בית משפט בניו-יורק: "הבנק הערבי" אשם בתמיכה בטרור

חבר מושבעים בבית משפט פדרלי בניו-יורק הרשיע אתמול (ב') את "הבנק הערבי", אחד מהבנקים הגדולים ביותר במזרח התיכון, בתמיכה ביודעין בטרור הפלסטיני בתקופת האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה-2000; וחייב את הבנק לשלם פיצויים לתובעים, כ-300 קורבנות של 24 התקפות טרור בישראל באותה תקופה, רובם אזרחים ישראליים או בעלי אזרחות כפולה אמריקאית וישראלית.

גובה הפיצויים ייקבע במשפט נפרד שמועדו טרם נקבע. התובעים לא נקבו בסכום ספציפי.

התובעים הגישו תביעה אזרחית נגד הבנק ב-2004, על סמך "החוק נגד טרור", שמתיר לקרבנות של ארגון טרור, שסווג ככזה על-ידי השלטונות בארה"ב, לתבוע פיצויים מאותו ארגון.

משרד החוץ האמריקאי מגדיר את חמאס כארגון טרור מאז 1997. התובעים טענו כי "הבנק הערבי" תמך בחמאס בכך שניהל חשבונות של חברי חמאס, העביר תשלומים לחברי הארגון בשטחים או לבני משפחה של מחבלים מתאבדים, אף-על-פי שהנהלת הבנק הייתה צריכה לדעת שהתשלומים הם דלק למכונת הטרור של חמאס.

זו הפעם הראשונה שבנק כלשהו בעולם כולו נמצא אשם בסיוע ביודעין לארגון טרור. הפסיקה עשויה לתת דחיפה חזקה למאמצים לסתום צינורות מימון של ארגוני טרור במזרח התיכון ובמקומות אחרים.

ממילא, לפסיקה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על המאמצים להטיל על בנקים את האחריות לעבירות מסוימות של לקוחותיהם, לא רק פעולות טרור, גם אם הבנקים יוכיחו כי התנהלותם נעשתה על-פי כל החוקים והתקנות שמסדירים פעילות בנקאית.

ל"בנק הערבי", שמרכזו בירדן, יש נכסים בשווי 46 מיליארד דולר וסניפים ברוב מדינות המזרח התיכון וכן ברצועת עזה ובגדה המערבית.

"ארגוני טרור תלויים במערכת הפיננסית למימון פעולותיהם", אמר גארי אוסן, אחד מפרקליטי התובעים, שמצוטט ב"ניו-יורק טיימס". "ארגוני טרור אלה הצליחו לשגשג במידה רבה מפני שגורמים כגון 'הבנק הערבי' פשוט העלימו עין... השאלה עתה היא כיצד יתייחס שאר העולם הפיננסי, בנקים, רגולטורים וממשלות אחרות, ל'בנק הערבי'".

פרקליט אחר, טאב טרנר, אמר: "טרור לא עוצרים בקליעים או בפצצות חכמות. טרור נעצר לאחר שאתה נוטל ממנו את הכסף".

על כתפי התובעים הוטלה מעמסה כבדה: היה עליהם להוכיח כי התקפות הטרור שבהן הם נפגעו אכן בוצעו על-ידי חמאס, וכי התשלומים של הבנק אכן היו גורם שסייע להתקפות. הם עליהם גם להראות שהבנק היה צריך לחזות כי תשלומיו למחבלי החמאס עלולים לגרום פציעות מהסוג שנגרם לתובעים.

ג'ונתן שאנצר, סגן נשיא למחקר ב"מכון להגנה על דמוקרטיות" ולשעבר אנליסט פיננסי במשרד האוצר האמריקאי, אמר ל"טיימס": "הפסיקה הזו הראתה שנחת זרועו של החוק האמריקאי תורגש גם בקצווי תבל. אינני חושב שמדינה כלשהי, או בנק כלשהו, ירצו להתנתק מהמערכת הפיננסית של ארה"ב, והם יתחילו לחשוב היטב האם באמת כדאי להם לבצע עסקות פיננסיות עם אנשים (חשודים), שאמנם אינם מופיעים ברשימה שחורה זו או אחרת".

"הבנק הערבי" טען כי רוב העסקות הבנקאיות, שלגביהן הציגו התובעים ראיות שהן קשורות לטרור, נעשו בשביל "הוועדה הסעודית", אחד מלקוחות הבנק. הבנק טען כי גוף זה הוא ארגון צדקה לגיטימי שמעולם לא נכלל ברשימה שחורה כלשהי של הממשל האמריקאי. עוד טען הבנק כי הוא בדק בקפידה את העסקאות הבנקאיות מול הרשימות השחורות של הממשל, וכי העסקאות שעברו סינון זה, בוצעו בשוגג.

פרקליט הבנק מסר כי הפסיקה הייתה צפויה, וכי הבנק יגיש ערעור. הוא הביע ביטחון כי "הבנק הערבי" יזכה בערעור על פסק הדין.