקריו: שאנשים ישלמו כדי להכיר אנשים, דרך החיבור ל"מותג מנצח שמייצג מצוינות, ערכי ניהול והישגיות, מועדון שיש בו 150 עובדים (כולל שחקנים וכלל עובדי מחלקת הנוער - ר"ע) ומאחוריו עומדים האנשים החזקים במדינת ישראל. האולם פה הוא עם מינגלינג מאוד מעניין". הרעיון לאינטראקציה עסקית, בזירה של פוטנציאל חברתי-עסקי, שלאו דווקא תביא לחברה הכנסות מיידיות, הוא שלב מוקדם לרעיון הבא שלו: מועדון חברתי עסקי. כלומר, לצרף את אוהדי מכבי ת"א, ולדברי הגורמים המעורבים יש שם כמי מבעלי קונצרנים גדולים במשק, למועדון עסקי חברתי, שמשם יצמחו שיתופי פעולה, השקעות, יזמות וכו'. מכבי ת"א מקבלת את הרעיון השיווקי הזה בשמחה. עד לפני ארבע שנים מיתגה את התא חברה לעיצוב תכשיטים ויהלומים שאף הציבה ויטרינות ללקוחות הפוטנציאלים. כאן לא מוכרים אפילו דירות. סמנכ"לית השיווק של מכבי ת"א, שרון תמם, נזכרת שבעונה שעברה בפרנקפורט היא נתקלה בקיר בו היו תאים לכרטיסי ביקור של ספונסרים.

לתוך העולם האוטופי הזה - עבור אנשי הפועל רעננה לדוגמא שקיבלו כרטיסים לתא - צנח מרטין ביין, מנכ"ל מכבי ת"א החדש, שבניגוד לקודמו, עורך הדין הקפריסאי, ג'ק אנגלידיס, נגע קודם לכן בניהול מועדון כדורגל גדול, שגם בו - ואולי יותר - הדרבי הוא מעל לכל. בשבוע שבו הריינג'רס (המזוהה עם תמיכה גורפת בממלכה המאוחדת) מנצחת את סלטיק במשאל העם, הוא מגיע לישראל. אצל אנגלידיס שמעתי הרבה את המילה "אורגניזיישן". אצל ביין (אם המבטא שלו יתאקלם), נשמע בטח דברים אחרים. אם בלומפילד ירעד כמו ש"אייברוקס" רועד במשחקים, דיינו.