נופש הגיבוש השנתי של הנהלת ענקית התקשורת האמריקאית פוקס שנערך בשבוע שעבר באחד מאזורי הקיט היוקרתיים של וויומינג, הופרע על-ידי טלפון ממחלקת הדוברות של חברת הערוצים הבינלאומית. צריך שיקרה דבר באמת חריג ומטריד, על מנת שיופרע האירוע השנתי היוקרתי. הפעם הנושא היה אנחנו: עיתונאי ישראלי התקשר ודרש לדעת מדוע ברשימת המדינות שמופצת באופן רשמי על-ידי פוקס ספורט מופיעות שלל המדינות הערביות במזרח התיכון, אבל ישראל אינה שם. מי שנדרשה לטפל בנושא היא סגנית הנשיא בחברת הערוצים הבינלאומיים של פוקס (פוקס אינטרנשיונל צ'אנלס), שרון טל-יגואדו. ישראלית לחלוטין.
"פתאום אומרים שאנחנו אנטישמים, וזה מגוחך", מספרת טל בראיון טלפוני שנערך ממכוניתה שהובילה אותה בכבישי לוס אנג'לס מפגישה אחת לאחרת. "חקרנו וגילינו שאל-ג'זירה שקונים את הערוצים במזרח התיכון הם שעשו את הרשימה, ובאותו יום דאגנו לתקן זאת. זו הייתה טעות בתום-לב, ולא שום דבר מכוון. אני עובדת בחברה מאוד פרו-ישראלית, החל מהבעלים רופרט מרדוק וכל הדרך למטה בשרשרת".
טל, שנבחרה לרשימת הנשים המשפיעות בתקשורת האמריקאית לשנת 2014 של עיתון התעשייה הנחשב "ווריאייטי" היא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בשוק הטלוויזיה של הוליווד. היא זו שאחראית להפיכת מערך הערוצים של פוקס לאימפריה של 250 ערוצים סביב העולם ובשנים האחרונות היא גם עומדת מאחורי מחלקת פיתוח התוכן המתוסרט של פוקס על-פי מודל כלכלי מיוחד שפיתחה. במסגרתו, הכסף שמגיע מהפצת הערוצים בפלטפורמות ברחבי העולם מושקע בסדרות מבטיחות בשוק הטלוויזיה בארה"ב. פוקס מפתחת ומפיקה אותם בתמורה לזכויות ההפצה והשידור בעולם, ומשדרת את התוכן הנחשב בערוציה. השיטה הוכיחה עצמה כמניבה ואפקטיבית במיוחד באמצעות טל שזיהתה להיטים שסללו את הדרך לשיטה - "דקסטר" המוערכת וכעת גם "המתים המהלכים" של רשת AMC ששינתה את המודל העסקי בכבלים בארה"ב.
"האולפנים עובדים כך שהם מממנים סדרה, מוכרים אותה לרשת אמריקאית שמשלמת דמי רישיון ובתמורה הסטודיו לוקח את הזכויות הבינלאומיות וזכויות שונות אחרות. וכך הם מרוויחים", מספרת טל. "אבל אצלי כבר יש את כל הערוצים הבינלאומיים. 'המתים המהלכים' היא ההוצאה הכספית הכי גדולה שהוצאתי לפרויקט, השקענו בפיילוט לגמרי בעצמנו ולקחנו את כל הזכויות הבינלאומיות ואיתן את זכויות ה-VOD, הפצה לווידאו ביתי והפכתי לשותפה מלאה בסדרה".
"סיפור סינדרלה"
"אפשר להגיד שהסיפור שלי הוא סיפור סינדרלה, כי בסופו של דבר יש בזה המון מזל", אומרת טל. היא נולדה בהרצליה ומגיל מאוד צעיר נמשכה לעולם היצירה. "הייתי בחוג תיאטרון, למדתי משחק והשתתפתי בסדרה 'מונה דופק', כתבתי מחזות והשתלבתי בהפקה. למרות שזה בער בי מגיל מאוד צעיר, לא ידעתי מה אני ממש רוצה לעשות בתחום כי עשיתי המון דברים, בשלב מסוים הקמתי סוכנות כותבים ושחקנים, יחד עם 'אימג'' ומהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה את זה, ושמה שאני רוצה זה לספר סיפורים ולעסוק בפיתוח".
בשנות ה-20 לחייה, נסעה טל לניו-יורק ועשתה תואר שני במדיה. במסגרת התואר התמחתה במשך שנה בערוצי טלוויזיה שונים, בין היתר בערוץ אוקסיג'ן שפנה לקהל נשי. "לא לקחתי בחשבון שניו-יורק היא לא המקום הנכון לטלוויזיה, כי כל האולפנים ותעשיית הפיתוח נמצאים בלוס אנג'לס. הבנתי את זה מאוחר מדי, ואלון שטרוזמן הציע לי בזמנו לחזור לארץ לעבוד בענני תקשורת".
אלא שמגבלות השוק הישראלי גרמו לטל להבין שהיא צריכה לחזור ולעבוד בחו"ל. בשנת 2003, פיתחה יחד עם דלית כהאן סדרה טלוויזיה ובעידודו של המפיק המנוח חיים מנור נסעה להפיץ אותה בפסטיבל מיפ. מנור הציג לה את עולם האולפנים ומכירות התוכן, ולאחר תהליך התמחרות, רכשו פוקס אינטרנשיונל צ'אנלס את הפורמט. אז, מנתה החברה רק ערוצים ספורים.
"הזמינו אותי לפגישת עבודה באיטליה כדי לדבר על הפורמט ושם הכל קרה", היא מספרת, "ישבה מולי חבורה של גברים ששלחו אותם לאיטליה להרים ערוצים. מהשיחה איתי הם מהר מאוד הבינו שיש לי רקע בתוכן, ובסוף השיחה הם אמרו לי, 'עזבי את הסדרה שלך, נפיק אותה. בואי לעבוד אצלנו'".
- אז זה עניין של מזל?
"הרבה מאוד. אבל גם היה לי את הרקע הנכון, בעיקר בתחום הערוצים שפנו לקהל הנשי, ולהם לא. משם הכל התגלגל כמו כדור שלג כי אחרי שנה הגיע נשיא פוקס ושלף אותי להיות יד ימינו ופשוט הרמנו מבסיס של שלושה ערוצים - 250 ערוצים בינלאומיים. נסעתי ברחבי העולם - גרתי חודש במוסקבה, וחודש בדלהי וביקרתי בכל מקום שרק אפשר לדמיין".
אלא שאחרי שלוש שנים אינטנסיביות טל הבינה שזה לא באמת מה שהיא רוצה לעשות. "רציתי פיתוח, והרגשתי שטעיתי בדרך", היא אומרת. "אני כל כך שולטת במדיה שקל לשכוח שהייעוד האמיתי שלי הוא לפתח תכנים. כשהרמתי את הערוצים האלה, כבר התחלתי לראות שאני יכולה לקחת את תקציבי הרכש מכל התקציבים לתקציב מאוד גדול, הבנתי שאני יכולה לקחת את הכסף הזה בפיתוח ובשותפויות עם גופים, כשבעצם הבנק שלי הוא הערוצים שלי".
בימים אלו עובדת טל על פיילוט לסדרה בשם "אאוטקאסט" אותה כתב רוברט קירקמן, שיצר את "המתים המהלכים". "יש לי מערכת יחסים מאוד משמעותית עם קירקמן והוא הביא לי את הסדרה הבאה שלו שהמון אנשים רצו", אומרת טל בסיפוק. "היה מכרז מאוד גדול על הזכויות, אנחנו זכינו בו ואנחנו עכשיו כבר בהפקת הפיילוט".
מחבקים ישראלים
בהיותה ישראלית, טל מקפידה להעיף מבט גם אל מה שקורה בשוק שלנו. "במדינה כל כך קטנה עם כזו תחרות, הייתה בעיה אם לא הייתה רגולציה", היא אומרת. "מצד שני עצוב לי. אני רואה חברות כמו קשת שמאוד פעילה פה, כי בארץ יש גבול ואנשים מוכשרים לא יכולים לעבוד עם תקרה. הוליווד אוהבת ישראלים ומזמינה אותם לפה. אבי ניר כמעט פעם בחודשיים פה, הוא ממש עובד בהוליווד.
"יש לי את הזכויות של 'שקופים' של קשת ואבי ניר שכמו 'דיג', מצטלמת בימים אלו ואנחנו מפתחים את זה יחד לשוק האמריקאי. אנחנו מפתחים את זה קודם כל 'אין האוס' ובהמשך ניקח את זה החוצה לאחת הרשתות".
- זה סיכון גדול יותר?
"כן, אבל ככה עשינו את 'המתים המהלכים'. יש לי בעיה עם איך שעושים פיילוטים בארה"ב. כשרשת עושה עשרות פיילוטים בעונה, זה מביא לכך שהרבה נכשלים בדרך. כשאנחנו משקיעים בפיתוח של פיילוט, אנחנו משקיעים בו את מלוא האנרגיה ואת יכולות הפיתוח, שברשתות לא יכולים לעשות זאת. כולם מדברים על המודל שכשל אבל הרשתות מתקשות להשתחרר מזה".
- בפוקס מרגישים את הבעייתיות במודל של שוק הברודקאסט האמריקאי?
"אני לובשת כמה וכמה כובעים, אחד מהם הוא חברת הנהלה של פוקס. אנחנו יושבים פעם בשבוע, מגרדים בראש ותוהים 'מה עושים?'. יש לנו ערוצים בתשלום, שתלויים בפלטפורמות ובינתיים מגיעים נטפליקס שיודעים הכל על הצופה שלהם".
- אז איך אתם חושבים לשנות את המודל?
"אנחנו כל הזמן מדברים על יצירה של OTT - פנייה ישירה לצרכן על גבי רשת האינטרנט, אבל אתה לא יכול לעקור את הלחם והחמאה שלנו, זה מסוכן לנו עסקית. זה קטע נורא סכיזופרני. אנשים לא רואים טלוויזיה ליניארית ומחכים שתעשה להם לוח שידורים. הם קוראים אילו סדרות מגיעות והן יורידו אותן פיראטית לפני שהם יבואו אליך. אנחנו מבינים שאם נמשיך להיות רק ליניאריים, ישיגו את התכנים שלנו באופן פיראטי. יש המון שיחות על לשנות את המודל העסקי. בכובע שלי כמפיקה אני מאוד נהנית כי יש לי אפשרויות מכירה שגדלו באופן פראי".
- איך את מסבירה הצלחה כמו "המתים המהלכים"?
"בשורה התחתונה, זו סדרה מאוד בסיסית - היא עוסקת בשאלת ההישרדות של האדם. בארץ אנשים לא מתעסקים באפוקליפסה, יש להם את הבעיות האמתיות עם הפלסטינים. לאמריקאים אין בעיות אמתיות, לכן הם מעסיקים עצמם בשאלות כאלה של מה יקרה אם מחר העולם יגמר. זה שזה זומבי הופך את זה לפאן. יש פה גם משהו שהוא 'ווישפול ט'ינקינג' - להסתובב ולירות באנשים. קשה להסביר לישראלים מדוע היא המצליחה ביותר בארה"ב".
- הישראליות שלך מורגשת ביום יום של העבודה?
"בעולם של חברות ענק וקבוצות ענק, יש נטייה לא להעריך את האנדרדוג. כך אני תמיד מרגישה - האנדרדוג שלא משחק לפי החוקים. אני מגיעה ממקום מאוד קריאטיבי, מדינה שאתה כל הזמן חושב בה ומחפש דרכים חדשות להצליח. זו לא מדינה של עצלות או פינוק. תפיסת העולם שלי, גם בתוך הקורפורט, היא של סטארטאפיסטית".
הוליווד היהודית, לדבריה, מחבקת ומאמצת ללבה ישראלים. "אני הראשונה שתמיד אומרת שאני ישראלית ואני נורא כזו ולכן אוהבים אותי פה בגלל זה. יש לי חטיבה שלמה של פיתוח הם כולם אמריקאים ובעלי ניסיון והם משלימים אותי במקומות שאני חלשה בהם".
- את רואה את עצמך חוזרת לישראל?
"ישראל היא בראש שלי תמיד - החברים שלי והמשפחה בארץ. התחתנתי עם אמריקאי ועשיתי צעד שהוא לא ניתן לחזרה. הוא בחור שמנהל חברה פה ולקחת ולהעביר אותו לישראל זה בעייתי. אבל 'נבר סיי נבר'. נורא התלהבתי מהאפשרויות שהעולם הציב לי - לא עזבתי את ישראל מפני שאני לא אוהבת אותה או לא מאמינה בה. הישראלים מדהימים ואני מרגישה בבטן ישראלית מאוד. זה קרה, החיים לקחו אותי".
- כמנהלת ערוצים בינלאומיים בחברה אמריקאית, ודאי היית צריכה להגיע למקומות אליהם לא היית יכולה להגיע. זה לא הגביל אותך?
"התחתנתי לפני 7 שנים עם אמריקאי, אבל מעולם לא עשיתי דרכון אמריקאי. אני לא יודעת למה. לא בדקתי את זה עם עצמי. אז למקומות שאני לא יכולה להגיע כישראלית, אני גם לא רוצה להגיע".
שרון טל-יגואדו
גיל: 40
מצב משפחתי: נשואה+2
מקום מגורים: לוס אנג'לס
תפקיד: סגנית הנשיא בחברת הערוצים הבינל' של פוקס
השכלה: תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני במדיה מאוניברסיטת ניו-יורק
תפקידים קודמים: כותבת ומפיקה של תוכן. יצרה מספר סדרות בהן Secret Attractions , פורמט שנמכר לרשת פוקס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.