לתת לטירון נשק ביד?

אפילו לא פעם אחת - יותר מחצי שנה מאז אושרה הצעתו בקבינט הדיור - לא טרח שר האוצר ויו"ר קבינט הדיור, יאיר לפיד, לענות לטענות העיקריות של מבקרי תוכנית מע"מ אפס. להלן שלוש מהן:

1. מה דעתו של כבוד השר על החששות שהתוכנית תעלה דרמטית את הביקושים לדירות?

2. איך הוא הודף את הטענה שהתוכנית מיטיבה עם הזכאים, דווקא ככל שהדירה שהם קונים יקרה יותר?

3. מה עמדתו בנוגע לטענות על חוסר היכולת לפקח על המחירים ועל מפרט הדירות, בשוק שבו שום מוצר אינו דומה למשנהו?

במקום לענות לגופו של עניין, בשעה שכל הדרג המקצועי במשרדו מתפתל ומגמגם שמדובר בהחלטה פוליטית ושהם אחראיים רק על הביצוע, לפיד עצמו רק חוזר ועונה שוב ושוב באמצעות מתקפות משלו. "הם" - נגידת בנק ישראל ועוד עשרות (אם לא מאות) כלכלנים - "אינטרסנטיים". רק הוא וחבר מרעיו ישרי דרך.

כאילו שהאינטרסנטים הגדולים הם לא בעצם אלה שדווקא צידדו בתוכנית שלו. שר השיכון, אורי אריאל, למשל. הוא רוצה סוף סוף להוציא לפועל את הפתרון שלו - מחיר מטרה שבמסגרתו תשווק המדינה קרקעות עם מחירי דירות קבועים מראש. אבל מה לעשות ששתי התוכניות נכרכו מראש יחדיו. או הקבלנים הגדולים (הבינוניים והקטנים בקושי נושמים בתקופת ההמתנה), שרואים את מחוסרי הדיור מחכים בדריכות שיא ליום שבו תחל המדינה לחלק להם החזרי מע"מ, והם כמובן יעשו עליהם סיבוב לא רע.

אבל, נראה שלפיד באמת ובתמים משוכנע כי אחרי 6 שנים שבהן הגנרלים הגדולים הוכיחו שאין להם שום פתרון למצוקת הדיור (והמחירים נסקו בכ-100%), הכי טוב לתת כרגע לחייל הטירון והמתלהב נשק ביד. בעזרת רוח לחימה, הוא יראה לכולם שניתן לנצח במערכה. עודף ביקוש? שום תוספת להיצע? עלות של מיליארדים, על חשבון תקציבים שיכלו למשל להגיע לחינוך או לרווחה? מה זה משנה, העיקר שיש רעל בעיניים והבטחה להוריד בשנת 2015 את מחירי הדירות לכולם.

עכשיו נשאר רק לחכות, וכפי שזה נראה כרגע - עד סוף השנה לפחות. ועדת הכספים אמנם אישרה את ההסתייגויות, אבל היא עוד לא התחילה לדון בפרטים עצמם. כמה בדיוק יקבלו אלה שלא שירתו בצבא, מה הכללים שיחולו על צמודי הקרקע ועוד שאלות רבות.

מיד לאחר שיאושר החוק בכנסת, השמאי הממשלתי צריך לפרסם תוך 45 יום את טבלאות המחירים לדירות שיזכו בהטבה (לפי מחיר ממוצע למ"ר באזורים שהוא יפרסם, בהינתן מגבלה של 1.6 מיליון שקל לדירה).

ואז רק יתחיל הבלגאן: קבלנים שייגלו שהם בחוץ (בגלל שנקבע להם מחיר ממוצע נמוך מדי, או שהם סתם לא זכו להיכלל בגושים אותם בחר השמאי); קבוצות רכישה, ערבים, חרדים וארגונים חברתיים, שיגישו כמובן עתירות לבג"ץ; וכמובן מחוסרי הדירות האומללים, "המילואימניקים שחזרו מעזה ומגיעה להם דירה", שיסתערו על מעט מדי דירות שסידר להם שר האוצר.