ארדואן: אני אנטישמי? גינוי רצח ילדים הוא לא אנטישמיות

בנאום במועצה ליחסי חוץ, מכון חשיבה יוקרתי בניו-יורק, ניסה אתמול (ג') נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, למרק את עצמו מכתם האשמות שהוא נגוע באנטישמיות. כמנהגם של אחרים שמנסים להתנער מהאשמות כאלה, הצהיר ארדואן שאין לו שום בעיה עם יהודים אלא רק עם ממשלת נתניהו, בגלל מדיניותה נגד הפלסטינים.

ארדואן, שנמצא בניו-יורק לרגל מושב העצרת הכללית של האו"ם, הכריז: "הביקורת היחידה שלנו מופנית כלפי מדיניות ממשלת ישראל... אין זו אנטישמיות למתוח ביקורת על רצח ילדים (בעזה)".

נשיא טורקיה האשים את ממשלת ישראל שהיא אינה מהססת להעמיד בסכנה את אזרחיה שלה: "הבעיה הפלסטינית היא נושא חשוב שיש לו השפעה לא רק על הפלסטינים אלא גם על כל המוסלמים ועל כל בעלי המצפון בעולם כולו. למעשה, הבעיה הפלסטינית מונחת ביסוד בעיות רבות באזור. ממשלת ישראל, שמודעת היטב לרגישות הנושא, אינה נמנעת מלהצית אש תחת אזרחיה ועמי המזה"ת כולו".

"לא פעם הטיחו בי האשמות שאני אנטישמי", המשיך ארדואן. "(אך) מתיחת ביקורת על מעשי הטבח של ישראל, שמפרים את החוק הבינלאומי, ועל רמיסת זכויות האדם (של הפלסטינים), אינה אנטישמיות. הוקעת מדינה שטבחה 10 אנשים על סיפונה של ספינה בינלאומית שהפליגה לעזה (הכוונה לספינה 'מאווי מרמרה', שחיל הים הישראלי יירט ב-2010) אינה אנטישמיות. וזו אינה אנטישמיות למתוח ביקורת על ממשלה שטובחת ילדים ותינוקות חפים מפשע בבתיהם, במסגדים, בבתי-חולים, בבתי-ספר, בחופים, בגנים ציבוריים, ללא אבחנה".

נשיא טורקיה טען כי הוא מבחין בין העם בישראל לבין ממשלת ישראל. "צר לי מאוד לראות כיצד ארצי, אני עצמי ועמיתיי מואשמים באנטישמיות. למעשה, טורקיה, לאורך כל תולדותיה, מעולם לא היתה גזענית או אנטשימית. אני נמנה עם ראשי הממשלות הראשונים בעולם שהכריזו שאנטישמיות היא פשע נגד האנושות. טורקיה, העם והמדינה, התייצבו תמיד לימין הנדכאים. כאשר היהודים נרדפו, טורקיה הושיטה להם יד מסייעת. כאשר היהודים גורשו מספרד במאה ה-15, הם ביקשו מקלט בשטחי האימפריה העותומנית וחיו בה בשלווה במשך מאות בשנים. ובצורה דומה, חיבקה טורקיה את היהודים שנמלטו מהיטלר".

ארדואן סיפר, כי בעקבות התנצלותו של רה"מ בנימין נתניהו (על פרשת מרמרה), עמד להיפתח תהליך נורמליזציה של היחסים בין ירושלים לאנקרה. אך התהליך נפסק בגלל המלחמה בעזה (הכוונה למבצע "עמוד ענן" ב-2012). "כאשר אנו מביטים בפלסטין, איננו רואים ערבים, סונים או חברי חמאס; אנו רואים רק בני-אדם. כאשר אנו מביטים בעיראק, איננו רואים סונים, שיעים, נוצרים, כורדים, ערבים או יאזידים, אלא, בראש ובראשונה, בני-אדם... אם ייעשה עוול לנוצרי, טורקיה תתייצב לימינו. ואם מדובר ביהודי שיהיה קרבן לעוולה, אנו נתמוך בו".

נשיא טורקיה, שמנהל קרבות מגע עם עיתונאים בארצו כל הזמן, מתח ביקורת על התקשורת הבינלאומית, שמשחירה, לטענתו, את דימויה של טורקיה. "כל אימת שאנו מותחים ביקורת על הרג ילדים ותינוקות חפים מפשע במזה"ת, מוסדות תיקשורת מסוימים מסמנים אותנו כמטרה להתקפות. מסעות השמצה כאלה לא יסיטו אותנו מדרך הצדק, כפי שאנו רואים אותו".

בפנותו לקהל העיתונאים הגדול שנכח בנאומו, אמר ארדואן: "אנא, אל תשימו לב לעיוותים כאלה מפני שכולנו צריכים לחיות ביחד בעולם, שמוקדו הוא בני-אדם. לכן, התעלמו מתעמולת ההשמצות ואל תבליטו אותה, מפני שאנו מייחלים לשלום בין ישראל לפלסטינים, בדיוק כפי שהיינו רוצים לראות שלום באזור כולו".

אם הנאום הזה נועד לכבוש את לב המדיה בארה"ב, ארדואן נחל כישלוון חרוץ. הכותרת מעל הכתבה על הנאום באתר של "נשנל ריוויו" היתה: "ארדואן לא הצליח לכבוש את ניו יורק". המחבר תיאר בלגלוג פמליית ענקית בת 35 גברים צעירים בחליפות כהות, שהשתלטו על שלוש השורות הראשונות והאזינו בדבקות לדברי מנהיגם, כשהם נדים בראשם לאות הסכמה בקצב אחיד. "שמחתי שני בניו-יורק, לא באיסטנבול", התוודה מחבר הכתבה.

והמגזין המקוון "האפינגטון פוסט" כתב שארדוראן הצטייר כ"אדם חשדני, שמצוי תמיד בעמדת מגננה, אדם שרואה קונספירציות בכל מקום וחש שאף אחד לא מבין אותו".