"האמצעים שנותרו בידי בנק ישראל די מוגבלים ומסוכנים. קיים סיכוי קטן שהבנק יוריד ריבית בחודשים הבאים בעוד עשירית האחוז ובסיכוי קטן עוד יותר, יתחיל להתערב בשוק האג"ח או המט"ח", כך אומר אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, בתגובה להודעת הריבית של בנק ישראל.
זבז'ינסקי מציין כי "לבנק ישראל נותר רק לקוות שמצבו של המשק ישתפר והוא לא יצטרך להוציא את ה'תותחים הכבדים'. בנק ישראל מודע שצעדיו האגרסיביים מעלים סיכון בשווקים הפיננסיים ודוחפים את מחירי המניות ואגרות החוב לרמות, שלעתים קשה להצדיק מבחינה כלכלית. לכן, בהודעת הריבית הוא מנסה 'לקרר' את השווקים ע"י ציון שהאפיק הקונצרני מתמחר בחסר את הסיכונים. אולם, ספק רב שכל עוד הריבית עומדת ברמה כל כך נמוכה השווקים ידעו לתמחר את הסיכונים בצורה נאותה".
אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות: "בנק ישראל החליטו כנראה שכדאי לחכות ולראות כיצד המשק הישראלי יגיב לשני הזעזועים שחלו בו בחודשים האחרונים: המלחמה בדרום מצד אחד ושתי הפחתות הריבית האחרונות מצד שני. בינתיים, הנתונים השוטפים מלמדים כי ברבעון השלישי חלה הרעה משמעותית במשק וייתכן אפילו שתירשם בו צמיחה שלילית אך עד שלא יתפרסמו הנתונים לחודש ספטמבר קשה יהיה לדעת עד כמה תורגש השפעת ה"ריבאונד" החיובית של סיום המלחמה. בנוסף, מגמת התחזקות הדולר והיחלשות השקל בחודשיים האחרונים מורידה הרבה לחץ מהכתפיים של בנק ישראל בכל הנוגע לשוק המט"ח. המשך המגמה הזו, על רקע הצפי להעלאת הריבית המתקרבת בארה"ב, הרי שהדבר יתמוך גם באינפלציה מעט גבוהה יותר ויאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית על כנה גם בהמשך. עם זאת, במידה והנתונים יפתיעו לשלילה והלחצים הדפלציוניים מכיוון הביקוש הנמוך ימשיכו ללחוץ את האינפלציה אל מתחת לטווח התחתון של יעד המחירים תתכן הפחתת ריבית נוספת לפני סוף השנה בגובה של 0.1%".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית מבטא את רצונו של הבנק לבחון את השפעת המהלך הקיצוני שביצע הבנק בחודשיים האחרונים בהם נקט במדיניות מוניטרית מרחיבה ובהן הפחית את הריבית בשיעור של כ-0.5%. נתוני המדד המשולב תרמו להחלטת הבנק שלא לשנות את שער ריבית השקל. החלטת הבנק צפויה לאתגר את שוק המט"ח המקומי המנסה מזה מספר ימים להתייצב מעל לרמת 3.66 שקלים ללא הצלחה".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "להערכתנו, על רקע הפיחות שראינו בשקל עד כה, והתחזיות להעלאת הריבית בארה"ב סביב אמצע 2015 אנו סבורים שריבית בנק ישראל תחזור ותעלה עוד לפני סוף שנת 2015, שכן פערי ריבית שליליים מול ארה"ב לאורך זמן, יכולים להוביל לפיחות ניכר בשקל (שלו יתרונות ליצואנים אך גם חסרונות לצריכה הפרטית)".
עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר: בחודש אוגוסט חל פיחות משמעותי בשקל מול הדולר בשיעור של כ- 4%, ומול האירו בשיעור של 2.5%. גם במונחי שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, נחלש השקל בכ-3.3%. בנק ישראל מייחל לפיחות השקל זמן רב, אך זה כנראה הגיע באיחור ותרומתו למדד המחירים עדיין לא מהותית. בצד הריאלי, הנתונים שפורסמו בחודש אוגוסט ממשיכים להראות בברור כי המשק מצוי בהאטה, הבאה לידי ביטוי בירידה בפדיון סך כל ענפי המשק בשיעור של 5.5% בחודשים מאי-יולי, וזאת בהמשך לירידה של 2.3% בחודשים פברואר-אפריל. הייצור התעשייתי ירד בשיעור חד בחודשים מאי-יולי בשיעור של 6.7%, ולפיכך לא מפתיע שהמדד המשולב לחודש אוגוסט נותר ללא שינוי. כוחו של הצרכן הולך ונחלש, האינפלציה אפסית ובשלב זה לא נראים מנועי צמיחה מהותיים במשק בטווח הקצר. לנוכח כל זאת אנו סבורים כי סביבת הריבית האפסית תיוותר במשק הישראלי זמן רב".
שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר: "היה ברור כי בנק ישראל לא יבצע שום שינוי לאחר הורדת הריבית האחרונה וכי הוא ימתין לראות מה יספרו הנתונים בחודש-חודשיים הקרובים על מצב המשק, ובמיוחד נתוני האינפלציה והביקושים שעד כה, למרות כל ניסיונות בנק ישראל, לא מצליחים להתרומם. האינפלציה ב- 12 חודשים האחרונים נמצאת עמוק מתחת ליעד האינפלציה של בנק ישראל. במחסן התחמושת של בנק ישראל אזל לחלוטין נשק הריבית. מעניין מאוד לראות מה יקרה במידה ומדד המחירים לא יתרומם והביקושים יישארו נמוכים".
אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי: "בנק ישראל לוקח פסק זמן מסוים על מנת להמתין ולראות את השפעת הצעדים האחרונים שנקט לפני נקיטת צעדים דרמטיים נוספים כגון ריבת אפסית או הרחבה כמותית. הנתונים הכלכליים מצביעים על סכנה של דפלציה בישראל. מרבית הנתונים המקרו כלכליים מצביעים על האטה משמעותית בצמיחה עוד טרם ההשפעות של מבצע "צוק איתן", ומדדי המחירים ,הן במבט של שנה אחורה והן במבט של שנה קדימה מצביעות על אינפלציה שלילית. במצב שכזה שמירה על ריבית נמוכה ביותר ולאורך זמן, הינה המעשה הנכון. יחד עם זאת לצעדים מוניטריים לוקח מספר חודשים להשפיע ולכן נכון מבחינת בנק ישראל להמתין מספר חודשים לפני נקיטת צעדים נוספים, במיוחד לנוכח העובדה שנשק הריבית מיצה את עצמו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.