כלכלה חמוצה-מתוקה

ימים ספורים לפני שאנו מסיבים לשולחן ראש השנה ומברכים איש את רעהו בברכת שנה טובה, פורסמו נתוני הצמיחה במשק לרבעון השני של שנת 2014 והציגו בפנינו תמונת-ראי כלכלית לא מחמיאה.

דומה כי ללא התאוששות כלכלית גלובלית מהירה מהחזוי, ואימוץ מדיניות כלכלית מעודדת צמיחה של ממשלת ישראל, הרי שברכת שנה טובה בזווית הכלכלית תיוותר בגדר משאלת-הלב.

הצמיחה הכלכלית החלשה במשק המקומי ברבעון השני של שנת 2014, אשר הסתכמה ב-1.5% בלבד היא איתות מדאיג למומנטום הכלכלי שבו מצוי המשק המקומי רגע לפני שריקת הפתיחה של שנת תשע"ה.

הצמיחה האפסית של המשק ברבעון זה התרחשה על אף העובדה שהצריכה הפרטית הרבעונית צמחה ב-4.1%, והצרכן הישראלי מוסיף למשוך על כתפיו הצנומות את הכלכלה המקומית המקרטעת. בהינתן שכר ממוצע קפוא, יתקשה הצרכן להניע את הכלכלה וללא התאוששות של ההשקעות ושל היצוא, תחזית צמיחה שנתית לשנת תשע"ה בשיעור של 3% נראית אופטימית.

בכל האמור לצמיחת היצוא בפאתי השנה החדשה, הרי שאותות החיים מכיוונו של הדולר האמריקני מהווים בשורה טובה ליצוא המקומי, אולם ללא האצה מהותית בסחר העולמי לקצב שנתי של 5%, לעומת קצב צמיחה נוכחי של 3%, לא נראה צמיחה מהותית ביצוא המקומי.

ובשוק הדיור - אין חדש. הפקק שנוצר בשוק הדיור המקומי בשל גרירת הרגליים באימוץ חוק מע"מ אפס, הירידה בקצב התחלות הבנייה בשל אי-הוודאות בשוק זה והאנמיות של הממשלה בכל האמור להגדלת היצע הקרקעות, צפויים להביא לכך שמחירי הדירות ייוותרו גבוהים. עם זאת, הריבית הנמוכה במשק אשר צפויה להישמר בשנה הקרובה, תוסיף לתדלק את הביקושים לדיור.

מי מאיתנו שסבור כי מחירי הדיור צפויים לחזור לרמתם בשנתיים-שלוש לאחור, בשנת תשע"ה, רצוי שייפרד ממחשבה נאיבית זו, ויפנים כי איש מקברניטי המדינה לא מכוון ליעד כזה, גם מחשש לפגיעה קשה ביזמי הנדל"ן ולפגיעה מסוכנת במערכת הפיננסית.

אינפלציה - בשנת תשע"ה צפויה האינפלציה במשק להיות נמוכה, ולהציב את בנק ישראל בפני הסתברות גבוהה להחמצה שנתית שנייה ברצף של יעד האינפלציה התחתון של הממשלה, העומד על 1%. ההערכה לאינפלציה נמוכה נשענת על הנחה לצמיחה איטית במשק, תחזית למחירי מזון וסחורות מרוסנים, אי-העלאת מסים עקיפים על-ידי ממשלת ישראל; ומנגד, המשך עליית רכיב הדיור במדד.

היפוך המגמה במחירי המזון במשק המקומי היא סיבה מרכזית לירידת המדרגה בלחצים האינפלציוניים במשק, ומגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים על רקע התחרות הגואה בין הרשתות הקמעונאיות.

שכר-דירה - נראה כי מחירי שכר-הדירה יוסיפו לעלות בממוצע שנתי בכ-3%. זאת, גם על רקע הפיגור של עליית רכיב שכר-הדירה אחר עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות, והקושי לרכוש דירה בשל מחירי הדיור המנותקים מהשכר הממוצע במשק.

מסים - ממשלת ישראל אשר העלתה בשנים האחרונות מסים עקיפים פעם אחר פעם, וכן את מחירם של שירותים ציבוריים, ותרמה בכך לאינפלציה, תימנע כנראה בכל דרך אפשרית משימוש בכלי זה למימון הוצאותיה בשנת תשע"ה.

על אף הפוטנציאל להמשך היחלשות השקל אל מול הדולר, הרי התמסורת בין שערו של הדולר לאינפלציה במשק נמוכה ועומדת על כ-10% בלבד, לעומת 30% לפני שנים לא רבות. כלומר, גם אם תתממש היחלשות השקל, היא לא תייצר אינפלציה.

תקציב המדינה - בחינה של תקציב המדינה המעודכן לשנת 2015, כפי שהוא משתקף מהפרסומים בתקשורת, מראה כי אין בתקציב המדינה בשורות בכל האמור לגיבוש צעדים פיסקאליים ייעודיים אשר מטרתם להתמודד עם ההאטה בצמיחה במשק; ומרבית הגירעון המוגדל מיועד לכיבוי שריפות ולא להמרצת הפעילות במשק.

התקציב הלאומי לשנת 2015 כולל דיאטה לא-רצויה בתקציבים האזרחיים, והוא מוסיף לסכן את הלכידות החברתית הנסדקת כפועל יוצא מן הפערים החברתיים המתרחבים ומיוקר המחיה המאמיר. מדובר בתקציב של פשרה הנגזר משבריריות המערכת הפוליטית בישראל, המקשה על הכוחות הפוליטיים המובילים במדינה להוביל שינוי דרמטי בסדר העדיפויות הלאומי.

צמיחה - על אף רצף התחזיות וההערכות האפרוריות שלנו לכלכלת ישראל בפתחה של שנת תשע"ה, ורגע לפני שתחושת דיכאון קלה אוחזת בנו, נציין באופן מפתיע לכאורה כי מצבה של הכלכלה הוא עדיין טוב יחסית למרבית המדינות המפותחות והמתפתחות.

נתוני הצמיחה של ישראל גבוהים מהממוצע בשווקים המפותחים, נתוני האבטלה נמוכים מן הממוצע בשווקים אלו, ויחס החוב-תוצר של המדינה צלל בשנים האחרונות ועמו עלויות המימון של המשק. אולם המומנטום הכלכלי הנוכחי הוא שלילי ואת ה"תאוצה" השלילית יש לבלום באמצעות צעדים ממשלתיים יזומים, פן ייקלע המשק להאטה יותר משמעותית.

אנרגיה - העצמאות האנרגטית של המדינה היא ברכה כלכלית חדשה, אשר עדיין לא נותנת אותותיה באופן מלא על כלכלת ישראל. ככל שיחלוף הזמן ופרויקטי האנרגיה הגדולים יבשילו, כלכלת ישראל תזכה לרוח גבית חזקה.

אקזיטים ושוק ההון - קדחת המיזוגים והרכישות בזירה התאגידית הגלובלית, אשר מקורה גם בכסף הזול, מגבירה את ההסתברות כי גם בשנת תשע"ה נראה במשק הישראלי אקזיטים מרשימים אשר יתמכו בהכנסות המדינה ממסים.

הריבית הנמוכה במשק צפויה להמשיך ולתמוך בשוק המניות המקומי, המהווה אלטרנטיבת השקעה טובה בהינתן ריביות אפסיות בשוקי החוב.

השלכות צוק-איתן והאסלאמיזציה - העימות הביטחוני הקשה בעזה אשר התרחש בשנה היוצאת, מזכיר לכולנו את הסיכון הגיאופוליטי המובנה במשק הישראלי, אולם באותה נשימה הוכיח עימות זה את יכולתה של כלכלת ישראל לעכל את העלות הכלכלית של האיום הביטחוני, ולהמשיך ולתפקד בצורה טובה על אף מטרי הטילים על ערי ישראל.

לצד האיומים הביטחוניים המוכרים מהעבר, העימות בעזה וההצלחות הצבאיות של ארגון דאע"ש בעיראק ובסוריה יצרו הזדמנויות פוליטיות לקואליציות אזוריות. אם ממשלת ישראל תשכיל לנצל את מפת האינטרסים האזורית המתהווה לתועלת אזרחיה, הסיכון הגיאופוליטי יקטן והמשק עשוי לקבל את זריקת-המרץ שלה הוא משווע. כלכלות ושווקים פיננסיים מונעים בראש ובראשונה על בסיס ציפיות לעתיד. אופק מדיני משופר עשוי להפיח רוח חדשה במפרשיה של הכלכלה הישראלית המדשדשת ולהפשיר את הסטטוס-קוו הגיאופוליטי הקיים כיום.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של קבוצת איילון