"נסענו לשנתיים, ו'נתקענו' בדרך חזרה", אומר פרופ' גיל זוסמן, מנהל מעבדת הרשתות האלחוטיות והניידות בבית-הספר להנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת קולומביה. "כשסיימתי את הפוסט דוקטורט, הגשתי מועמדות למשרה אך ורק באוניברסיטת קולומביה. אמרתי לעצמי שזה מקום מצוין לקריירה, ומבחינה משפחתית אמרנו שאם להתגורר מחוץ לישראל, אז לפחות בניו-יורק. ניתן לעצמנו את החוויה של מגורים בתוך מנהטן". הבקשה לקולומביה התקבלה, ומאז עברו עוד שבע שנים.
היום זוסמן נמצא בשנת שבתון בתל-אביב, "במטרה לחשוף את הילדים לישראל", כדי לשמר את האפשרות לשוב מתישהו בעתיד, אם כי כרגע זה לא בתכנון. "הילדים שלנו מכירים את ישראל כמדינה שבה מבלים בחופש, כך שהם שמחו לבוא. כשהתחיל בית-הספר הדברים נהיו יותר מורכבים, הם הרי לא קוראים וכותבים עברית בהתאם לגילם, אבל בסך-הכול זהו צעד טוב לכל המעורבים, כולל סבתא, שאנחנו גרים במרחק של חמש דקות ממנה.
"השבתון הוא במימון האיחוד האירופי, שמעניק מלגות למדענים מחוץ לאיחוד לבקר באירופה ולבצע מחקר במוסדותיה. מבחינת כללי המלגה, ישראל היא חלק מאירופה ואני נמצא מחוץ לישראל מספיק זמן, מה שאפשר לתת לי מלגה שתומכת באירוח שלי בתל-אביב".
- מה תחום המחקר שלך?
"אני עוסק במחקר בתחום הרשתות. אחד הפרויקטים שבהם אני שותף, יחד עם חוקרים נוספים, הוא ניסיון ליצור תגים שיאספו אנרגיה סולארית או קינטית, וישתמשו בה כדי לשדר הודעות לטווח קצר. למשל, ניתן להשתמש באנרגיה שמפיק האור הפנימי בספריה, כדי לטעון תגים הנמצאים על כל ספר, אשר משדרים זה לזה. ואז, ספר מתמטיקה ששמו אותו בטעות בין ספרי אנגלית, משדר למערכת המרכזית שהוא לא שייך.
"היכולת הזו יכולה לשמש במקום כל אפליקציית איתור, למשל אפשר להשתמש בה כדי לזהות חבילות שהונחו שלא במקומן במחסן של אמזון. התקשורת יכולה להגיע למרחק של מטר כשמשתמשים רק באנרגיה האגורה מתאורה פנימית, וזו אלפית האנרגיה ממה שאפשר לאסוף בחוץ".
היכולות של זוסמן בתחום תכנון הרשתות, מאפשרות לבצע את כל התקשורת הזו בין חפצים רבים ברשת, בכמות כה קטנה של אנרגיה. "כל רכיב צריך להחליט - עכשיו אני משדר? עכשיו דווקא אוגר אנרגיה? כשכל אחד מחליט לבד זה פשוט, אך כשהם מחליטים ביחד כרשת - קצת פחות.
"היכולת של התקשורת בין חפצים מתאימה לטרנד "האינטרנט של הדברים", אם כי אנחנו התחלנו קודם, לפני שהתחום החל לתפוס תאוצה. למשל, איך נמצא דברים בבית? הספה תשדר לנו שמכונית הצעצוע נמצאת מתחתיה".
התג המונע באמצעות אנרגיה של תאורת פנים, כבר נמצא ברמת האב טיפוס ואילו תג שפועל באמצעות אנרגיה קינטית נמצא בפיתוח. במסגרת זו מדדה הקבוצה אילו פעולות מניבות אנרגיה קינטית רבה יותר, ומעניין למשל לגלות כי אדם שהולך בשדה תעופה יכול להניב יותר אנרגיה מאשר מזוודה בבטן המטוס, המוטחת מצד לצד כשהמטוס מאיץ או מסתובב. "באמצעות חפץ לביש, נאגור אנרגיה המספיקה לקצב שידור של שני קילוביט לשנייה באופן רצף, וזה דומה לאנרגיה שניתן להשיג מהתאורה הפנימית. ייתכן שנוכל לחבר את שני הדברים - כשאתה נח, האיסוף הוא מתאורה, וכשאתה הולך - מתנועה".
הקבוצה שפיתחה את הטכנולוגיה הזו קיבלה מספר פרסים, בין היתר זכתה בתחרות חדשנות של חברת הסלולר וודאפון, ובכלל, זוסמן הוא חוקר מעוטר, שזכה בפרסים שונים.
- על מה קיבלת את פרס החוקר הצעיר של DTRA, הסוכנות האמריקנית להגנה מפני נשק להשמדה המונית?
"המחקר עסק באופן שבו ניתן להגן על רשתות חשמל ממתקפות פיזיות. נניח, אם מישהו מפוצץ פצצת אטום מעל האטמוספירה כדי לשתק את רשתות החשמל, נוצרת ברשת קסקאדה (סדרת פעולות המפעילות אחת את השנייה, ג"ו), של נפילות. השאלה היא איך לנהל את הרשת מראש, כך שרכיבים חשובים שלה יעמדו בכך. הם היו היחידים שמוכנים לתת פרס ממשלתי למי שאין לו גרין קארד, שזה היה מצבי אז".
- אתה חושב שהיית יכול לעשות את כל זה בישראל?
"חקר רשתות המחשבים הוא תחום מחקר חזק בישראל. קיימת כאן קהילה גדולה מוערכת, אחת המובילות בעולם. לחיות בישראל בתחום הזה, זו לא הקרבה. יש הרבה מקריות בהצלחה, ובשבילי הקריירה התממשה דווקא שם. אני מאמין שאפשר להגיע להישגים דומים גם בישראל. הרבה אנשים בתחום שלי בארץ שנחשבים לפורצי דרך בתחומם בעולם, למרות שיש גם הרבה קיטורים על התנאים והתקציב. הישראלים ידועים כתיאורטיקנים מצוינים בתחום המחשבים. יש להם יכולות העמקה מאוד טובות. זה מאוד עוזר להם. אולי ההבדל הכי גדול הוא שסביבה עם חוקרים מרקעים שונים מאוד מפרה מחשבתית".
- מה יחס הסביבה לישראל?
"מה שיפה באוניברסיטה כמו קולומביה הוא שיש לנו קבוצת מחקר מאוד מגוונת - ישראלים, סרבים, טורקים, איראנים, הודים וסינים. זו אווירה מאוד מפרה. כולם מסתדרים אחד עם השני, עד כדי כך שישראלי יכול להיות שותף לדירה של איראני. מי שמגיע לכאן רוצה לעסוק במדע הרשתות. זו לא הפקולטה ללימודי המזרח התיכון. אז אנשים משתפים פעולה כדי לעשות את המדע בצורה הטובה ביותר.
"גם בקרב החוקרים לא הייתה מעולם בעיה עם הישראליות, אבל אני מסתובב בחוג להנדסת חשמל, ולא במדעי הרוח. בניו יורק זה דווקא דבר חיובי, להיות ישראלי. זו עיר מאוד יהודית. יש יותר יהודים בניו-יורק מאשר בגוש דן. אנחנו התחברנו לקהילה הישראלית. זו לא מדינת ישראל, אבל זה תחליף לא רע".
- הזהות הלאומית היא משהו שמעסיק אותך?
"מעולם לא החלטנו שאנחנו אמריקאים. הילדים אולי כן קצת אמריקאים. מישהו פעם אמר לי 'מה שלא תעשה, תהיה בצד הלא נכון של הים', וזה נכון. תמיד חסר משהו, כמו שתמיד מרוויחים משהו משני העולמות. המשפחה שלנו פה, ואילו שם החיים כבר נטועים היטב ונוחים".
- חשבתם האם ילדיכם ילכו לצבא?
"עוד לא הגענו לזה. מבחינת סוגיות פוליטיות בישראל, אני חושב שאני הכי מוטרד מהשחיתות שנחשפה. גם בארה"ב יש שחיתות, אבל כשגונבים אותך שם זה מתחלק על 300 מיליון אנשים, ולא על 9 מיליון".
גיל זוסמן
גיל: 42
מצב משפחתי: נשוי 3
תפקיד: מנהל מעבדת רשתות אלחוטיות וניידות בבי"ס להנדסת אלקטרוניקה באונ' קולומביה
השכלה: תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ובכלכלה מהטכניון (בהצטיינות). תואר שני בניתוח מערכות מהטכניון (בהצטיינות). דוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון. פוסט דוקטורט ב-MIT
שוהה בניו יורק: 10 שנים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.