כרבע מהפנסיה של הישראלים כבר מושקעת בשוקי חו"ל

1.075 טריליון שקל. זהו ההיקף האדיר של הנכסים שנוהלו בשוק החיסכון לטווח ארוך בישראל נכון לסוף שנת 2013. אלו הם כספי החיסכון של הציבור הרחב, שנוהלו עבורו ובשמו בקרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות, בפוליסות החיסכון של חברות הביטוח שמושקעות בשוק ההון, ובקופות הגמל וקרנות ההשתלמות (להלן הגופים המוסדיים).

מדובר בסכומים אדירים, שחלק הארי שלהם הוא למעשה העתודות הפנסיוניות של הציבור הרחב, לקראת תקופת הגמלאות. הסכומים האדירים הללו ימשיכו לצמוח בשיעור גבוה, הודות לזרם אדיר, שהולך ומתחזק משנה לשנה, של כספי ציבור שמיועדים להשקעה באמצעות הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון - ומגיעים דרכם למימון חברות ולאפיקי השקעה נוספים.

בשנת 2013 הסתכמו ההפקדות והפרמיות שהעביר ציבור החוסכים לגופים המנהלים בכ-70.9 מיליארד שקל. הצבירה נטו (כלומר, ההפקדות והפרמיות בניכוי משיכות ותביעות) הסתכמה בתקופה זו בכ-29 מיליארד שקל.

כספים אלה, נוסף על מיליארדי שקלים נוספים שכבר נמצאו באפיק השקעה קיים, והשתחררו לאחר שהשקעה זו הבשילה, מחפשים השקעה חדשה. זוהי משימה מאתגרת עבור מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, בגלל ההיקפים האדירים הללו, ובמיוחד בימים אלה, שבהם הריביות נמצאות בשפל היסטורי, ומרבית אפיקי ההשקעה נמצאים ברמות שיא.

אחד הפתרונות שבהם בחר השוק המוסדי בישראל בעשור האחרון כדי לענות על האתגרים הללו הוא הוצאת שיעור הולך וגדל מהשקעות הפנסיה שלנו אל מעבר לים, הן כשיעור יחסי מההשקעות והן במונחים אבסולוטיים. מדובר במגמה רב-שנתית הנמצאת כבר בתנופה, וייתכן שהיא רק תלך ותתעצם.

למעשה, כל אחד ואחת מחוסכי הפנסיה בישראל מושקעים היום, באמצעות הגופים המוסדיים, בהיקף גדל והולך של ני"ע הנסחרים מעבר לים, ובהם מניות של חברות ענק, שאת מוצריהן אנו מכירים היטב כצרכנים: גוגל, אפל, ויזה, ג'נרל אלקטריק, פולקסוואגן ועוד (על רשימת המניות הפופולריות בתיק המוסדי שלכם - ראו עמ' 5-4).

לאורך השנים האחרונות מוציאים הגופים המוסדיים יותר ויותר כסף אל מעבר לים, בעיקר למדינות המפותחות. מבדיקת "גלובס" לנתוני האוצר עולה, כי נכון לסוף יולי 2014, כ-26.2% מהתיק הפנסיוני שנוהל בגופים המוסדיים (ללא קרנות הפנסיה הוותיקות וקרנות ההשתלמות) היו בנכסים בחו"ל או במט"ח. כלומר, ביותר מרבע מהתיק שמנוהל בגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור (ללא גופים שעיקר הנכסים שלהם עודם בהתחייבויות של מדינת ישראל), התשואה נקבעת מחוץ למשק הישראלי.

הרבה יותר מבעבר

מדובר בשיעור גבוה כמעט פי שניים מהשיעור שנרשם לפני כחמש שנים, ביולי 2009, כמה חודשים לאחר המשבר הכלכלי החריף שפקד את העולם וגם את ישראל (והשפיע יותר על חו"ל). אז דובר על כ-13.8% מהתיק, שהיוו כ-44 מיליארד שקל, שהיו במט"ח או בחו"ל. לפני 10 שנים, ביולי 2004, עוד קודם לרפורמת בכר בשוק ההון, השיעור היה נמוך בהרבה: 5.4% (כ-11 מיליארד שקל) בלבד מנכסי הפנסיה שלנו הופנו לנכסים שאינם ישראליים-שקליים.

היציאה לחו"ל אינה עשויה מיקשה אחת - לא בבחינת אפיקי ההשקעה ולא בבחינת ההעדפות הפרטניות של הגופים עצמם. חמש חברות הביטוח הגדולות (מגדל, הראל, כלל ביטוח, הפניקס ומנורה מבטחים) מסיטות שיעור גדול יותר לחו"ל ולמט"ח (30.6% מהתיק בסוף יולי השנה, לעומת 20% ו-11.2% לפני 5 ו-10 שנים, בהתאמה).

אצל קרנות הפנסיה החדשות, שרובן המכריע מנוהל אצל חמש קבוצות הביטוח הגדולות, שיעור הנכסים בחו"ל ובמט"ח עומד על כ-27.7% כיום, לעומת 13.7% ביולי 2009 ולעומת 0.7% ביולי 2004.

בקופות הגמל לתגמולים מדובר כיום בכ-20% מהתיק, לעומת כ-9.5% ו-3.7%, בהתאמה. אגב, אפיק חיסכון זה גם מתאפיין בשונות הגבוהה ביותר בין הגופים: ישנם בתי השקעות שמפנים יותר כספי גמל לחו"ל (בוודאי כשיעור מהתיק) בעוד שאחרים מאמינים יותר בשוק המקומי.

גם באפיקי ההשקעה יש שונות בכל האמור לחו"ל. נראה שחלק מרכזי בנהירה של המוסדיים לחו"ל נעשה בתיק המניות שלהם - ישירות ודרך תעודות סל וקרנות נאמנות. כדי לקבל מושג מדויק על היקף החשיפה לשוקי המניות בעולם של השוק המוסדי הישראלי, בדקנו את תיקי ההשקעה של 21 גופים מוסדיים, הנמנים עם 12 הקבוצות המוסדיות המובילות והגדולות בשוק - קבוצות ביטוח, בתי השקעות וקרנות עמיתים - שמנהלות יחדיו כ-855 מיליארד שקל, שהם כ-80% מהשוק כולו (ושיעור גבוה אף יותר בכל הנוגע בהשקעות בחו"ל ובמט"ח).

מבדיקתנו עולה, כי נכון לסוף המחצית הראשונה של 2014 הסתכם תיק תעודות הסל המנייתיות בחו"ל של המוסדיים בכ-58 מיליארד שקל, שהם כ-6.8% מסך התיק שניהלו גופים אלה.

למה דווקא תעודות סל?

מדוע עיקר ההשקעה במניות בחו"ל נעשית דרך תעודות סל? מנהל השקעות מוסדי בכיר מסביר ש"היכולת שלנו לנתח ני"ע מסוימים ורבים בחו"ל נמוכה למדי. אחרי הכול, בגופים הישראליים אין צוותים גדולים מאוד שמיועדים לטובת נושא זה. לכן עדיף לדעתי לבחור מנהלי השקעות שמתמחים בחו"ל. זאת באמצעות תעודות סל בשווקים יעילים ותחרותיים כמו ארה"ב, או באמצעות קרנות נאמנות במקומות פחות סחירים ויעילים".

אותם גופים הפנו כ-5.6% נוספים מהתיק שלהם, כ-48 מיליארד שקל, לקרנות נאמנות (מנייתיות, אג"חיות ואחרות) בחו"ל. נוסף לאפיקי השקעה אלה, אותם גופים מוסדיים, המהווים את חלק הארי של השוק המוסדי המקומי, החזיקו ישירות במניות זרות בחו"ל, בהיקף כולל של כ-19.3 מיליארד שקל, שהם כ-2.3% מהתיק הכולל.

אגב, בחינת האופן שבו מתפלג תיק המניות הסחירות שהמוסדיים הגדולים בישראל מחזיקים באופן ישיר מעלה, כי כ-73% ממנו מופנה למניות ישראליות בשוק המקומי, כ-8% למניות ישראליות הנסחרות בחו"ל והיתרה - כ-19% - במניות של חברות זרות.

נבחרת הכוכבות הזרה בחיסכון הפנסיוני שלכם

ימים שבהם הסיפור המרכזי בשוק המניות העולמי מתרכז בהנפקת המיליארדים של ענקית האינטרנט הסינית עליבאבא, אין צורך להכביר מלים על המרכזיות של חברות האינטרנט בשוקי ההון הגלובליים. כך שאין זה פלא שהמניה שמככבת בצמרת תיק המניות הזרות של הגופים המוסדיים בישראל היא זו של חברת האינטרנט גוגל, שהיקף ההשקעות של המוסדיים המקומיים בה עולה על 773 מיליון שקל, והיא מהווה כ-0.07% מסך התיק המוסדי של הציבור.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי שתי המניות הזרות הבאות בתור בדירוג המניות הזרות הפופולריות ביותר בתיק המוסדי בישראל, בדומה למניה הראשונה, הן נציגות נאמנות לשני סקטורים אהודים על מנהל ההשקעות המוסדי בישראל: ענקית התרופות נוברטיס וענקית הבנקאות סיטי גרופ.

ככלל, ישנם כמה סקטורים שמופיעים יותר מאחרים בתיק המניות הסחירות של המוסדיים הישראליים בחו"ל, ובהם חברות טכנולוגיה שפונות לצרכן הסופי ופועלות מולו, כגון גוגל, אפל, סמסונג, איביי ויאהו (שמספקת חשיפה עקיפה גם לאותה עליבאבא); בנקי-ענק, כגון סיטי, בנק אוף אמריקה, וולס פרגו וג'יי.פי מורגן צ'ייס וגופי ביטוח דוגמת AIG, סוויס רה ומטלייף; יצרניות תרופות כמו נוברטיס, פייזר, מרק, גלקסו סמית קליין וסאנופי; וגם חברות אנרגיה ויצרניות רכב.

לפניכם 35 המניות הזרות הנפוצות ביותר בחיסכון הפנסיוני שלכם.

 ההשקעות שלכם יוצאות לחו

 נבחרת הכוכבות הזרה

 המניות הבאות בתור