המעצב יגאל אזרואל: "אני ישראלי גם אני אם לא חי בארץ"

לפני כשנתיים הוזמן יגאל אזרואל להתלוות לחבר המקורב לשחקנית גווינית' פאלטרו לארוחת ערב בביתה. כשנשאל על-ידה במהלך הארוחה לגבי עיסוקו, התחמק באלגנטיות וענה שהוא קשור בתעשיית האופנה. אך כששאלה לשמו נדהמה לשמוע את התשובה. "התחלף לה הצבע בפנים, היא נהייתה כולה אדומה ממבוכה", הוא משחזר בחיוך. "ואז היא אמרה 'אתה חייב לבוא לראות את כל הפריטים שלך שנמצאים אצלי בארון". יותר משהאנקדוטה הזו מעידה על מעמדו של אזרואל כמעצב אופנה, היא מעידה גם על אופיו. ב-14 השנים שהוא פועל בניו-יורק, הצליח למצב עצמו במקום גבוה ומכובד, שכל מעצב אופנה היה חולם להגיע אליו. בעשור האחרון, הפך שם נרדף לאופנה איכותית בקרב הנשים המבוססות של ניו-יורק ולא רק - בין הלקוחות שלו תמצאו גם את הכוכבות גווינת' פאלטרו, מגי ג'ילנהול, רוני מארה, ריהאנה, סנדרה בולוק וכריסטין סטיוארט. בגדים בעיצובו אף הופיעו בעבר בסדרות הטלוויזיה "סקס והעיר הגדולה" ו"אחת שיודעת".

אזרואל, 42, נולד להורים שעלו ממרוקו והתיישבו באשדוד. הוא הבן הצעיר ביותר, עם חמש אחיות ושני אחים ("את האחיינים כבר הפסקנו לספור", הוא צוחק). סבתו מצד אביו היא בת דודה של הבבא סאלי.

אזרואל למד בבית ספר מקיף ד' בעיר ובצבא שירת בהנדסה. "זה היה מאוד לא מתוכנן", הוא אומר כשנשאל לסיבה שבגללה עזב את הארץ. "אחרי הצבא נסעתי לבקר את אחותי שהתגוררה אז בוושינגטון. עברתי דרך ניו-יורק לבקר חברים שגרו בקווינס, ואיכשהו משם הכול התגלגל ונשארתי".

את הפריטים הראשונים שעיצב בניו-יורק, הציג בפני הקניינים של בית הכלבו היוקרתי בארני'ס, שהפכו ללקוחות הראשונים שלו. את הכסף שקיבל מהם השקיע בבניית הקולקציה הראשונה שהציג בשנת 2000 בבריאנט פארק במנהטן, במסגרת שבוע האופנה של ניו-יורק. התצוגה לוותה בביקורות חמות במדורי האופנה, והקולקציה נמכרה גם היא בשלמותה ל"בארני'ס". אחרי התצוגה הגיעו גם ההזדמנויות ודלתות שנפתחו לבתי הכלבו הנחשבים בעולם. חמש שנים לאחר מכן, היה למעצב הישראלי הראשון שברשותו בית אופנה בינלאומי על שמו. כיום, חנות הדגל שלו ממוקמת בשדרות מדיסון במנהטן ולמותג יש חדר תצוגה (שואורום) במילאנו ובלונדון וכ-180 נקודות מכירה ברחבי העולם.

מאז שנת 2000, אזרואל מציג מדי עונה בשבוע האופנה בניו-יורק. לפני כשבועיים הציג בשבוע האופנה האחרון גם את הקולקציה של קיץ 2015, שעוצבה בהשראת תרבות הגלישה המוקדמת, נושא שבאופן אישי קרוב מאוד לליבו. לתצוגה, שהושקעו בה כ-800 אלף דולר (לצורך ההשוואה, בשבוע האופנה הראשון שהשתתף בו בשנת 2000 השקיע 15 אלף דולר), הוזמנו כ-600 קניינים, עיתונאים, ואנשים מהתעשייה.

העיצובים המוקפדים והייחודיים של אזרואל, וההצלחה המרשימה שלו, מקבלים משנה תוקף כשמבינים שמדובר במעצב אוטודידקט. "בשנה שעברה הוזמנתי להעביר ביקורות על עבודות של סטודנטים בבי"ס לעיצוב אופנה", הוא מספר, "וכשנכנסתי לכיתה אמרתי להם שזו הפעם הראשונה שאני דורך בתוך בית ספר לעיצוב", הוא צוחק. "אני לומד המון על עצמי כשאני מדבר על מה שאני עושה. גם עכשיו, איתך".

אף שהם תמיד בעלי אופי מינימליסטי, הפריטים שהוא מעצב מרשימים מאוד, בעיקר בטכניקות ובבדים שלהם, שני אלמנטים שמחזקים מאוד את הנשיות ואת הסקסיות של המותג. "פחות זה יותר", הוא מסביר את הסגנון שלו. לרוב, תמצאו אותם בצבעוניות מונוכרומטית של שחור, אפור ולבן. 3 אנשים עובדים איתו בסטודיו, 50 עובדים בכל החברה. כולם מרוכזים באותו מקום בשתי קומות במנהטן. רוב הבדים מיובאים מאיטליה ומצרפת ו-90% מהפריטים שלו הם בייצור מקומי, כיוון שרובם נעשים בעבודת יד בסטודיו. הבגדים שלו מיועדים לנשים בגילאי 25-50, כשהמחיר הממוצע לבגד הוא 1,000-1,500 דולר. יש גם פריטים שמגיעים ל-3,000 ול-4,000 דולר.

- מה היחס שלך לטרנדים? עד כמה אתה מתחשב בהם?

"אני לא עוקב אחריהם, יש דברים שבאופן טבעי מדברים אליי, אבל באופן כללי זה לא משהו שאני עוקב אחריו".

- מהו הרגע המכונן בקריירה שלך?

"אין כזה. במבט לאחור אני מסתכל על הקריירה שלי, ואני חושב שגם הטעויות הובילו אותי לדבר הבא. אני מאמין שכל דבר קורה מסיבה מסוימת ואני משתדל להיות אופטימי. גם אם משהו משתבש אני חושב איך לשפר אותו. אני כל יום לומד דברים חדשים וכל יום אני מבין כמה יש לי ללמוד וזה הכי מרגש אותי".

- באיזו קולקציה אתה הכי גאה?

"בכולן. אבל אני לא יושב ומחבק כל קולקציה ועף על עצמי. זה לא מדבר אליי. הביזנס שלנו הוא נטול גלאם לחלוטין. זה ביזנס שהוא מאוד קשה ומאוד מורכב".

- מה האתגר הבא?

"ארכיטקטורה ועיצוב פנים זה משהו שמאוד מדבר אליי בזמן האחרון, אני עושה מדי פעם כל מיני דברים בתחום, וגם שיתופי פעולה שונים, כמו למשל האחרון שעשיתי עם הבלט של ניו-יורק. במסגרת פרויקט - Work in Process, עיצבתי 12 תלבושות שונות לרקדנים, והפרויקט הזה הוצג באפריל האחרון בגוגנהיים".

- איזו עצה היית נותן למעצב מתחיל ששואף לעבוד בחו"ל?

"אני חושב שמי שנכנס לזה צריך לדעת בדיוק מה הוא רוצה לעשות. אתה חייב שיהיו לך רעיון, חזון וביטחון במה שאתה עושה. הכי חשוב ללמוד ולגלות דברים חדשים כל הזמן".

המותג של אזרואל הוא עדיין מותג פרטי: "אני הבעלים היחיד. זו אחת הבעיות, כשאני אמצא מישהו שיהיה לי חיבור אליו אז אשקול זאת. כל העניין של הביזנס, זה לא ממש מעניין אותי, אני מעדיף להישאר מאחורי הקלעים ולעצב. זו אחת הבעיות שלי עד היום" .

למותג של אזרואל אין פרסום. אבל מי צריך פרסום כשכל-כך הרבה כוכבות לובשות אותו על השטיח האדום.

- ניו-יורק היא היעד הסופי?

"לא. אין לי יעד סופי. זה יכול להיות מילאנו, לונדון. אולי נחזור לאשדוד".

- שקלת לפתוח חנות בישראל?

"לא".

- אתה מכיר מעצבים ישראלים?

"רק את אלבר אלבז וקובי הלפרין, שגם הם מעצבים ישראלים שעובדים בחו"ל".

כשאני שואלת את אזואל איך חווה מניו-יורק את מבצע צוק איתן הוא אומר: "הייתי עם ההורים שלי בטלפון כל הזמן. אני יכול לחיות בניו-יורק ולהיות מחובר למה שקורה בישראל. גדלתי בעולם מסורתי ואני עדיין קשור אליו. אני אוהב מאוד את ישראל, זו המדינה שלי. היא חלק ממני. אני ישראלי גם אם אני לא חי בארץ". אבל כשאני שואלת איך זה השפיע על העסקים הוא מחייך ומודה: "יש לי לקוחה לבנונית שפגשתי בזמנו בפריז. כשהחל המבצע, היא שלחה מכתב לחברה שהיא לא תמשיך לקנות מאיתנו, כי אני ישראלי. "אני מודה שהופתעתי. דבר כזה מעולם לא קרה לי. יש לי לקוחות גם בדובאי ובערב הסעודית".

- קרה שנאלצת להסתיר את עובדת היותך ישראלי?

"לא. אבל בגלל שהשם שלי הוא צפון אפריקאי - לנשיא אלג'יר, למשל, יש אותו השם - ואני גם דובר צרפתית מצוין (מהבית), אז גם לא קורה כמעט ששואלים אותי מאיפה אני".

יגאל אזרואל

גיל: 42

מצב משפחתי: רווק

מגורים: ניו-יורק

זמן שהייה בחו"ל: 17 שנה

תחנות מרכזיות בקריירה:

1999: עיצב קולקציה ראשונה של 10 פריטים שנמכרה לבא'רניס

2000: הציג לראשונה במסגרת שבוע האופנה בניו-יורק, שנמכרה אף היא בשלמותה ב"בארני'ס"

2003: היה למעצב הישראלי הראשון שברשותו חנות ובית אופנה בינלאומי על שמו. כיום, החנות ממוקמת בשדרות מדיסון במנהטן

2006: הושק חדר התצוגה של המותג במילאנו. במקביל, החל להציג מדי עונה את הקולקציות גם בחדרי תצוגה בפריז ובלונדון

הסיבה המרכזית להצלחה: "אני מעצב בגדים נשיים, פשוטים ולבישים, עם ייחודיות, איכות גבוהה ושיק. כלפי חוץ זה נראה עדכני ולא מתאמץ, אבל בכל פריט יש תחכום מסוים"