בהמתנה לראיון העבודה שלו, הצעיר הסורי לא יכול היה שלא להתרשם מציוד הצילום המשוכלל, ממסכי העריכה ומהארגון הכללי של המשרד של מעסיקו העתידי. גם המשכורת, פי חמישה מזו של עובד מדינה סורי, הייתה מרשימה.
"הם הציעו לי 1,500 דולר לחודש פלוס רכב, דירה ואת כל המצלמות שהייתי צריך", אומר הבחור בשנות ה-20 לחייו. "אני זוכר שסקרתי את המשרד. הציוד שהיה שם היה מדהים. אני זוכר שחשבתי, האנשים האלה לא יכולים לקבל כספים בעצמם. יש כנראה איזו מדינה מאחוריהם".
למעסיק שלו, ארגון דאעש, יש יומרות להיות מדינה, אך הוא עדיין לא שם. הארגון הזה שולט בשליש משטח עיראק וברבע מסוריה, אך הצעיר לא גויס כדי לשאת נשק. במקום זאת הוא נשכר לעבודה במשרד המדיה של דאעש, שמזכיר חטיבת מדיה של חברה רב-לאומית, בראקה, העיר הסורית שהיא הבירה דה פאקטו של החליפות המוסלמית שהוא הכריז.
הוא החליט לבסוף לוותר על המשרה - כי השהייה בסוריה מסוכנת מדי - אך הסיפור שלו מדגים את רמת המשאבים והמימון שזמינים לקבוצת הטרור שנשיא ארה"ב ברק אובמה התחייב החודש "להחליש ובסופו של דבר להרוס".
החנקת מקורות ההכנסה הזו, שנאמדת בין מיליון ל-5 מיליון דולר ביום, נראית בעיני ארה"ב ובעלות בריתה כחיונית לעצירת התקדמות דאעש.
החוקרים המערביים מנסים להתחקות אחרי מספרי חשבונות בנק במדינות המפרץ, ולאתר תורמים לג'יהאד גם במקומות מרוחקים כמו אינדונזיה. בנוסף לתביעות כופר ולסחיטה, דאעש משיג כספים מהאזורים בשליטתו: הוא גובה מבעלי חנויות 2 דולרים בחודש. בימים הקרובים הוא מתכנן לגבות כספים תמורת שירותי חשמל ומים לאוכלוסייה, לפי אחד מפעילי הארגון בסוריה.
אבל המומחים אומרים שכדי להחניק בהצלחה את המימון של דאעש, ממשלות המערב ובעלות הברית שלהן במזרח התיכון צריכות תחילה לבדוק את רשת הברחת נפט בת עשרות השנים, שהארגון משתמש בה כעת למימון מדינתו שבדרך. הרשת הלא רשמית הרווחית הזו מקיפה את צפון עיראק, צפון מזרח סוריה, דרום טורקיה וחלקים מאיראן. לפי מקורות מערביים ומומחים בינלאומיים, כאן מקבל דאעש את חלק הארי של כספיו.
חברת ניהול הסיכונים מייפלקרופט אומרת בדו"ח עדכני שלה שדאעש שולט כעת בשישה מתוך עשרת שדות הנפט של סוריה, כולל שדה עומאר הגדול, ובארבעה שדות נפט קטנים בעיראק לפחות, כולל עג'יל וחמרין.
רשת בת עשרות שנים
להברחות נפט יש שורשים עמוקים באזור. אחרי הטלת עיצומי האנרגיה של האו"ם על עיראק בשנות ה-90, פרחה רשת איתנה של מבריחים, סוחרים ובתי זיקוק מחתרתיים. מאות יזמים קטנים קנו ומכרו נפט עיראקי במחירים מוזלים והעבירו אותו אל מעבר לגבול הטורקי למכירה במחירי מבצע. רבים מאותם יזמים התעשרו והתחזקו, עם אינטרסים מושקעים וקשרים פוליטיים.
מומחי אנרגיה ומקורות מערביים אומרים שדאעש מלבין עד 80,000 חביות נפט ביום, בהכנסה של כמה מיליוני דולרים, בשוק השחור. הנפט מוברח במשעולי הרים ונתיבי מדבר, אך גם דרך מעברי גבול חוקיים ברהאנלי, זאחו או פנג'וואן לצריכה בטורקיה, איראן או ירדן.
"העובדה שעיראק הייתה תחת עיצומים זמן כה רב הובילה אנשי עסקים כורדים ועיראקים למלא את החלל וליצור רשתות הברחה של נפט עיראקי", אומרת ואלרי מרסל, מומחית אנרגיה למזרח התיכון ואפריקה במכון המחקר צ'תאם האוס בלונדון. "רשתות טורקיות, איראניות, סוריות ועיראקיות צמחו בזכות עשרות שנות החרם על יצוא הנפט העיראקי. זהו שוק אפור שהופך לבעיה ענקית".
הנפט של השוק השחור או האפור מזוקק במפעלים בכורדיסטן העיראקית, שהם עצמם תוצרי לוואי של המתיחות בין ההנהגה הכורדית לבגדאד. בשנים האחרונות עצמה הממשלה המחוזית הכורדית עין כאשר בתי זיקוק מתוצרת בית פרחו כדי לספק את צורכי השוק המקומי, אחרי שבגדאד אסרה על יצוא מוצרי נפט ללא רשותה.
זה אומר שהכורדים מסייעים למעשה להכניס כספים לקופות הארגון הג'יהאדי שכוחות פשמרגה שלהם נלחמים בו. "יתכן בהחלט שדאעש מוכר כעת נפט גולמי לבתי הזיקוק הללו", אומר בילאל ווהאב, מומחה אנרגיה באוניברסיטה האמריקאית בסולימניה, עיראק. "הממשלה הכורדית אינה מוכנה לסגור אותם כי היא תצטרך להעלות את מחירי הבנזין. היא אינה יכולה להרשות זאת לעצמה כי היא אינה יכולה לשלם משכורות, והיא אינה יכולה לשלם משכורות כי הממשלה המרכזית בבגדאד לא העבירה לה תקציבים זה שמונה חודשים. כן, זה לא חוקי. כן, זה רע. אבל זה מה שמניע את הכלכלה המקומית".
ארה"ב תפציץ?
פקידים בינלאומיים מסכימים שעיקר ההכנסה של דאעש מגיע מן האזורים הרחבים בסוריה ובעיראק שהיא שולטת בהם. "הארגון הזה שואב נפט ומוכר אותו כדי לממן את הטקטיקות הברוטאליות שלו, כולל חטיפות, גניבות, סחיטה ותמיכה חיצונית", אמר שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי בשבוע שעבר. בתשובה לשאלה אם הממשל בודק אפשרות להפציץ את שדות הנפט או בתי הזיקוק שבשליטת דאעש אמר קרי: "לא שמעתי שום התנגדות לכך".
גבולות השוק השחור הכורדי בעיקרו מעולם לא היו קלים לשיטור, והם אינם נחשבים בעיני תושבים בעלי קשרי דם ומסחר מעבר להם. מדובר על מישורי העשב שמפרידים בין טורקיה וצפון מזרח סוריה, וגם על ההרים הנישאים בין כורדיסטן העיראקית לאחיותיה בטורקיה ובאיראן, ועל השטח המדברי המישורי לאורך גבולות ירדן עם סוריה ועיראק.
ההברחות הן המשענת הכלכלית של שלושת חלקי כורדיסטן האוטונומית-למחצה. בעיירות כמו חאג' עומראן על גבול עיראק ואיראן, המבריחים משעשעים בגלוי את המבקרים בסיפורי עלילותיהם.
ממונים כורדים עיראקים אומרים שמשאביהם לפיקוח על התנועה בגבולות מוגבלים מאוד - כיום יש להם גבול באורך 1,000 ק"מ עם דאעש - ומתלוננים שקופותיהם ריקות מאז שממשלת בגדאד חדלה לשגר לאזור כספים. זו דוגמה נוספת של איך המתיחויות הפוליטיות בעיראק מועילות לדאעש.
"הממשלה עושה כל מה שהיא יכולה כדי לפקח על הגבולות", אומר שרקו ג'וודאת מוסטפה, חבר הפרלמנט הכורדי האזורי. "אבל כורדיסטן שרויה במיתון כלכלי, ביחד עם כל מוסדותיה".
הממונים חושדים גם ששומרי הגבול בעיראק, איראן, סוריה וטורקיה מקבלים שוחד כדי להניח להברחות לעבור. "זה כמו קרטל סמים וארגוני פשע שנהנים מתמיכה רשמית של שומרים שעוצמים עין", אומרת מרסל. "הרשת הזו לא הייתה יכולה להגיע לממדים כאלו ללא סיוע צבאי ושומרים שמגויסים כדי לסייע לה ונהנים מכך".
עיראק מדורגת במקום ה-171 מבין 17 המדינות שאחריהן עוקב ארגון "שקיפות בינלאומית" במונחי שחיתות רשמית. כוחות הביטחון שלה עוצמים בדרך כלל עין בתמורה לתשלום במזומן. "הרבה כספים הולכים לחבר'ה במעברי הגבול", אומר ווהאב. "צריך למצוא דרכים לאכוף את התקנות במעברי הגבול ולמנוע משומרי הגבול לקחת שוחד".
פקיד טורקי אמר לאחרונה שתפיסת מטעני נפט מוברחים עלתה מ-35,260 טונות ב-2011 ליותר מ-50,000 טונות במחצית הראשונה של 2014 לבדה. אך שוק ההברחות פנה בשבועות האחרונים לכיוונים אחרים, כתוצאה מהידוק הביקורות בגבול טורקיה.
חלק גדול מהמסחר מתבצע כעת בתוך האזורים שבשליטת דאעש. "כעת רוב הסוחרים הם עיראקים", אומר עותמן אל-סולטן, תושב העיירה הסורית דיר אזור. "כל הסוחרים העיראקים מגיעים כדי לקנות את הנפט ולהעביר אותו חזרה לעיראק. הנפט הסורי הוא זול, והם משתמשים בו לגנראטורים ולמפעלים בעיראק".
דאעש מנסה להשתחרר מן התלות שלו במקורות מימון בינלאומיים וליצור כלכלה שמספקת את צרכיה בעצמה, מאז שהוא ביסס לעצמו נוכחות משמעותית במלחמת האזרחים בסוריה. אי ההסכמה על מקורות גיוסי ההון הייתה אחד הגורמים לקרע בין דאעש לבין ארגוני מורדים אחרים בסוריה, כולל ג'בהאת אל נוסרה, הקשור לאל-קאעידה.
ארגון שמנוהל בעיקר במזומנים
אנליסטים אומרים שמעקב אחרי חשבונות בנק ומעצר תומכים בינלאומיים לא יזיק במיוחד למימון ארגון שמנוהל בעיקר במזומנים. רוב מדינות המפרץ הפרסי שמעוניינות בהדחת הנשיא בשאר אל אסד מחרימות כעת את דאעש.
"בהתחשב בכך שהמדינה המוסלמית מנסה למזער את הישענותה על המערכת הבנקאית הבינלאומית, הארגון הזה פגיע פחות להחרמת נכסים או סנקציות פיננסיות בינלאומיות", אומר הדו"ח של מייפלקרופט.
בנוסף, דאעש מפזר כנראה את כספיו על פני אזור גיאוגרפי גדול. "הפסקת ההברחות לא תשפיע עליו בטווח הקצר", אומר הישאם האשמי, מומחה למתקוממים סונים מבגדאד. "יש להם מספיק כסף במזומנים שיכול לתמוך בהם בשנתיים הבאות".
אבל השאפתנות של דאעש וסירובו להתפשר עשויים להוביל לקריסת האימפריה הפיננסית שלו.
היומרות של הארגון להקים מדינה מחייבות אותו לסלק מהדרך את המתווכים למיניהם. יש גם סימנים למומנטום בינלאומי להחנקת שוק הנפט השחור. ממשלות טורקיה וכורדיסטן העיראקית הכריזו על מאמצי מניעה חדשים. מחירי הנפט הגולמי בסוריה עלו מ-25 ל-41 דולר לחבית בעקבות הידוק הפיקוח על הגבול הטורקי, אומר מקור יודע דבר.
בכפר המבריחים חסיפאסה הסמוך לגבול הסורי, התושבים התקוממו לאחרונה נגד מאמץ ממשלתי לחסום מעבר גבול לא חוקי שסיפק פרנסה לרבים מהם. אם הממשלה העיראקית החדשה של חיידר אל-עבאדי תחדש את העברות הכספים המעוכבות לכורדיסטן, לכורדים יהיה תמריץ ממשי לפעול נגד בתי הזיקוק המאולתרים שרוכשים נפט מוברח.
"דאעש מנסה להביא את מוצרי הנפט קרוב ככל האפשר למשתמש הסופי כדי לקבל יותר רווחים", אומרת מרסל. "אך בצורה הזו יהיה קל להתחקות אחר הכספים שלו יותר מאשר אחרי רשתות של מתווכים קטנים עם כמויות קטנות שמפוזרים בכל רחבי הטריטוריה שלו".
המספרים של דאעש
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.